רידב"ז/שבועות/א/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא תנינן משוח ולמה לא תנינן משוח. ר"ל דהתחיל התנא בלשון אחד אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משות ומסיים אלא שהפר מכפר על הכהנים ולא מסיק ועל כהן משוח. אין תימר בדבר שחייב בו קרבן כצ"ל וכן מוכח מהא דבסמוך מפורש שכן הגי' ור"ל. דכל עיקר דבעינן קרבן לכפר ולא מכפר יוה"כ בעצמו כמו כל שאר עבירות ולמה גזר רחמנא על טומאת מקדש וקדשיו שצריך קרבן. הוא משום דבר שחייב עלי' קרבן בעלמא ולפיכך כשאין בה ידיעה וא"י להביא קרבן ביוה"כ צריך קרבן ואין יוה"כ מכפר בלא קרבן וע"כ אפילו במזיד בעי קרבן משום דהוי דבר שחייבין עליו קרבן וע"כ ממילא בכהן משוח דאין בו חיוב קרבן כלל על טומאת מקדש וקדשיו. לשיטת הירושלמי במס' הוריות וע"כ א"צ לקרבן וע"כ יאות דלא תנינן משוח אבל א"ת בדבר שאין חייבין עליו קרבן ר"ל דלאו משום דטומאת מקדש וקדשיו הוי דבר שחייבין עליו קרבן בעלמא לפיכך צריך קרבן ואינו מכפר יוה"כ לבד בלא קרבן ז"א אלא דגזה"כ הוא בטומאת מקדש וקדשיו דבעי קרבן א"כ קשה למה לא תנינן משוח. ומסיק הגמ' אשכח תני משוח פי' דבברייתא תני ג"כ משוח הדא אמרה בדבר שאין חייבין עלי' קרבן אלא גזה"כ הוא בטומאת מקדש וקדשיו דבעי קרבן אבל אי משום דבר שחייבין עלי' קרבן לא שייך גבי משוח ע"ז קאמר דז"א ואפילו תימא בדבר שיש בו חיוב קרבן לפיכך אינו מכפר יוה"כ בלא קרבן. מ"מ תני כהן משוח הגם דאינו בר קרבן משום דדמי למזיד הגם דבמזיד אינו בר קרבן אלא מכיון דהוי דבר שיש בו חיוב קרבן בשוגג ע"כ צריך כפרה וכפרת יוה"כ ואין יוה"כ מכפר לבד וכא ר"ל גבי משוח צריך כפרה וכפרת יוה"כ ואין יוה"כ מכפר בלא כפרה הגם דהיא אינו בר קרבן כלל אפילו בשוגג אך כיון דהיא דבר שיש בו חיוב כפרה לאיש אחר ע"כ צריך כפרה גם גבי משוח כמו דבמזיד בעי כפרה משום דיש בו חיוב קרבן גבי שוגג. וכמו כן משוח צריך כפרה משום דצריך כפרה לעלמא. עד מתי הוא חי עד וכלה מכפר את הקודש דר"י דהיא לאחר מתן דמו של חבירו. כדאיתא כבבלי במס' יומא דף מ' ע"ב עיי"ש אפילו דלא נתודה עליו אבל ר"ש אומר עד שעת וידוי דס"ל וידוי מעכב ע"ד דר"י אין הוידוי מעכב. כן גי' הש"ק ז"ל ביומא פ"ו וכן הוא בבבלי. וכן מוכח היא ע"ד דר"ש הוידוי מעכב מה מפקה מביניהון שחטו בלא וידוי. ע"ד דר"י א"צ להביא פר אחר ע"ד דר"ש צריך להביא פר אחר אף בשעיר המשתלח כן ע"ד דר"י א"צ כו' ובירושלמי במס' יומא פ"ו הגי' בהיפך מה מפקה מביניהון שלחו בלא וידוי אף בפר כן ר"ל דכי היכי דפליגי בוידוי השעיר כן נמי פליגי בוידוי הפר וכן עיקר. התודה ושחטו ונשפך הדם א"א צריך להביא פר אחר צריך להתודות פעם שני' וכו' אף שעיר המשתלח כן שהוא צריך להגריל פעם שני' דהוא כמו את אמר צריך להביא פר אחר דלעיל. ולא מסיק אם צריך להתודות פעם שני' דסמך על הא דלעיל בפר או כבר יצא בוידוי של ראשון:

סליק פירקא בס"ד:
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף