ריטב"א/עירובין/לט/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סאיזהו מקומן (בהיברובוקס) |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אבל כלכלה דדילמא אתי לתקוני טבלא אימא לא. פי' דאי שהה ליה ביום שני דילמא אתי למעשר. בראשון ואי עביד הכי דמתקנו טובא. ורש"י ז"ל מחק והגיה דה"נ אבל כלכלה דמחזי כמאן דמתקן טבלא. ואין צריך.
ההוא בר טביא דאתי לבי ריש גלותא דאתציד בי"ט ראשון של גליות. פרש"י דאיתציד ע"י עובדי כוכבים ואסיקנא דבה"ג לכ"ע מותר בשני ומכאן ראיה לדברי רש"י ז"ל שכתב דשני ימים טובים של גליות שהם שתי קדושות כשם שביצה שנולדה בזה מותרת בזה כך מה שנעשה בו מלאכה ע"י עובדי כוכבים בראשון מותר בשני כיון שהמתין לערב בכדי שיעשו והא דא' רב פפא כעובדי כובבים שהביא דורון לישראל שיש במינו במחובר שהוא אסור לערב בכדי שיעשו היינו לערב י"ט ב' ולא כדברי בעל הלכ' גדולות ז"ל שפי' דבלילה הראויה לעשיה קאמר דהיינו במוצאי י"ט שני ולא התירו בשני אלא בביצה שנולדה דהויא ממילא ואין בה איסור בכדי שיעשו אבל כל שנעשה בו מלאכה כיון דבעי' בכדי שיעשו לא משתרי עד מוצאי י"ט שני לאחר כדי שיעשו. וכן סובר ר"י ז"ל ואמר דמעשה עובדי כובבים ומזלות בי"ט לישראל. אינם אסורים כדי שלא יהנה ממעשיו הרעים כדפרש"י ז"ל דא"כ ודאי הרי הם מותרין בשני ממה נפשך שאם הראשון חול הרי זה מותר ואם השני חול הרי מעשה עובדי כוכבים ומזלות ביום טוב או בשבת מותר הרי כחול לאחר כדי שיעשו אלא הטעם שמא יאמר לו ישראל עשה וכיון שכן אם אתה מתי' מעשיו לישראל בשני יאמר לו בראשון עשה כדי שיהנה בשני והכי ראיה מהמבשל בשבת בשוגג שהוא מותר כר' מאיר כדאי' בפ"ק דחולין אלא דלא דרשינן ליה בפרקא ולא אסרי' ליה משום נהנה ממלאכת שבת ועובדא דהכא דבר טביא לא אתציד ע"י עובדי כוכבים ומזלות אלא שנצוד מעצמו במכמורת הפרושה מעי"ט דהויא לה ממילא כביצה שנולדה בי"ט ודברי רש"י ז"ל נראין יותר דהא למאי אסיק רב אשי דהאי בר טביא מחוץ לתחום אתא עובד' ע"י עובדי כוכבים ומזלות הוה. וה"ה למאי דסברי' השתא ועוד דלישנא דלמערב בכדי שיעשו לערב של אותו יום משמע ולא לערב של מחרתו וההוא דהמבשל בשבת בשוגג לא דמי' להא דהרי בשוגג נעשית מלאכה וליכא למגזר ולא למקנס ביה מידי אליבא דר' מאיר דליכא למיחש שמא יעשה במזיד אבל במה שנעשה ע"י עובדי כוכבים ומזלות לישראל דאתי לזלזולי במילתא ולומר לו עשה גזרו שלא יהנה ממנה עד כדי שיעשו בחול והא שני חול הוא ואם הראשון חול כ"ש דשרי: וא"ת וכיון שנאסר מעשה עובד כוכבים ומזלות לערב יום טוב שני בכדי שיעשו היאך יהא מותר למחר נימא מגו דאתקצאי לבין אשמשות התקצאי לכולא יומא. י"ל שלא אמרו כן אלא כשנאס' בבין השמשו' של שבת או י"ט גמור אבל י"ט שני דחול הוא כיון שעבר ספיקו של ראשון שוב אין לאסור וזה הטעם בביצה עוד פירשו בתוספו' דליכא למימר מגו אלא באיסור שנאסר בין השמשות מפני קדושת היום הבא אבל לא במה שנאסר מפני היום שעבר. וא"ת והא גבי סוכה אסורה עד מוצאי י"ט האחרון הואיל ואי מתרמי ליה אורחים אוכלי התם ומגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכול' יומא י"ל דמוקצה דמצוה שאני שהחמירו בו חכמים וכבר פירשתי זה במס' סוכה בארוכה בס"ד. וכדי שיעשו פר"ח ז"ל שמשערין בכדי שתעשה המלאכה ויביאו אותה ממקום שבאה בי"ט ובמס' שב' כתבתי ענין זו פ' מי שהחשיך בס"ד.
דילמא ה"ק וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של ר"ה בגולה. וא"ת והא למאי אצטריך דכיון דאוסר בארץ ישראל כל שכן בגולה דהא רבה דאסר בגולה ושרי בארץ ישראל וכדאי' התם וכדכתיבנא לעיל וי"ל דאיצטריך לומר כן דדילמא ס"ד דדוקא בארץ ישראל עושה אותם קדושה אחת מפני שבזמן שבית המקדש קיים לא היו עושים אותם בבית הוועד לעולם מחמת ספק וכל ארץ ישראל דינו כבית הועד מפני שכולה ראויה לכך אבל בגולה כי לעולם היו עושים אותם אף מחמת הספק משום דלא ידעו קביעות ב"ד אימא דכלהו שתי קדושות קמ"ל דכיון דבגולה לא היו עושין אותן מפני הספק בלבד אלא שמא אף בירושלים היו עושין אותן קדושה אחת שאפי' בהם דנין כדין ירושלים להם בקדושה אחת וביצה שנולדה בזה אסורה בזה. אי הכי האי של גליות כגולה מבעי ליה פי' דלישנא דשני ימים טובים של גליות לא מיתמר אלא באותן שאינם נעשים אלא בגליות ואינם בבית הועד לעולם אלא יום אחד.
דילמא ה"ק וכן היה ר' יוסי עושה איסור שני ימים טובים של גליות כשני ימים טובים של ר"ה לרבנן דשרו. פי' דכי קתני וכן היה ר' יוסי אדר' יהודה קאי כי האיסו' שהיה נותן ר' יהודה בשני ימים של ר"ה לעיל היה הוא נותן בשני ימי' של גליות לומר שלא היה אוסר הביצה אלא ביום ראשון בלבד ואע"ג דדחקי' לישנא דר' יוסי טובא הא עדיפא ליה לרב אשי מלאוקומי' לר' יוסי בטיעותא דליסר בשני ימים טובים של גליות וכדפרש"י ז"ל:
אמר רב אסי אמ' לי אמימר ההוא בר טביא לא אתצודי אתציד אלא מחוץ לתחום אתא הא ודאי לאו למימרא דאי אתציד כדהוה אמרי' מעיקרא דילמא דרב אשי דאסור בשני דהא רב אשי גופיה דחיק מתנית' לעיל כי היכי דלא נימא כלל דר' יוסי אוסר בשני. ועוד דהא כלהו אמוראי שרו ורב ששת גופיה קאמר אי משכחת לדבי ריש גלותא לא תימ' להו ולא מידי דאלמא איהו גופיה הדר ביה ובמתניתא תנינא דמודי ר' יוסי להתירא אלא ה"ק דמרימר אמר דח"ו דלאו אתצודי אתציד בי"ט ראשון דבהא לא הוה אסר רב ששת כלל דליכא למ"ד דלא להוו שני ימים טובים של גליות שתי קדושות אלא בבא מחוץ לתחום הוא דאיפליגו. וכן פרש"י ז"ל וגם הראב"ד ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |