ריטב"א/עירובין/לז/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עם הארץ שאמר לחבר וכו' פירש שהחבר היה הולך ליקח גלוסקא מן השוק ומצאו עם הארץ וא"ל שיקח אחרת לעצמו והלך חבר ולקח שתי ככרות סתם אחת לו ואחת לעם הארץ ולא ניכר בשעת המקח איזו מהן שלו ואיזו לעם הארץ ואח"כ נתן אחד מהן לעם הארץ וקי"ל שאסור לחבר למכור לעם הארץ משלו שום דבר שאינו מעושר ודאי: גרסת רוב הספרים שלנו יהיה בפירש"י ז"ל נותן לו ואינו צריך לעשר: פי' נותן החבר לעם הארץ אחת מהן ואינו חייב לעשר והיינו מדין ברירה דאמרינן שזו היה של עם הארץ מתחלת המקח ואין החבר הזה מוכר לו כלום וחכמים אומרים לא יתן עד שיעשר דסברי רבנן דאין ברירה ואין החבר מוכר לו זכו' שיש לו באותו דבר ויש גורסין אוכל ואינו צריך לעשר וזו גרסת ר"ח ז"ל ומפרשי' לה כי החבר הזה הפריש משלו על הככר שלו בכל מקום בעיר שהיו מעורבות ואח"כ נתן נכרו לעם הארץ וקתני שהחבר אוכלת הנשארת לו ואינו צריך לעשר פעם אחרת דיש ברירה והוברר הדבר למפרע שזו היתה שלו וכבר נתקנה ותכמים אומרים אינו אוכל עד שיעשר פעם אחרת דסבי' להו דאין ברירה: ואינו נכון דכיון דסבי' להו לרבנן דאין ברירה כשם שאסרו על החבר שלא יאכל עד שיעשר היאך לא אסרו עליו שלא יתן לעם הארץ עד שיעשר כדי שלא ימכר לעם הארץ דבר שאינו מעושר ועוד דהא במתניתא לא קתני שכבר עשר החבר והיכי תני אכל ואינו צריך לעשר אי נמי לא יאכל עד שיעשר אלא ודאי הגרסא הראשונה היא הנכונה והא דפרכי' מהאי דרבי יוסי לאידך דרבי יוסי דהלוקח יין משום דסבי' לן דמאן דלית ליה ברירה בדאורייתא ה"ה בדרבנן דהא הכא דרבנן הוא:
רבי יוסי אומר חולל. פי' חולל מעכשיו קודם שתעלה הסלע מן הכיס כשתעלה והיינו דאיכא דין ברירה והא דלא מקשי' הכא בשמעתי' לרבי יהודה או לר' יוסי מההיא דהאומר הרי זה גטיך אם מתי דשמעי' מינה בפ' כל הגט דרבי יוסי ור' יהודה לית להו ברירה: י"ל דסוגיין דהכא סביר להו דהתם כיון דאשה אחת היא לא שייך בה דין ברירה לפי שאין שעת חלות הגט מבוררת מעכשיו והתם פרישנא לה בס"ד: ומאי תעלה פי' דכיון שאין אחרת בכיס הא בעודה בתוך הכיס יכול לחלל עליה לגמרי ופרקינן איידי דתנ' וכו' ואשמעי' בהך סיפא דלא גזרינן היכא דליכא אלא חדא אטו היכ' דאיכא תרתי: מאן האי תנא פי' מאן האי תנא מתניתא דבעי' למתני השתא דס"ל דבדרבנן נמי אין ברירה דתניא וכו' ואשתיק רב נחמן דלא ידעי' סתמא דהאי ברייתא מני. ורב יוסף אתא לברורי מדתני' האומר הריני מערב וכו' ולאו מדקתני וחכמים אומרים דא"כ ערביך ערבא צריך דהנהו רבנן מני דהא רבא תנא מסויים בעי אלא רב יוסף היה סומך על דבעי' לאפוכי מתנייתא ור"ש הוא דתני אין עירובו עירוב דס"ל דאפי' בדרבנן אין ברירה וכדמפרש תלמוד' ואזיל:
א"ל אביי אלא מעתה היו לפניו שני רמונים וכו' וכ"ת הכי נמי והתנן תרומת כרי זה לתוכו וכו'. והא דנקט אביי היו לפניו שני רמונים ולא פריך ליה לאלתר מיהא מתני' משום דאביי הוה גמור לההיא דשני רמונים מרבותיו הכי נמי דבין ירדו בין לא ירדו אין בדבריו כלום פי' למאן דאית ליה ברירה ומשום שאין שיריה ניכרין בשעת הפרשה. ואי בעית אימא התם כדקתני טעמא וכו' ומסקנא דהכא פליגא אמסקנא דפ' כל הגט וסוגיי אחריני דאמרינן בתלמודא דטעמא דר' יהודה ור' יוסי בההיא דלוקח יין משום דאין ברירה וזומן הסוגיו' המתחלפו' בתלמוד וכבר פירשתיה יפה בארוכה בפ' כל הגט בס"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |