רידב"ז/סוכה/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




רידב"ז TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' יעקב דרומייא בעי מתניתן דלא כרבי דוסא דרבי דוסא אמר בשחרית כו' אבל לא לעיתותי ערב משום שאינו ברשותו והכא במתניתין לא קתני כ"מ שיגיע לולבו בידו דהוי כמו בשחרית כל מה שילקטו אלא כ"מ שהגיע דהואי ביום טוב דהיא למחר אומר והוא כמו לעתותי ערב וא"כ מתניתין דלא כרבי דוסא והיא כפי' הפ"מ ז"ל. ודו"ק:

תמן את אמר אין הפקר אנסום הפקר והכא את אמר הפקר אר"א תמן ע"כ הוא מפקר ברם הכא ע"ד היא מפקר כן הגירסת הק"ע ז"ל ומוכח הוא פי' דתמן כל ההפקר הוא בע"כ כדי שלא יכשל בעון מעשרות ואע"ג דאין לו מי שכופה אותו ע"ז וברצונו הוא מפקר עכ"ז בע"כ כדי שלא יכשל חבירו נתרצה וגומר בדעתו מרצונו והיינו שאין הפקר אונסין הפקר והא דמסיק אין אנו אחראין לרמאין הוא עוד טעם ב' כפי' המפרש בתוספתא פיאה פ"ב ברם הכא לדעתו הוא מבקר לאו שלא יכשל חבירו אלא לטובתו כדי שחבירו יאמר ג"כ כן ויתן לו ולא יכשל היא ולא בע"כ כדי שלא יכשל חבירו אלא הוא לדעתו:

רב מפקד לדבית רב אחי רב המנונא מפקד לחבריא כד תהוין יהבין מתנה ביומא טבא לא תהוין יהבין לה אלא לדעת גמורה. פי' כיון דאמרינן לעיל תמן בע"כ היא מפקר דמפקר כדי שלא יכשל חבירו ברם הכא לדעתו הוא מפקר ולא משום שלא יכשל חבירו ע"כ מפקדו כי יהבין מתנה בי"ט לא תהוין יהבין משום שיו"ט היום ואם לא יהיה לו אתרוג יכשל במ"ע של נטילת לולב ז"א דזה מפני הבע"כ נעשה מדעתו דהא אין לו ברירה אחרת ומוכרח כדי שלא יכשל חבירו אלא יתן לו לדעת גמורה אפילו באופן שלא יכשל חבירו אלא מפני דעתו גמורה כהדא ר"ה יהב אתרוגא מתנה לבריה א"ל אין יומא טבא יומא דין הרי הוא לך מתנה ואין למחר הרי הוא לך מתנה פי' ואם ואפילו יו"ט הוא למחר. וא"צ לאתרוג מ"מ הרי הוא לך מתנה להראות דלא נתן לו בע"כ בהכרח כדי שלא יכשל בביטול מ"ע ז"א דאפילו אם למחר הוא יו"ט והנטילה דהיום אינו כלום מ"מ הרי הוא לך מתנה והעיקר דקמ"ל דיהא נותן בדעת גמור ותיבת גמור קמ"ל דהא אפילו כשנותן בע"כ כדי שלא יכשל חבירו ג"כ נותן מדעתו דהא אין שום אדם כופה אותו ועכ"ז מקרי שלא לדעת גמורה דהא אין לו ברירה אחרת ומוכרח להתרצות וע"כ צריך להתנות ולאמר דיהיב ליה לדעת גמורה ולא כדי שלא יכשל חבירו אלא לדעת גמורה וצריך להתנות בפירוש דאפילו למחר יומא טבא ולא היום נמי במתנה נתונה. ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף