רידב"ז/תרומות/יא/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים


רידב"ז TriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנין לפרתו של כהן שאינו מאכילה בתרומה ת"ל וכהן כי יקנה קנין כספו הם ולא בהמה יכול לא יאכילנה בכרשינין ת"ל נפש. כן גי' הגר"א ז"ל דתרומה אסור ליתן לבהמה אך כרשיני תרומה מותר מפני שהן מאכל בהמה ומפני שראוים קצת לאדם ע"כ הוי עליהם שם תרומה כדאיתא בתוס' ז"ל במס' יבמות דף ס"ו ע"ב:

ר"ח ר"י ר"ח בשם ר"י לי ת כאן תלתן. פי' דלא גרסינן כאן תלתן דתלתן אסור ליתן לבהמה ותיבות ד"ת לא כן מחק הגר"א ז"ל ומתחיל תני מנין לכהן כו' אפילו אחד ממאה שבו כו' ת"ל כי יקנה קנין כספו כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

תני בר קפרא אחד זו ואחד זו. ר"ל בין שומא אצל ישראל בין שומא אצל כהן לא תאכל בתרומה ופליג על מתניתין דידן:

תני ר"ח ביקור חולים אין לה שיעור. פי' מהרא"פ ז"ל בין ביום בין בלילה ומביא ראי' ממתניתין דמדליקין בשמן שריפה ע"כ מיירי בלילה:

ר"י בעי קומי ר"ז עד כדון בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן. דאז מדליק הישראל בביתו בשביל כהן אבל בתרומת גורנו דצריך לקיים מצות נתינה לא קיים מצות נתינה בהא דמדליק בשביל כהן. ר' יונה כר"י ור"י כר"ז מ"ד בתרומת גורנו נחלק ואתא אתיי הגר"א ז"ל מחק תיבות הללו וגרס הא דבתרה מ"ד בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן בחלקו אתיא פי' ניחא דהוי אתא לו בחלקו ר"ל דאבי אמו נטל בחלקו מ"ד בתרומת גורנו ואינו צריך זכי' פי' בתמי' דהא צריך לזכות לאיזה כהן ומשני במזכה לו ע"י אחר:

תני ישראל וכהן שהיו שותפין כו' אעפ"כ זכיית. צ"ל צריך זכייה כלומר אפילו לעשות צרכיו של כהן נמי צריך זכייה א"ל במזכה ע"י אחר:

תני בת ישראל שנכנסה לעשות צרכיו של כהן. הגר"א ז"ל מהפך הגירסא וגרס כאן תחלה תני בת ישראל שנכנסה להדליק מכהנת טובלת פתילה שמן שריפה ומדלקת ואח"כ גרס תני בת ישראל שנכנסה לעשות צרכיו של כהן אבל לא של ישראל פי' דהא על הברייתא דטובלת פתילה שמן שריפה קשה האיך רשאי הישראל לעשות כן לילך לביתו בשמן שריפה ע"ז מסיק תני ר"ל דמפרש דתני עלה דההיא ברייתא דבת ישראל שנכנסה כו' טובלת פתילה בשמן שריפה והולכת לביתה דמיירי בבת ישראל שנכנסה לעשות צרכיו של כהן ע"כ מותרת לילך אפילו לביתה בשמן שריפה משום דזה הוי מלאכתו של כהן כדאיתא במס' שבת פ"ב ה"א וכן מסיק הכא בסמוך גבי ר"ח ציפורייא דר"ח אזיל לביתו בשמן שריפה ומסיק הטעם שזה נקרא צרכו של כהן דאי לא עביד כן לא הוי אתא ע"כ נקרא זה צרכו של כהן וע"כ בנכנס לכהן לעשות צרכיו של כהן הוי אפי' בחזרה ג"כ צרכי כהן ע"כ תני עלה דההיא ברייתא דבת ישראל שנכנסה לכהן טובלת הפתילה בשמן שריפה ומדלקת דמיירי בבת ישראל שנכנסה לעשות צרכיו של כהן ע"כ אפילו בחזרה נמי נקרא צרכו של כהן אבל ר"ח בשם ר' ינאי משני לה שינויא אחרינא דלעולם שלא נכנסה לעשות צרכיו של כהן רק הא דמותר משום דהוה סכנה כדמסיק שעת משלחת זאבים היתה והי' סכנה ולפיכך התירו וע"כ אפילו עכשיו שאין סכנה ההיתר במקומו דלא עמד ב"ד וביטל וכמה דתימר תמן לא עמד ב"ד וביטל זה שייך במס' שביעית פ"ד כדרך הש"ס הזה:

ר' יוסי צירניא בעי קומי ר' ירמיה דלא כן מה אנן אמרין ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש בתמי' א"ל של בית קודמין היא והא ר"י אומר מעין שניהם ור"י אומר מעין שניהם ור' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי פי' משום דקי"ל הלכה כדברי המכריע כגון ההיא דר"מ ס"ל אוכלין כל חמש ור"י ס"ל כל ארבע ור"ג מכריע חולין כל ארבע תרומה כל חמש קרא הגמ' לר"ג מכריע וקי"ל בכ"מ הלכה כדברי המכריע והכא הוי ר' יהודה ור' יוסי מכריעים דר"מ אוסר כאן וכאן ור"ש מתיר כאן וכאן ור' יהודה ור' יוסי מכריעין דכאן אסור וכאן מותר ע"כ הייתי אומר כמו דקי"ל בכ"מ הלכה כדברי המכריע וע"כ הוי הלכה כר' יהודה ור' יוסי לנגד ר"מ ור"ש ובין ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי [ועיין בירושלמי במס' פסחים פ"ק ה"ו דלהמכריע קרי הירושלמי מעין שניהם] וע"כ הו"א דהלכה כר' יוסי ע"כ קמ"ל דהלכה כר"ש:

סליק מסכת תרומות בסייעתא דשמיא:
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת
מעבר לתחילת הדף