ריטב"א/עירובין/צז/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ופרכי' ולרבי יהוד' עבדינהו מערב ומהדרי' אמר רב חסדא כו'. אביי אמר פירש וכדאיתא בהדיא בפרק אלו קשרים וקשה לי דקארי לה מאי קארי לה ורב חסדא נמי איכא למידק מהא דעניבה פסולה בתפילין כיון דאשכחן לרבי יהודה דסבר דעניבה קשירה היא וי"ל דאינהו סבי' להו דכי אמ' רב יהודה דעניבה קשירה היא ה"מ בעניבה שאפשר שתתקיי' כן אבל עניבה דהכא שאינה אלא לשעה כי למחר מתירה ועושה קשר שלהם גריעא טובא ולאו קשר הוא ואביי אמר דעניבה לרבי יהודה קשירה היא וכיון דלדידיה קשר שאינן של קיימא ממש אלא שהוא של קיימא קצת אסור כדאי' בפרק אלו קשרים אף עניבים כן. ולרבי מאיר דשרי הכא בחדשות לאו משו' דעניב להו מענב דהא בפרק אלו קשרים אבעיא להו עניבה לרבי מאיר קשירה היא או לא וסלקא בתיקו אלא טעמא דרבי מאיר משום דשרי לעשות שם קשר מרופה א"נ דלרבי מאיר דשרי לעשות עניבה שאינה מהודקת ודאי כיון דשרי בקשר מרופה וכי איבעיא לן התם היינו בעניב' מהודק' וכן פי' בתוס' ואנן קי"ל דעניבה אפילו מהודקת לאו קשירה היא ושריא וקי"ל נמי דקשר מרופה שרי וכיון שכן קי"ל דאפילו חדשות מותר להכניס דקי"ל כי הא דתני אבוה דשמואל אבויה דרב יצחק דחדשו' כל שאינן מקושרות. ולקמיען לא חיישינן דלא טרח דהא כולהו אמוראי דשמעתין הכי סבי' להו וברייתא דמתני' ר' זירא לאתבא בריה הכי אתיא ורבא דפליג בהא דאמר דטרח ולא טרח תנאי היא יחידאה הוא לא סמכינן עלה וזה ברור הוא ושלא כדברי הרי"ף ז"ל הילכך המוציא תכלת לשונות פסולה חוטין כשרה כרבי אליעזר וכמתנייתא דתני רבי חייא משמעתין הביא ר"ת ז"ל ראיה שאין צריך לקשר בכל יום בשעת הנחה קשר של תפילין כמו שהיה אומר רבינו אליהו מפריש ז"ל דאם כדבריו ז"ל שצריך לקשור ולהתיר בכל יום אין זה קשר של קיימ' כלל ולכ"ע היה מותר לקושרן ועוד הביא ר"ת ז"ל לדבריו ראיות אחרו' והא דאמרי' במסכת ברכות שמברכין על התפילין על שעת קשירה להדוק קרי קשירה ורבי' שמשון ז"ל היה רוצה להכריע דשל יד קושר ומתיר בכל יום אבל לא של ראש ואחרי כן חזר בו מפני משנה ששנינו במסכ' מקואות וכן עיקר ואין זה מקומו להאריך יותר:
קשר של תפילין הלכה למשה מסיני. פרש"י ז"ל שיעשה קשר לראש כעין דלת ובקשר של יד רצועה קטנה וראשה כפוף כמין יו"ד ועם השי"ן של קמט תפלה של ראש יהא עולה לשם שד"י ונוייהן לבר פרש"י ז"ל דשי"ן של קמט תפלה של ראש שיעשה אותה כלפי חוץ ושם נראית למראית העין ולא שיעשה אותה בין הבתים בתוס' הקשו עליו דהא אמרינן במנחות דמר זוטרא איתהפיכה ליה רצועה.
א"ל רב אשי ולא סבר לה מר ונוייהן לבר דאלמא מודו דרצועה היא ובמסכת מנחות פרש"י ז"ל השחרו' שברצועו' שהוא הלכה למשה מסיני שיהא לבר ובהפוך פי' רש"י נוי הקשר כלומר שיהא הצד הנראה כמין דל"ת לחוץ וכן הכריעו בתוספו' דכיון דמייתי לה הכא גבי קשר מכלל דמידי דקשר הוא וגם לזה פרש"י ז"ל במס' מנחות. הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה פי' בתוס' דאע"ג דתניא במנחות דתפילין אינן נקחין אלא מן המומחה הא אמר לכתחלה דילמא לא טרח לבדקן ועוד מפני שנראה כבזיון תפילין כשהוא קורע התפר ומוציא התפילין לבדקן אבל בדיעבד כשרין בבדיקה ואפילו לכתחלה נמי כל היכא דלא משכ' מן המומחה ליקח ממי שאינו מומחה ובודק ודיו והא תני רב כהנא בתפילין בודק שתים בשל יד ושל ראש כלומר אחת של יד ואחת של ראש ופרקינן הא מני רבי הוא דאמר בתרי זמני הויא חזקה. ופרכי' אי רבי פי' בשלמא לדידי רשב"ג היא ומיהו גבי תפילין הקל דמסמך על תרי משום דסתם מצויין אצל תפילין מומחין הן ובתרי זימני הויא חזקה אלא שבצבתין בעי תלת' להחזיק כל הצבתין
ופרקינן לעולם רבי ומודה רבי בצבתין אחד מתרי תלתא זבין ובדין הוא דאפילו רביעי ואפילו חמישי והא דקתני שלישי לאפוקי מחזקיה דרבי דאמר בעלמא דבתרי זימני הויא חזקה דקי"ל כרשב"ג חדא דאבוה דרבי הוא וק"ל הלכה כרבי מחבירו ולא מאביו. ועוד דרב קאי כוותיה הכא וביבמות אמר נשואין ומלקיו' כרבי וסתות ושור המועד כרשב"ג ומילה כנשואין דספק נפשו' להקל (הא ככלהו) הרי הלכה כרשב"ג מן הטעם שאמרנו שאין הלכה כר' במקום אביו:
כאן בסכנת עובדי כוכבים ומזלות כאן בסכנ' לסטים. העיק' כפי' השני דפרש"י ז"ל משנתינו בסכנת עובדי כוכבים ומזלות שגזרו על התפילין ולפי' מכסן בלבד והולך לו וברייתא סכנת לסטים עובדי כוכבי' ומזלות בעלמא דליכא אלא חשש בזיון תפילין והיינו דפרכינן מתני' בסכנת עובדי כוכבים ומזלות היכי א"ר יוחנן שמעון נותן לחבירו וחבירו לחבירו דהא אוושא מילתא כלומר שיתפרסם הדבר שחוששין לשמירת תפילין ויבאו לידי סכנה והיינו דלא אמרינן הכא דאוושא דמילתא דשבת כדאמרינן בסמוך דאלמא אוושא דמילתא דאמרינן הכא היינו כדפרישנא וכן הכריע רש"י ז"ל והוא הנכון. והלכתא לרבנן דבסכנ' לסטים מוליכן פחות מד' אמות.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |