ריטב"א/עירובין/צא/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא מני רבנן היא. פי' דאינהו ודאי גזרו הכא בשערבו כי היכי דגזרי התם גבי אמצעי' חמש חצרו' כו' להכי נקט פתוחה זו לזו משום דהך רישא ר' מאיר היא דאמר גג וחצר שתי רשויו' ולדברו א"א להוציא מחצר לחצר כשלא ערבו דרך כתל גזרה משו' תל ברשו' הרבי' אלא צריך לשכנים ולהוצי' דרך פתחי' וכדאמרי' לעיל בריש פרקין ואלו בהא מתניית' לא אסר ר' מאיר אלא שלא להוצי' ולהכניס מחצר למבוי וממבוי לחצר הא מחצר לחצר שרי ולפיכך צריך לומר שהן פתוחו' זו לזו דלא שרי מחצר לחצר אלא בדרך פתחים כן פירש הראב"ד ז"ל:
טעמא דלא ערבו הא ערבו לא. פי' דהא בהדיא קתני ר"ש בזמן שהיו של רבים ושכחו ולא ערבו גג וחצר כו' רשות אחת היא הא ערבו אסורין זה עם זה וקשיא לשמואל ורבי יוחנן ופרקינן מאי לא ערבו שלא ערבו חצרות בהדי אהדדי פירש ור"ש ה"ק דאפילו בזמן שהם של רבי' ושכחו ולא ערבו חצרות זו עם זו גג וחצ' ואכסדר' ואידך כלם רשות אחת והא לא ערבו קתני פרש"י ולא ערבו משמ' שלא ערבו כלל לא חצרות עם בתים ולא חצרות בהדי הדדי ופרקינן תני לא נשתתפו כלומר דלא ערבו לא נשתתפו הוא ור"ת ז"ל פירש והוא שלא ערבו קתני ולא קרינן עירוב אלא לחצרות עם בתים דאלו אחצרו' בהדי הדדי שתוף קרינן ליה כיון שפתוחו' למבוי והם מתערבו' דרך בתים עם מבוי מסתמא ופרקינן תני בברייתא לא נשתתפו כלו' דלא דקתני ולשתוף קרי ערוב:
לימא מסייע ליה כו'. לר' זירא אמר רב והקשו בתוספות ולמאי דקס"ד דמתנייתא קתני שלא ערבו חצרו' עם בתים היכי מסייע ליה לרבי זירא אמר רב דהא אמרי' התם בפ' רבי אליעזר דמילה שלא אמר רב אלא בשערבו חצרות עם בתים אבל לא ערבו מטלטלין בכלו ואלו הכא קתני דאע"ג דלא ערבו במבוי אסו'. ומורי הרשב"א שיחיה היה אומ' שאין זו קושיא דדילמא אנן לא מסייעינן ליה ממתנייתא אלא לבתר דאוקימנא דמאי לא ערבו חצרות בהדי הדדי ולא דק בה מרן נר"ו דהא אנן אליבא דשמואל ור' יוחנן הוא דפרישנא שלא ערבו חצרות בהדי הדדי. אבל לרב אמרינן שלא ערבו חצרות עם בתים וכיון דלר' זירא אמר רב אתא לסיועי מתנייתא בשלא ערבו חצרות עם בתים היא אליבא דרב וקושית התספות קושיא נכונה מאד והרבה תרצו בה ומה שנרא' לי נכון דמאי דאמרינן התם שלא אמר רב שאין מטלטלין אלא בד' אמו' אלא בשערבו אבל לא עירבו מטלטלין בכלו היינו אליבא דר"ש דס"ל איליבא דרב שאם לא ערבו הויין חצר ומבוי רשות אחת ויש למבוי הזה חצרות ומותר לטלטל בכלם דמי גרס לחצרות שיאסרו בבתים ואינם ואם ערבו חצ' ומבוי שתי רשויות ואין מוציאין ומכניסין מזה לזה ה"ל מבוי בלא חצרות ודינו בכרמלית אבל רישא דמתנייתא דהכא רבנן היא או ר"מ דסבי' להו דבין ערבו ובין לא ערבו חצר ומבוי שהיא שתי רשויות ולא ערבו לרבנן ור' מאיר ערבו לר"ש אליבא דרב שנסתלקו חצרות ממבוי ואין מטלטלין בו אלא בד' אמות.
מהו דתימ' כי פליגי רבנן כו'. ויש מקשים הא ניחא לשמואל ורבי יוחנן אלא לרב דאמר שאף רבי שמעון לא התיר אלא בשלא ערבו ובלא ערבו בלחוד פליגי רבנן מאי איכא למימר וזו אינה קשיא דאנן מתרצינן לה השתא לאפוקה מדרב דאלו לרב מתני' קתני מבוי עצמו אסור כאידך דר' זירא אמר רב וזה פשוט.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |