רידב"ז/ערלה/ג/א

רידב"ז ערלה ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מאן דאמר בעורל את פריו קליפין במשמע ולא גרעינין מ"ד בסמוך לפריו קליפין וגרעינין במשמע. כן הגירסא בשנו"א ז"ל:

מין אחד ייבא כהדא ר"י אומר תאנים שחורות מעלין את הלבנות כו'. מכאן מוכח דפירות שחורות ולבנות מין אחד הוא עי' בחיבורינו חנה דוד פ"ק:

א"ר יוחנן סממנים בסממנים בטלים במאתי'. משום דהוי הביטול על הערלה שהוא בעין. מי צבעים במי צבעים הגם שהמי צבעים עצמן שנשרה בהם הסממנים בעין אסורים אבל המשקין דהם המי צבעים אינן ערלה בעין רק הניית ערלה בטלים ברוב. אמר רבב"מ כו' מתנית' פליגא על דרבב"מ מתבשיל שבישלו בקליפי ערלה ובסיפא נתערבו באחרי' בא' ומאתים ומשני דמיירי בקדיר' של תבשיל ערלה בקדירו' של תבשיל היתר והוי כל קדיר' בספק שמא היא הקדיר' שנשרה בה הבעין וצריך ביטול מאתי'. א"ר יוסי מיסבר סבר רבב"מ כו' פי' דהא ר' יוחנן קאמר מי צבעים במי צבעים בטילין ברוב ע"ז אמר רבב"מ הניית ערלה בטילה ברוב ומאי מחדש רבב"מ על הא דר' יוחנן וע"כ דמחדש דלאו דווקא במי צבעים [כדאיתא בסמוך הטעם] אלא משום דכל הניית ערלה בטילה ברוב דלא בעינן מאתים בערלה אלא באכילה בעין ולא בהנאה דהוא המשקין ואי אפשר לומר כן דהא בעינן מאתים מה"ת כדילפינן לעיל בפ"ב ה"א אם לא שסובר דהניית ערלה לאו מה"ת אלא מדרבנן והוי כתרומת חו"ל דבטילה ברוב כדאיתא במסכת בכורות דף כ"ז ע"א ובפ"ד דמס' חלה ה"ד גבי חלת חו"ל א"כ לפ"ז מותר גם לכתחלה לבטל ברוב כדקי"ל בתרומת חו"ל כיון דל"ל עיקר מה"ת ורק מדרבנן מותר לכתחלה לבטל א"כ מיסבר סבר רבב"מ שמותר לעשות כן בתחלה לא לשעבר בתמי' ור' יוחנן קאמר דמי צבעים במי צבעים בטילין ברוב רק בדיעבד ולא בתחלה וע"כ דלאו משום דהניית ערלה לא הוי כאכילה ז"א אלא דהוי מה"ת כדילפינן בריש מכלתין ולאו אסמכתא בעלמא אלא דכן עיקר הדין מה"ת ואלא הטעם דמי צבעים במי צבעים בטילין ברוב לאו משום דהניית ערלה בטילה ברוב כדאמר רבב"מ אלא מטעמא אחרינא כדמסיק מיי כדון אם יש בו כדי לצבוע את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור שבו תיבת שבו צ"ל יש בו כדי לאסור אם אין בו כדי לצבוע את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אין בו כדי לאסור פי' דמיירי במי צבעים שאין בו כדי לאסור דיש בו מים רבים בהצבע יותר לפי ערך הצבע ואם יצבע במי צבע הזאת אין בו תמונת הצבע אינו עושה מראה הצבע הנדרש כלל רק בשמערבו במי צבע אשר מימיו מועטין ואז יש בו תמונת הצבע וע"כ אפילו אם את רואה את ההיתר כאילו אינו דאין בו כח לבטל בפחות ממאתים מ"מ מה בכך הא בלעדו אין בו כדי לאסור ולאו כלום הוא וכל עיקר דיש בו תמונת הצבע הוא רק משום ההיתר ע"כ מותר ובטל האיסור בתוכו משא"כ אם הי' בו כדי לאסור דהיה בו תמונת הצבע במי צבעים הללו ונתערבו ברוב כיון דיש בהאיסור כדי לאסור ורק את רוצה לבטלו ע"י מי צבעים דרובא בזה רואין את ההיתר כאילו אינו כיון דאין בו מאתי' ולא קאמר ר"י רק במי צבעים אבל לא בכל הניית ערלה כדאמר רבב"מ. ועיי' בתוס' ז"ל במס' ב"ק ד' ק"א ד"ה ולא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף