רידב"ז/שבועות/ו/ה

רידב"ז שבועות ו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לית הדא פשיטא על דר' יוחנן דאמר הטוען לחבירו טענת גנב באבידה חייב. וכה"ג פריך במס' ב"ק דף ק"ו. הא אבידה הוא דבר בלא נתינה אך ממילא נמצא שלי בידך א"כ כמו כן הקטן כשיגדול יתבע שנמצא ממילא שלי בידך ומשני א"ר בא תיפתר שאמר לו עד שאת קטן תבעתני ונפטרתי אז משבועתך פי' דלא דמי דבאבידה נתחייב ברגע הראשונה לישבע מיד להבע"ד משא"כ הקטן כשהגיע החפץ לידו מן הקטן אז הי' פטור ואם הי' תובע אותו אז הי' פטור משבועה ונמצא דבשעה שהגיע החפץ לידו הי' פטור משבועה והאיך יתחייב אח"כ דהא כל עיקר הטענה דהשתא הוא על חיוב של השעה הראשונה ובשעה הראשונה הי' פטור משבועה. ובבבלי משני תירוצים אחרים:

שבועת ד' תהיו בין שניהם להוציא היורש. ר"א בשם ר' יוסי ביורשין היא מתניתא ר"ל הא מתניתן דלקמן. וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה ומוקמינן דביורשין מיירי מתניתן דהיא יתומים מן היתומים. וכן מוקמינן בבבלי דף מ"ז עיי"ש א"כ הרי מצינו שבועה בין יורשין אלא דלאו בין שניהם ממעט יורשין אלא האי בין שניהם להכי היא דאתא בין שניהם אינה זזה מבין שניהם לעולם כו' ועי' בבבלי דף מ"ז ע"ב ורב ושמואל האי שבועת וגו' מאי קדרשי בי' כו' מלמד שהשבועה חלה על שניהם כו' עיי"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף