רידב"ז/תרומות/ט/א

רידב"ז תרומות ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובמזיד יופך קנסו בו. גי' הגר"א ז"ל ובפשתן מזיד יופך דקאי על פשתן כדמסיק קנסו בו שלא יהנה בקיסמין ופי' בשנו"א ז"ל דהפשתן אינו תרומה:

ר' יוסי בעי הפריש עומרין שלו. פי' לתרומה ונתחלפו עם עומרי לקט וקי"ל ספק לקט לקט עניי ישראל ועניי כהנים מלקטין:

תני אשתו של ע"ה טוחנת כו' אבל בזמן שהיא טהורה. ר"ל אשת ע"ה טהורה ועושה בטהרה כו' וכדברי ר"ט אפילו בזמן שהיא טמאה לא תטחון כדס"ל במתניתין דעניי ישראל לא ילקטו שמא יאכלו כמו כן אינה טוחנת בשעה שהיא טמאה שמא תתן לתוך פיה ובאמת ס"ל לר"ט כן דטמא אסור ללקוט תרומה טהורה וכדמותיב לו ר"ע במתניתין א"כ לא ילקטו אלא טהורין:

כן היא מתניתא א"כ לא ילקטו אלא טהורים. גי' הגר"א ז"ל לא ילקטו אלא כהנים טהורין וה"פ דמלשון המשנה דגרסינן לא ילקטו אלא טהורין משמע הכי דא"כ דאסרת על ישראלים והוא רק משום דחיישת שמא יתן לתוך פיו הלא לזה יש עצה שלא ילקטו אלא טהורין ע"כ קאמר הגמרא כיני מתניתא לא ילקטו אלא כהנים טהורין דלפ"ז ה"פ דאם חיישת לזה שמא יאכל הלקט מתוך שהוא בהול א"כ צריך גם למיחש על טהרה ולא ילקטו אלא כהנים וטהורין:

א"ר יוסי זאת אומרת עשה לה כן בחולין כו' המרכין בקטניות ובתלתן אינו עובר משום בל תחסום שור בדישו אבל אסור מפני מראית עין אית תניא תני בדישו שהוא מותר לך עד סוף הסוגיא. הגר"א ז"ל גרס המרכין בקטניות כו' אית תניא תני לבתר דמסיים כל הסוגיא דרבב"מ אז גרסינן המרכין בקטניות כו' אית תניא תני בדיש וכו' מתניתא כמ"ד אף בדיש שהוא אסור ויהי' הגירסא כמו שיהי' יש להבין מאי שייכות הוא האי דרבב"מ לכאן הלא סוגיא הזאת מבואר אות באות בר"פ דלקמן. ונראה לפענ"ד דה"פ המרכין בקטניות ובתלתן אינו עובר משום בל תחסום משום דהוי לאחר גמר מלאכתו למעשרות וא"כ הוי טבל והוי דיש ישל איסור ואינו עובר משום בל תחסום וכן איתא בשטמ"ק ז"ל במס' ב"מ פרק השוכר את הפועלים בשם הרמב"ן ז"ל וז"ל שמירח והוקבע למעשרות והרי הוא טבל גמור מן התורה ואסור להאכיל לבהמה וא"ת יעשר רחמנא אמר בדישו הראוי לו ולא האסור ודומיא דתרומה ומעשר כו' עכ"ל הרי לפנינו מפורש כיון דהוי אסור משום טבל הוי דומה לתרו"מ ואינו עובר בלא תחסום משום דדיש המותר לך בעינן וז"ב וא"כ לכאורה יקשה ממתניתין דלקמן ר"פ בצל דגרסינן שם בצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר אם חותכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנו"ט ע"כ ובלא פירושו וחידושו של רבב"מ קשה ממתניתא זאת להך ברייתא דהמרכין בקטניות דלמה נקרא דיש האסור הרי בקטניות מצינו היתר בטעמו דלא גזרו רבנן על טעמו והוי דיש הראוי לו לאכול טעמו וטעם כעיקר הוא דהיינו בעדשים דהוא מין קטניות דבישלם בבצלים שלימים של חולין הבצלים מותרים וקס"ד דמקלינן בקטניות של תרומה בבצלים של חולין שלימים אפילו אם בלעו הבצלים מ"מ אינן אסורים דקס"ד אפילו העביר פטמתו דנקרא שלם ואז בודאי בולע מ"מ מותר וכן אפילו אינו בקליפתו החיצונה דודאי בולע מ"מ מותר כיון דהוי שלם דסתמא קאמר דשלם מותר א"כ לפ"ז למה פסיק ותני המרכין בקטניות אינו עובר בלא תחסום משום דנקרא דיש שאינו ראוי ואמאי הרי בעדשים הגם שהן אסורים מ"מ הבצלים שבלעו מהן מותרין כשהן שלימים א"כ ראוים הן לאכול טעמם כשבישלם עם בצלים וקפלוטות והבצלים וקפלוטות מותרים וא"כ לא נקרא דיש שאסור לך דהא יש לו היתר בטעמו וכיון דראוי לו לטעמו א"כ הוי דיש הראוי לו וע"כ מסיק הא דרבב"מ מתניתין בשהוציאו עדשים מימיהן עדשים צופרות אותו שלא יתן וע"כ מותר העדשים של חולין וע"כ כמה דאת אמר עדשים צופרות אותו שלא יתן דכוותי' עדשים צופרות אותו שלא יבלע כלומר דכמו דפשיטא לן דעדשים מתוך שהן צופרות אין בולעין כן נמי מתוך שהן צופרות יש להן כח שלא יבלע האחר מהן וע"כ מותר בצל השלם מפני שלא בלע כלל מהן ואין בו שום טעם מהן וע"כ זה דווקא ביבש אבל בלח שפיר בולע וזה דוקא בצל אבל קפלוט בולע וכיון דכל עיקר החילוק שבין שלם לחתוך דבחתוך בולע ושלם היינו טעמא דמותר לפי שאינו בולע כלל לפיכך בשלם אם העביר פטמתו ממנו בולע אע"פ ששלם הוא דומה כמחותך ושנים שלשה ג"ז כמחותך הדא דתימר בשאין בקליפתו החיצונה בנותן טעם לפי פי' הרמב"ם ז"ל בפט"ז מה"ת ה"א עי' בכ"מ ז"ל ה"פ הדא דתימר בשאין בקליפתו החיצונה כלומר דמיירי מתניתין בשלם שהוא בקליפתו החיצונה ע"כ אינו בנותן טעם ומותר אבל בשאין בקליפתו החיצונה אז הוא בנותן טעם וה"פ הדא דתימר כלומר מהאי דרבב"מ דחידש לן טעמא דמתניתין דנ"מ בין שלם למחותך דשלם אינו בולע וחתוך בולע ע"כ שלם מותר וחתוך בנו"ט מזה נשמע בשאין בקליפתו החיצונה בנו"ט כלומר אף שלם כשאין בקליפתו החיצונה אף שהוא שלם מ"מ בנו"ט א"כ שפיר נקרא המרכין בקטניות דיש שהוא אסור לך דאין היתר אף בטעמו ולא כדקס"ד דבקטניות דהוא תרומה מדרבנן לא גזרו רבנן רק על גופו אבל לא על טעמו ז"א אלא דהרי הוא ככל תרומה מדרבנן וגזרו אף על טעמו וע"ז מסיק מתניתא דידן גי' הגר"א ז"ל מתניתא כמ"ד אף בדיש שהוא אסור לך דתנינן תולה כפיפות בצואר בהמה א"כ מוכח דאף בגידולי תרומה שהוא דיש האסור לך מ"מ עובר בלא תחסום ואין להקשות דילמא שאני גידולי תרומה דהוא מדרבנן ע"כ עובר בלא תחסום אבל בתרומה דאורייתא אינו עובר וכמו דאיתא בש"ס דילן במס' ב"מ דף צ' דבגידולי תרומה שפיר עובר משום דמדאורייתא הוי דיש שהוא מותר לך והאיך יעבור בקום ועשה מפני שהוא תרומה דרבנן והאיך תקנו רבנן לעקור דבר מן התורה בקום ועשה כמו שכ' השטמ"ק ז"ל בשם הריטב"א ז"ל עי"ש ז"א דהא הירושלמי ס"ל דהמרכין בקטניות אינו עובר משום דהוי דיש האסור ולהרבה פוסקים ז"ל כל תרומת קטניות הוא מדרבנן ואעפ"כ אינו עובר משום דהוי דיש האסור אלמא דאף בדיש האסור מדרבנן נמי אינו עובר וע"ז קאמר דממתניתא דידן מוכח דאף בדיש האסור לך ג"כ עובר וטעמא דמ"ד דבדיש האסור אף מדרבנן נמי אינו עובר משום דהוי דיש האסור דס"ל כמ"ד במס' יבמות דף פ"ט דב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה אפילו בקום ועשה וכן הוא שיטת הירושלמי במס' גיטין פ' השולח כאשר בארתי בעז"ה לעיל פ"ד וכן בירושלמי במס' ר"ה פ"ד עי"ש בדברינו וע"כ שפיר מסיק דמוכח ממתניתא דידן דאף בדיש האסור לך נמי עובר דהא מצינו דעובר גבי גידולי תרומה ועפ"ז ניחא הא דמביא הך דהמרכין בקטניות הכא בסוגיא הזאת:

מבואכם אל אוהל מועד לא תחסום כו'. כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף