רידב"ז/ערלה/א/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר


רידב"ז TriangleArrow-Left.png ערלה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכי כל הנטיעות אינן כלאים בכרם. פי' בשנו"א ז"ל הא כל הכרם נאסר על ידן ומשני דמיירי בערוגה ורבי יוסי בי רבי בון משני דמיירי שהעביר עציץ נקוב תחת גפן אחד ונאסר הגפן הזה ונתערב אח"כ הגפן בכל הכרם:

רשב"ל בשם חזקי' לוקט ג' אשכולות ומתיר. פי' דמותר ללקוט ג' אשכולות וג' לאו דוקא אלא ר"ל מיעוט מהנטיעות לוקט ומותרים הני ג' דתלינן שנשאר האיסור ברובא ואך אם יטול א' או ב' לא מהני מה שתלינן דהאיסור ברובא נשאר אך אם ליקט ג' דאז בטל ברובא מן התורה אז תלינן שהאיסור ברובא נשאר ע"ז פריך מחלפא שיטתיה דרשב"ל תמן אמר בשם ר"ה היו לפניו מאה וחמשים חביות סתומות דלא בטל נתפתחו מאה מהן מאה מותרין דאז נתבטל ברובא והשאר לכשיתפתחו מותרין ואמר ר' זעירא דוקא לכשיתפתחו הא לכתחלה אסור ואי כדס"ל לרשב"ל הכא דכיון דאיכא רובא מה"ת תלינן שאיסורא ברובא נשאר א"כ ה"נ נימא כמו כן דמותר לפתוח השאר ולבטל ברובא מה"ת ולתלות האיסור בהמאה שכבר נתבטל דהוי רובא ומשני תמן בשם ר"ה והכא בשם חזקי' ואמרין תמן בשם רשב"ל פותח ג' חביות מהשאר ומתיר כהא דאמר הכא ופריך הגמ' ממתניתין דידן ב' קושיות על רשב"ל דתני בהדיא דלכתחלה לא ילקוט וא"כ קשיא על רשב"ל דאמאי מתיר לכתחלה ללקוט והא הכא אינו מותר אלא לשעבר ועוד קשה והא תנינן יעלו באחד ומאתים ולא תנינן ההיתר דעולה ברובא בשליקט המיעוט ומשני א"ר יוסי ב"ר בון כאן בשליקט ג' כאן בשליקט כולהון פי' דלא מיירי המתני' בשליקט המיעוט אלא מיירי בשליקט הכל ולא מיירי מזה דליקט המיעוט כדינא דרשב"ל ובליקט הכל לבטל כל האיסור אסור לכתחילה דאין מבטלין איסור לכתחלה אבל בשלא ליקט רק המיעוט לבטל רק המיעוט הזה ברובא והאיסור ישאר במקום אחר ברובא זה לא הוי מבטל איסור לכתחלה דהא גוף האיסור עדיין לא נתבטל:

תני רמוני בדן ספיקא מעלה ודאי אינו מעלה אף בקרקע כן. כדמפרש ואזיל כגון נטיעות ספק קרקע ר"ל דקרי ספק קרקע לנטיעות שהן מחוברין בקרקע פי' הסוגיא הזאת עפ"מ דמבואר בב"י ז"ל ביו"ד בסי' נ"ז ובסי' ק"י מחלוקת הפוסקים ז"ל בספק א' בגופו וספק א' ע"י תערובות דעת כמה פוסקים ז"ל דלא מהני ס"ס באופן זה ודעת כמה מרבוותא ז"ל דמהנו ס"ס בדרוסה שנתערבה עם אחרים והיא ספק דרוסה עיין בב"י ז"ל דכל הפלוגתא של הנך מרבוותא ז"ל הוא רק בב"ח ודבר חשוב דמה"ת כבר נתבטל ברובו אך דמדרבנן אינו בטל וכיון דהוי איסורא דרבנן בזה מהני ס"ס אפילו ספק אחד בגופו והב' ע"י תערובות משא"כ בשנתערב חד בחד דהתערובות הזה אינו בטל אפילו מדאורייתא לא מהני ס"ס בספק א' בגופו וספק השני בתערובות עיין בט"ז ז"ל סי' ק"י סקי"ב עיי"ש דמפורש כן והב"י ז"ל כתב בשם הנך מרבוותא ז"ל דס"ל דספק אחד בגופו והשני ע"י תערובות מהני דכן משמע בירושלמי [והוא ירושלמי ריש מס' ביצה] ובזה מבואר היטב הסוגיא הזאת דרמוני בדן דתערובתן אסור אבל בספק איסור מותר משום ס"ס דמהני ספק אחד בגופו והב' ע"י תערובות וכן מחובר לקרקע דנטיעות דאסור תערובתן אבל בספק שפיר דמי וע"ז שאל ר' יודן אם דוקא התערובות דאסור בהנך דברים דחשובים ומחובר דאסור בתערובתן ברובא או אפילו בשאר איסורין דאסור תערובתן כגון נבילה וכל איסורין דאסור תערובתן באופן דלא הוי רובא להתירא אם מהני ספק איסור לענין ס"ס ספק אחד בגופו וספק השני בתערובות ע"ז אמר דז"א דדוקא בהני דברים החשובים דיש לו עלי' מדאורייתא ורק מדרבנן אסור ע"כ מהני ס"ס באיסור דרבנן משא"כ בשאר איסורין דאסור תערובתן הוא באופן דאין לו עליה מה"ת באופן זה דאסור תערובתן מדאורייתא ע"כ לא מהני ס"ס. וע"ז סמכו הפוסקים ז"ל וכתבו דלא מהני ס"ס בזה אלא בתערובות של אופן הזה של בע"ח ודבר חשוב דאסור תערובתן מדרבנן [אבל יש לו עלי' מה"ת] מהני הס"ס ספק א' בגופו וספק הב' בתערובות. אבל בתערובות דאין לו עלי' דלא הוי רובא לא מהני ס"ס הזה בספק אחד בגופו וספק השני בתערובות ופי' זה הוא אמת בע"ה ומיוסד לשיטת הפוסקים ז"ל הנ"ל:

תמן תנינן סאה תרומה שנפלה למאה טחנן וכו'. גי' הגר"א ז"ל בכי"ק כמו שגרסינן במס' תרומות פ"ה סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין וטחנן והותירו כו' אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה מותר. תני אף טוחן לכתחלה ומתיר. מתניתין דר' יוסי דר' יוסי אומר אף מתכוין וילקוט ויעלה בא' ומאתים אר"ז שכן דרך כהנים וכו' וא"כ דכהנים עתידין לטחון מה נפיק מבינהון פי' אם הטעם משום דהכהנים עתידין לטחון או דבלא"ה מותר לטחון ולהתיר בלא שום טעם ומסיק דהנ"מ הוא בכלאי הכרם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף