רידב"ז/שקלים/ד/ג

רידב"ז שקלים ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא נמצא הקדש מחחלל על ההקדש כיצד הוא עושה א"ר שמעון בר ביסנא מביא מעות ומחללן על הבנין וכו'. פי' דהוא כמו דגרסינן במס' מעילה דף י"ד ופירשו התוס' ז"ל דטעמא דשמואל דס"ל דבונין בחול הוא דאל"כ האיך ישלם שכר אומנין ע"כ בונה בחול ומחליף המעות הקדש בעד כל הבנין וה"נ קאמר הכא דמפרישי שכר האומנין על הבנין ועיין במהר"פ ז"ל דמפלפל טובא בהאי ענינא לשיטת הרמב"ם ז"ל ולפי הנ"ל אתי שפיר מאד דהא הסוגיא דידן אזיל בשיטת שמואל ור"פ פליג על שמואל במס' מעילה הנ"ל וקאמר הטעם דבונין בחיל היא משום שלא ניתנה תורה למלאכי השרת אבל שפיר ס"ל דהמעות דהקדש מתחלל על המלאכה והא דהקדש אינו מתחלל על המלאכה הוא דוקא חפץ של הקדש אבל לא מעות דמעות ודאי מתחלל על המלאכה ולהכי לא פליגי ר"ע וב"ע אלא בקטורת של הקדש שהקדש אומן משל בית אבטינס במתניתין לקמן ה"ד אבל במעות של הקדש שהתנדב יחיד לכ"ע מותר לחללן על המלאכה אליבא דר"פ דפליג על שמואל וע"כ פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' מעילה ה"ג וז"ל ז"ל אין מחללין הקדש על המלאכה אלא על המעות כיצד אומן שעשה מלאכה בהקדש במנה אין נותנין לו בהמת הקדש או טלית הקדש בשכרו עד שמחללין אותן על המעות ואחר שיעשו חולין נותנין אותן לאומן בשכרו אם רצו וחוזרין ולוקחין אותה בהמה מתרומת הלשכה עכ"ל ז"ל הרי מפורש דדוקא חפץ של הקדש אין מחללין על המלאכה משא"כ מעות של הקדש משום דהרמב"ם ז"ל פסק כטעמא דר"פ ולא כשמואל ע"כ שפיר ס"ל אפילו נדבת יחיד נתחלל על המלאכה במעות הקדש ע"כ פירש בפי' המשניות המשנה כפשוטו דנתחלל שכר האומנין תומ"י ודוק:

ולא נמצא הקדש מתחלל על ההקדש כיצד הוא עושה. עיין בחידושי הריטב"א ז"ל במס' שבועות דף י' ע"ב דמביא האי ירושלמי בגירסא אחריתי וז"ל ז"ל ופריך אר"ש בן לקוניא כיני מתניתין מביא מעות מחולין ומביא קטורת ומחלל עליהן ונותנין אותה לאומנין וחוזרין ולוקחין אותה מהם פי' דהא דקתני מפרישין שכר האומנין לא מתרומת הלשכה אלא ממעות של חולין שלוקחין בהקפה לכך ומחללין הקטורת על אותן מעות של חולין ונותנין אותה אחר שנתחלל אל האומנים בשבח וחוזרין ולוקחין אותה מהם מתרומת הלשכה ופורעין מה שלוו מתרומת הלשכה כיון שלצורך האומנין לוו אותם כשם שנוטלין שכרן מתרומת הלשכה עכ"ל ז"ל ע"ש והוא מכוין על הא דגרסינן בה"א בפירקין דכיצד הוא עושה נוטל מעות משולחני ונותן לקוצרין ולשומרין עד שלא יקרב העומר עיי"ש ובדברינו שם והתם מיירי כשאין שם מותר הקטורת נותן את המעות גופי' שלוקח השולחני ליד הקוצרין והשומרין אבל כשיש מותר הקטורת מחלל מעות השולחני על המותר קטורת ונותן לאומנין מותר הקטורת ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף