ריטב"א/חולין/צד/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן מאירי ריטב"א חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מם אביי אין רישא וסיפא וכו' רבא אמר כולה במקו' שמכריזין וכו' הני תרי אוקימת' לחדא ענינא סלקי אלא דאביי הוי ניחא ליה טפי דתהוי כול' בחדא גוונא דהיינו שלא הכריזו ובשני מקומות מלאוקלי' במקום אחד ובתרי גוונא ואיכא למידק דמ"מ בין לאביי ורבא רישא דאוקמ' מר במקום שאין מכריזין ומר במקום שמכריזין והכריזו דתרוייהו חדא היא אמאי לא חשו לגניבת דעת או שמא יתננה לו בפני ישראל כדאמרי' לעיל אמתני' וי"ל דאינהו ס"ל דליכא גניבת דעת בדורן וסבירא להו נמי דלא מחמירין כולי האי דנגזור שמא יתננה לו בפני ישראל וכי היכי דלא גזרינן הכי במס' ע"א גבי ביתא דחיטי ואינהו מוקמי ליה למתני' כשנוי' קמא דלעיל במקום שמכריזין ולא היא.
רב אשי אמר בשאין מכריזין ומציעת' שמא ימכרנה לו בפני ישראל כך הגירס' בכל הספרי' המדייקים והוא גר' רש"י ז"ל ותוס' ופרש"י ז"ל דמציעתא איירי במקולין ולכך חשו שמא יהיה שם ישראל כדרך שהם במקולין וכשזה מוכרה לגוי אפי' בסתם סבור ישראל הרואה שהיא כשרה דקסבר דאסור למכור לעכו"ם נבלה וטריפה סתם משום גניבת דעת מה שאין כן ברישא דמיירי בשולח לגוי דורן מביתו דלא שרי' דלהוי ישראל הת' וכי האי לא גזרינן שיקחנ' אותו ישר' והא מתנית' פליגי אמתני' דלעיל דאוקימנ' אפילו בדורן איכ' למיח' שמ' יתננ' לו בפני ישר' וכתבו בתוספ' שבחנ' דח' בזו לאוקמי פלוגת' בין מתני' ומתנית' והא הוי יכו' לומ' דרב אשי מארי דההי' אוקימת' דהכ' לית להו האי טעמא וסביר' ליה דמתניתין משום גניבת דעת או משום דחתיכה דעכו"ם מידע ידיע כשנוי' קמאי דלעיל ולפי שיטה זו ליתא להאי שנויי' דלעיל דגזרינן שמא יתננ' לבני ישראל דהא אביי ורבא ורב אשי לא ס"ל האי טעמא אבל הגאונים ז"ל כולם קבעוה הלכה ורן בדין דדוחק גדול הוא לאוקמי סתם סוגיא דלעיל דלא כרב אשי דסוגיא דגמ' היא וסתם סוגיא דגמרא היינו כרב אשי כדכתיבנ' בריש מכילתן ועוד קשה לפ"ז דמשום דמוכרה לעכו"ם סתם היאך לוקחה ישראל בתורת כשירה והלא מקום שאין מכריזין הוא שמותר לימכר להם טריפות ונבלות שלנו ומשום גניבת דעת נמי ליכא בזה שהכל יודעין שבמקום זה כל עיקר תקנתינו לא היתה אלא כדי שנמכור להם טריפתינו בסתם לכל הפחו' לכך הנכון דהא דקנתינו לא היתה אלא כדי שנמכור להם טריפתינו בסתם לכל הפחו' לכך הנכון דהא דקתני מציעתא שאין מוכרין נבילות וטריפות לגוי מפני שמטעיהו שאין זה אלא במוכרו לו בתורת שחוטה שפירוש דבהא ודאי איכא משום הטעותו דעתו ואיכא למיחש שמא ימכרנה לו בפני ישראל בתורת שחוטה ואתא למיכל מיני' דהשתא ודאי אפי' במקום שאין מכריזין איכא למיחש שהרואה אוכל דהא סבור דכיון דמכורה היא שנותן עכ"ם דמיו אסור להטעותו בזה בפירוש וכדקתני מפני שמטעהו ורישא דברייתא בשולח לו סתם ולכך אין בו משום גניבת דעת ולפיכך א"צ ליטול ממנה ביד הנשה. ומתניתין בשולח לו בתורת שחוטה דבהא איכא משום גניבת דעת והוא הנותנ' דאיכ' למיחש שמא יתננה לו בפני ישראל ולכך צריך ליטול ממנה גיד הנשה והא דקתני תנא בהא דהכא רישא בסתם וסיפא במפור' אורחא דמילתא נקט דבדורון שולח סתם אבל במכר מוכר לו בפירוש כיון שעכו"ם נותן דמיו ואומר לו דכשר שיהיה נבהל על המקח שאם הוא לא יקח ממנו הרבה יש אחרים שיקחו ממנו היינו סברא דרב אשי אבל אביי ורבא ס"ל דבקום שאין מכריזין אין במוכר משום גניבת דעת ואפי' במוכר בתורת שחוטה שהכל יודעין שחזקתו ותקנתו למכור להם טריפות שלנו ולהשביח מקחו אומר לו ישראל שהיא שחוטה ואי סמיך גוי עליה איהו מטעי נפשי' והיא הנותנת שאין לחוש בזה לשום ישראל השומע דלייתי למיכל מיניה ודוקא במקום שאין מכריזין או שמכריזין והכריזו אבל במקום שמכריזין ולא הכריזו מודים הם שאסור למכור להם טריפה ונבילה אפי' סתם: ולהכי אוקמא במציעתא במקום שמכריזין ולא הכריזו ומיהו הילכתא כרב אשי ואפי' במקום שאין מכריזין אסור למכור ולתת נבלות לעכו"ם במפרש בסך דשחוטה אבל בסתם מותר. ובזמנינו עכשיו דרובא טבחי עכו"ם או מחצה על מחצה דינינו כמקום שאין מכריזין ולפיכך אנו מוכרים להם נבלות וטריפות סתם וכל בשר הנמצא ביד נכרי אסור ואפילו הוא מנוקר יפה וכדכתיבנא לעיל כך הולכת שמועה זו לגרסת רש"י ותוספת ז"ל וקרובה זו לשיטת ר"ת ז"ל כמ"ש במהדורא אחרינא ואיכא נוסחי' דגרסי' בה ומציעתה כשמכרה לו בפני ישראל והיא מתפרש על דרך שיטה זו: אלא דלאותה גרס' לא מחמרי' כולי הא למיגזר גבי מוכר למכור שלא בפני ישראל: וכי היכי דלא גזרי' בההיא ביתה דחיטי משום תקנות מוכרין. אבל בשולח דורון ודאי גזרינן הכא וכדאיתא במתני' לפום שנוייא דלעיל ועובדא דשמואל דלעיל במכר היא ולכך לא חשבינן משום גזירה זו והיינו דאוקמינא בברייתא כשמכרה בפני ישראל דהשתא חיישינן שמא יקחנה ממנו אותו ישראל וזו היתה שיטה נכונה אלא שאינה בנוסחי' דרש"י ותוס' והגאונים ז"ל.
אינה מטעי נפשייהו: פרש"י ז"ל והא דאמרינן לעיל שלא יפתח לו חבית המכורות לחנוני כשאומר לו בשבילך אני פותחם והקשו בתוספות כיון דקתני התם אלא א"כ הודיעו מכלל דאפי' בסתם אסור ועוד דודאי ר"י לא הוי משקר לומר לעולא שבשבילו היה פותחם. לכך פי' דהכא היינו טעמא דכיון דחזי' שמכריזין להאי בישרא ה"ל לאסוקי אדעתייהו דטריפה היא: וכן במר זוטרא בעובדא דבסמוך דרבא ורב ספרא לדרכן הוי הולכין ולא לקראתו:
והא קמטעינן להו. והקשו בתוס' מה הטעאה הוי כיון דאילו הוי ידעי הוי נפקי לקראתו וכדאמרינן לעיל בעובדא דרב יהודה דחביבא ליה עולה דהוי פתח ליה ותירצו דשאני התם שבשבילו פתחם עכשיו מ"מ וכיון דאפי' לא הוי מכורות היה פותחם כמו שפתחם עכשיו ליכא הטעאה. משא"כ בזו שלא יצאו לקראתו כלל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |