רידב"ז/שבת/ט/א

רידב"ז שבת ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה מקיימין רבנן טעמא דר' עקיבא כו' הגירסא במס' ע"ז באופן אחר עיי"ש:

מתניתין כמ"ד עכו"ם כנדה ומשמשי' כנדה. ותנינן. אבניו עציו ועפריו כו' כנדה פי' והתם הוי משמשין תיפתר שהשתחוה לבית דאמר ר"ז ר"פ בשם רב. השתחוה לבית אמרו. כן הגי' במס' ע"ז פ"ג [והגי' דהכא והא תנינן ג' בתים הן שייך לקמן כאשר מוכרח מאד בסוף הסוגיא בל"ס]:

ר"ז ר"א בשם ר"י המקדיש את הבית אין מועלין בו. כן הגי' במס' ע"ז הנ"ל אר"ז הוויי בה רבנן פליגי מ"ד אסרו מועלין בו. ומ"ד אין מועלין בו לא אסרו. כן הוא במס' ע"ז. והכא שייך הא דלעיל והא תנינן ג' בתים הן פי' דקשה על ר' יוחנן דלמה לא אסרו הא תנינן ג' בתים הן בית שבנאו לשם עכו"ם אסור [וכמו דמקשה לקמן בסוף סוגיא למ"ד כשמשתחוה לאילן לא אסרו. והא תנינן ג' אשרות הן אילן שנטעו לשם ע"ז. ומשני תיפתר שנשתחוה לזמורה ואח"כ נטעו] וה"נ משני תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ בנאו פי' דנשתחוה בתלוש ואח"כ בנאו התיב ר"ח קומי ר' יוסי מתניתא פליגא על רב השוקת כו' וההין בית לאו כמו שחיברו ואח"כ חקקו כצ"ל [ומוכרח כן בל"ס] כו' סיתותן של אבנים היא גמר מלאכתן וא"כ הוי חקיקה קודם החיבור. ולית הדא פליגי על ר' יוחנן בניחותא וכן מצוי כמה פעמים לדוגמא בירושלמי פ"ג דגיטין וכוונה דלית הוא פליגא לר"י אבל פליגי דרשב"ל עיי"ש והירושלמי דגיטין מובא ברשב"א ז"ל פ"ק דגיטין ומפרש כן בפי' הירושלמי דהוא בניחותא דר"י אמר עכו"ם שנשתברה אסורה ע"כ אבניו ועציו ועפריו אסור משא"כ לרשב"ל קשיא דס"ל דמותרת וא"כ למה עציו ואבניו ועפריו אסורין הא הוי עכו"ם שנשתברה כיון דלא השתחוה לכל אבן תחלה אלא השתחוה לכל הבית א"כ הוי עכו"ם שנשתברה ולרשב"ל מותרת אבל לית פליגא על ר' יוחנן ופריך לא כן סברינן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין ד"ה מותר וא"כ קשיא אפילו אליבא דר' יוחנן והא תנינן ג' אבנים הן. ומוכח משם דבאינו עתיד להחזירן מותר. ומשני דע"כ תיפתר שהשתחוה לכל אבן ואבן ואח"כ בנאו. ולא כדאוקמית מעיקרא שהשתחוה לבית. וע"כ מתוקמא כריש דהמשתחוה לבית אסרו ז"א דאם כן הוי עכו"ם שנשתברה מאילי' אלא על כרחך דמיירי שהשתחוה מתחלה לאבן ואבן. ואחר כך בנאו. ומסיק הגמ' ואפילו על רשב"ל לית היא פליגי אפילו לפי הקס"ד דסבירא ליה דלא השתחוה לכל אבן אלא לבית מכל מקום אסור אפילו לרשב"ל לא כן סברין מימר אם בשעתיד להחזירן כו' ד"ה אסור ואמר ר' יודן אבוי דר' מתני' אם היו מונחין במקימן כו' ואילו במקומן הן על כרחך אסור אבניו עציו ועפריו אפילו אליבא דרשב"ל:

ר' בא בשם רבי המשתחוה לבית אפרו לאילן לא אסרו והא תנינן ג' אשירות הן. ומשני תיפתר שהשתחוה לזמורה. ואח"כ נטעו. והוי כמו דפריך לעיל על בית למ"ד לא אסרו והא תנינן. ג' בתים הן. ומשני ג"כ תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ בנאו. ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף