רידב"ז/פאה/ג/ז

רידב"ז פאה ג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"מ בעי ולמה לית אנן אמרין קמה כ"ש חייבת בפאה. לאו דמקשה על תירוצא דר"ח בשם ר"פ שצריך להיות חמשה שיבלין א"כ ליתני קמה כפי' המפרשים ז"ל אלא דמקשה סתם קושייתו וקאי על המשנה דלמה מנה התנא גבי דברים דצריכין קרקע גם פאה עמהם מאי שייכות הוא פאה לקרקע דזה אינו שייך רק בביכורי' דצריך קרקע וכן פרוזבל וכל אלו השנוין במשנתינו משא"כ פאה מאי שייכות היא לקרקע דהא גם הקונה קמה מחבירו הלוקח חייב בפאה א"כ ליתני קמה כ"ש חייבת בפאה ע"ז משני בגין דתני ביכורים תני קרקע וכ"כ תהגר"א ז"ל:

תני והראיון. פי' דתני בברייתא דקחשיב נמי הראיון דבקרקע כ"ש חייב לעלות לרגל. ר"י בשם ר"י מי שאין לו קרקע פטור מן הראיון ר"מ בעי ולמה לית אנן אמרין מי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי. פי' לא דמקשה על מתני' דידן דלא קחשיב וידוי דעל מתניתין הא י"ל כמו שפירש"י ז"ל בקידושין (כ"ו סע"א) דהכתוב אשר נתת לנו קאי על כלל ישראל ולא דמי לבכורים דכתיב בהו נתת לי אלא דמקשה על ר' יוחנן דס"ל כהברייתא דגבי ראיון נמי בעינן קרקע משום דכתיב את ארצך ולא אמרינן דקאי על כלל ישראל א"כ ליחשב נמי וידוי. ומשני ריבר"ב בשם ר"י אמר שמועתא כן פי' דהוא באמת אמר משום ר' יוחנן דמי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי משום דכתיב אשר נתת לנו ומפרש ר"י בשם ריב"ל טעמא דהראיון נמי דבעינן קרקע משום דכתיב את ארצך:

אר"ח קומי ר"מ ולא שכ"מ הוא לפי שבכ"מ אין אדם מזכה אלא בכתב וכאן אפילו בדברים לפי שבכ"מ אין אדם מזכה עד שיהא קרקעות ומטלטלין במקום א' וכאן אפי' קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר א"ל ולא ר"א היא שניא היא שכ"מ דר"א כבריא דרבנן. ובירושלמי קידושין (פ"א ה"ה) וב"ב (פ"ט ה"ז) מסיק עוד א"ל שכ"מ דר"א הוא בריא דרבנן. המפרשים נדחקו בזה והק"ע ז"ל מגיה ולפענ"ד הכי פירושו דר"ח סבר דאף דר"א לא ס"ל דדברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי ובעי קנין מ"מ לא בעי לר"א קנין גמור כ"כ ממש כמו בבריא לרבנן. כיון דחזינן דלרבנן לא בעי בשכ"מ קנין כלל ומזכה אפילו בדברים כמו כן לר"א דמצריך קנין ולא סגי בדברים מ"מ קנין גמור כמו בבריא לרבנן לא בעי. ור"ח סתם ולא פירש דבריו. ופריך לי' ר"מ ולא ר"א היא. פי' ומאי נפ"מ לר"א בין שכ"מ לבריא ומאי מקשה ר"ת ולא שכ"מ היא הא ר"א אמרה ולדידי' לא שייך הך פירכא דלפי שבכ"מ אין אדם מזכה אלא בכתב וכאן אפילו בדברים וכו'. ומשני לי' ר"ח ומבאר דבריו שניא הוא שכ"מ דר"א מבריא דרבנן. פי' בניחותא דאפילו לר"א שניא היא שכ"מ מבריא לרבנן דלא בעי בשכ"מ קנין גמיר כמו בבריא לרבנן לפי דלרבנן מהני בשכ"מ בדברים בלא קנין א"כ גם לר"א דמצריך קנין מ"מ א"צ קנין גמור וזה מדברי ר"ח שמפרש דבריו הראשונים וכזה מצוי בירושלמי כ"פ. ע"ז השיב לו ר"מ שכ"מ דר"א הוא בריא דרבנן. פי' דלר"א לא שניא בין שכ"מ לבריא אלא שכ"מ דר"א הוא ממש בריא דרבנן וצריך קנין גמור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף