ריטב"א/חולין/קטז/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זאת אומרת כלאי הכרה עיקרן נאסר וכו' וא"ת והא אמרי' במנחות דאי ממשקה ישראל ה"א ה"מ דבר שלא היה לו שעת הכושר כגון ערלה וכלאי הכרם. וי"ל דהתם ערלה נקט דוקא וכלאי הכרם כדי נסבה.
מפני שמעמידין באור קיבת נבילה. במסכת עבודת כוכבים פרשתי למה הוצרך לומר קיבת נבילה. ולא אסרוהו אפילו משום שחוטה ומשום בשר בחלב.
והלכתא אין מעמידין בעור קיבת נבילה. אבל מעמידין בקיבת נבילה כשירה שינקה מי הטריפה וכו' כך הגרסא במקצת הספרים. ולאותו גרס משמע דסביר' להו דאמרינן לאחר חזרה דקיב' פירשא בעלמא היינו פרש ממש שאין עליו תורת חלב כלל וזהו שכתב הרי"ף ז"ל דהא תני דתניא קיבה שבשלו בחלבה אסורה קודם חזרה נשנית ותימא דהא סיפא דמתני' לאחר חזרה אוקמינא. ואפ"ה קתני דכשרה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה. והרמב"ן ז"ל תירץ בספר המלחמות דסיפא דסיפא דהיינו טריפה שינקה מן הכשרה דקתני כשירה אוקמינא לאחר חזרה דאלו סיפא דרישא תשלים רישא דמתני' היא וקודם חזרה. ומרן ז"ל ממשכן נפשי' אדרבי' אלפסי ז"ל אמנם דלא סביר' ליה דאם איתא להך סברא אדפרכינן בגמרא על פסקי' דסיפא מרישא דקתני קיבת עכו"ם הוי לן למיפרך סיפא גופא ולומר הא גופא קשי': ועוד היכי כיילינהו תנא להנהו תרתי בבי דסיפא בחדא בבא הוי ליה למתני זו משנה ראשונה חזרו לומר כך וכו' ועוד דההיא שבשלה בחלבה לא דחאוהו בתלמוד כלל לומר דקודם חזרה נישנית. ור"ת ז"ל פי' דכי אמרינן דקיבה פירשא בקיבה קרושה אבל בצלול חלב גמור הא והא באיירי סיפא דמתני וההיא דקיבה שבשלה בחלבה: ואינו מחוור דההיא דקודם חזרה בקיבה צלולה פרכינן לה מדקתני שורפה חיה. והנכון כדברי רש"י ז"ל דהא דאמרינן פירשא היא לומר שהוא כפרשה הכנוס בה ממקום אחר: ואין הולכין אחר בהמה שנמצא בה אלא אחר מקום שינקה ממנה ולפי' כשינקה מן הטריפה אסורה וכשינקה מן הכשירה כשירה כדקתני סיפא ולעולם קיבה גופא חלב גמור הוא ולפיכך קיבה שבשלו בחלבה אסורה. והכא לא גרסינן דמעמידין בקיבת כשירה שינקה מן הטריפה וליתי בעיקר נוסחי ולשון גאונים הוא דפתקוהו ספרי בנוסחי. ורש"י לא גריס ליה ואותן שנוהגין למלוח הקיבה בעורה הרי זה אסור משום בשר וחלב כדברי רש"י ז"ל ואסור להעמיד בקיבה ההיא ואם העמיד הכל אסור ואע"ג דלא יהיב טעמא: ולאו משום דסבירא לן דמין במינו במשהו כדברי רש"י ז"ל אלא משום דכיון דמוקים כמאן דאיכא אסורה בעיניה דמי. ולכך אסרו גבינת עכו"ם מפני עור קיבת גבינה דאלו עור קיבת שחיטה בנותן טעם הוא כדאית' במתני' וגזרת הכתוב בעיקר בשר וחלב שלא יהיה נדון בבשר וחלב אלא בטעמא בדרך בישול ואע"ג דמוקים אוקמוה נמי מותר כל היכא דליכא טעמא והרי זה נכון: עד כאן ממהדורא בתרא. מכאן ואילך ממהדורא קמייתא: סליק פרקא בס"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |