רידב"ז/שבועות/ד/ו

רידב"ז שבועות ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לית הדא פליגא על רשב"ל דאמר אין ממון אצל מכות. עי' במפרשים ז"ל הפ"מ ז"ל והגליון ז"ל ונו"י מיגעים לפרש הסוגיא הזאת ולפענ"ד נראה בע"ה דה"פ דהיא ממש הסוגיא דר"פ אלו נערות דמקשינן בבבלי וירושלמי הא דגרסינן במשנה ראשונה אלו נערות שיש להן קנס וקחשיב שם הבא על אחותו. ובמשנה ב' גרסינן אלו נערות שאין להן קנס וקחשיב שם הבא על בתו מפני שהוא מתחייב בנפשו ומקשה על המשנה הראשונה הא בהני דקחשיב במשנה הראשונה הרי חייבין מלקות וקי"ל דאינו לוקה ומשלם. ובירושלמי משני ר"ז דמיירי בלא התראה [כמו בבבלי שם] ורשב"ל ס"ל דאפילו בלא התראה נמי פטור מתשלומין משום דהוי חייבי מלקות שוגגין ופטורין ופריך בירושלמי שם מהאי משנה ראשונה דפ' אלו נערות מה עביד לה רשב"ל ומשני דפתר לה להמתניתן כר"מ דס"ל לוקה ומשלם עיי"ש. והנה בהא דמצינו דס"ל לר"מ לוקה ומשלם. היא בעדים זוממין כדגרסינן מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו זוממין לוקין ומשלמין שלא השם המביאו לידי מלקות מביאו לידי תשלומין. וכפירש"י ז"ל דמלקות מלא תענה והתשלומין משום כאשר זמם. ומבואר אצלינו בתוס' הרי"ד במס' כתובות שם ד"ה והתני בכונת רש"י ז"ל דהחיוב תשלומין היא משום ההפסד. דגזה"כ דמשלם בעד ההפסד שרצו לעשות לחבירו ולא דהוי משום העבירה שעברו הל"ת דלא תענה אלא משום ההפסד ממון והגם דעדיין לא הי' ההפסד אלא זממו להפסיד ואילולי גזה"כ הי' פטורין לשלם בעד ההפסד אך גזה"כ היא דמשלמין בעד ההפסד. ועכ"פ הגזה"כ הוא דהתשלומין היא משום ההפסד של חבירו ולא משום העבירה שעברו הל"ת דלא תענה. וע"כ ס"ל לר"מ דלוקין ומשלמין שלא השם המביא לידי מכות מביא לידי תשלומין דחיוב המלקות היא משום הל"ת דל"ת. וחיוב התשלומין היא משום הפסד דחבירו. ובמה נתמלא ההפסד ש"ז במלקות של זה. אבל אם הי' חיוב התשלומין משום עבירה שעברו הל"ת דל"ת הי' פטורין משום דכבר לקו על העבירה הזה ואין לוקין ומשלמין משם אחד. כ"ז מבואר בתוס' הרי"ד בר"פ אלו נערות בארוכה לשיטת רש"י ז"ל וכן מוכח ברמב"ן ז"ל במס' ב"מ עיי"ש. ומוכרח היא דכל עיקר דס"ל לר"מ לוקה ומשלם היא משום דהוי מב' שמות זה משום עבירה וזה משום הפסד דחבירו. ועוד מבואר אצלינו ברידב"ז בפ' א"נ ה"ז ובתוס' הרי"ד בה"א שם דהקנס של אונס ופתוי נחלקו בזה בבלי וירושלמי דלשיטת הבבלי הקנס היא אף על פי שכבר שילם בופ"ג מ"מ מחויב קנס לא משום עבירה של הביאת זנות אלא משום דאנס ופיתה בתו של פלוני שלא ברצונו ובע"כ אנסת ופיתית את בתי. וע"כ ביתומה מפותה פטור שלא עשה כלום אלא מרצונה. אבל שיטת הירושלמי דאפילו יתומה מפותה חייב ג"כ קנס הגם דמחלה לו אבל אינה יכולה למחול כמו גבי אכילת תרומה דאם רצה הכהן למחול אינו יכול ועי' בתוס' ז"ל ר"פ א"נ ד"ה ואשת. דבזה נחלקו הבבלי והירושלמי והיא משום דהקנס היא משום ביאת עבירה דזנות כמו שמחייב רחמנא על ביאת א"א חנק ועל נערה המאורסה סקילה ועל שפ"ח אשם וכמו כן על ביאת זנות דפנוי' משלם קנס ועי' ברידב"ז ובתוס' הרי"ד שם ותמצא כל היסודות הללו. ועפ"ז מובן היטב סוגיא דידן דהנה לשון הזה מ"מ מפסידו ממון מצינו לשון הזה בירושלמי במס' תרומות פ"ז ובפ' א"נ ה"א גבי לוקה ומשלם מסיק הגמ' לשון זה מ"מ מפסידו ממון עיי"ש. וה"פ שם דאפילו דלקי במה נתמלא הפסידו של זה דהא מ"מ מפסידו ממון. וה"נ ה"פ דמנה במשנה ה"ה גרסינן משביע אני עליכם שתבאי ותעידוני שאנס פלוני את בתי חייבין ובמשנה ה"ו גרסינן שאנס פלוני את בתו ופרש"י ז"ל בשם י"מ דהיא שהאב בא על בתי לפיכך פטורין משום דקם לי' בדרבי מיניה דחייב מיתה ולפ"ז הוי ב' משניות הללו כהנך ב' משניות דר"פ א"נ דבמשנה הראשונה קחשיב כל הנערות שיש להן קנס וקחשיב שם כל העריות שחייב עליהן מלקות אלו יש להם קנס. ובמשנה הב' קחשיב נערות שאין להם קנס היא הבא על בתו משום שמתחייב בנפשו. ופריך הגמ' בבבלי ובירושלמי למה אינו פטור אלא בבתו ולמה לא פטור גבי אחותו דלוקה וקי"ל דאינו לוקה ומשלם. ומשני ר"י דמיירי בשוגג בלא התריי' ורשב"ל ס"ל דחייבי מלקות שוגגין פטורין וקפריך הגמ' בירושלמי ע"ד דרשב"ל דס"ל אין ממון אצל מכות. קשה מתניתן ומשני דפתר לה מתניתן דאתיא כר"מ עיי"ש וה"נ ה"פ דההיא סוגייא ממש דר"פ א"נ ופ"ז דתרומות דמקשה דבמשנה ראשונ' יש לה קנס זולת בבא על בתו במשנה אחרונה משמע אבל חוץ מבתו יש לה קנס הא אינו לוקה ומשלם ע"ז פריך לית הדא פליגי על רשב"ל דס"ל אין ממון אצל מכות ומשני פתר לה כר"מ דאמר לוקה ומשלם והיא ממש הסוגיא דפ' א"נ ותרומות הנ"ל אות באות. וקפריך הגמ' מה מועיל לן דאוקמי' כר"מ הא טעמא דר"מ היא משום דאין השם המביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין דהתשלומין הוא משום הפסד ממון והמלקות היא משום העבירה דל"ת וע"כ לא נתמלא הפסידו ש"ז במלקות ש"ז דמכל מקום מפסידו ממון כלישנא דהש"ס שם הנ"ל. אבל הכא בקנס דהקנס הוא משום עבירה של ביאת זנות דפנוי'. לשיטת הירושלמי א"כ כשהביאה היתה של אחותו ונלקה ע"ז מה לי איסורא רבה מה לי איסורא זוטא הא כיון שנלקה על העבירה למה ישלם עוד הא מכל מקום אין מפסידו ממון וכיון דלא שייך הפסד ממן אלא עבירה למה ישלם הא נלקה על העבירה. ובכאן לא שייך האי מכל מקום מפסידו ממון כנ"ל דהא מכל מקום אין מפסידו ממון ומשני מכיון דהלה הוי בעי מיתן לי' ולא יהיב לי' כמו שהפסידו ממון פי' כיון דאילו לא הי' אחותו אלא נערה בעלמא ולא נלקה הוי בעי מיתן לי' ועכשיו בשביל שנלקה לא יתן לו הוי כמו שהפסידו ממון ונחשב קנס דביאת פנוי' כהפסד ממון וע"כ כשלקה עבור האיסור דאחותו לא נפטר בזה מהפסד ממון של זה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף