רידב"ז/סוכה/ג/יא

רידב"ז סוכה ג יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ר יונה אילו הוי כתוב ולקחתם לפני וגומר הייתי אומר כאן מיעט ובמקום אחר ריבה ובירושלמי מסכת ר"ה הגירסא כאן ריבה ובמקום אחר מיעוט והכונה אחת ודו"ק:

חברייא אמרין דברי ר' יוסי שמ"ע דוחה למצוה בל"ת וע"כ ס"ל כאביי בבבלי שם דל"ש אלא דלא נפיק ביה א"ל ר' יוסי לא מן הדא אלא מן הדא דא"ר אילא ותניי תמן כך היה המנהג בירושלים אדם הולך לבהכנ"ס ולולבו בידו כו' ע"כ פטור אפילו כשלא טעה במצות עשה גמורה אלא במצוה גרידא אע"פ שאינו עשה אלא מצוה גרידא ג"כ פטור. ולפ"ז מובן הא דאמר אביי ל"ש אלא דלא יצא בו דלכאורה קשה פשיטא מאי קמ"ל דפשיטא דהיכי דלא טעה במצות עשה חייב כיון דנפיק ביה כבר אבל לפי הירושלמי מובן שפיר דהא לר"י לאו דוקא טעה במ"ע אלא במצוה גרידא נמי פטור. ולפ"ז קמ"ל אביי דאינו כן אלא בעינן טעה במצו"ע גמורה ושמעינן מהכי דלפי מה דס"ל להאחרונים ז"ל דחצי שיעור דמצוה היא מצוה אבל אינו מ"ע אמרינן בי' טעה בדבר מצוה דפטור תליא בפלוגתא זו והא דקאמרי חבריא שכן מ"ע דוחה למצוה בל"ת י"ל דלאו משום דעשה דוחה ל"ת אייתינן עלה דז"א דהא אין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת אלא דקמ"ל דבעינן טעה במצות עשה ואז נדחה החיוב דל"ת אבל כשלא קיים מ"ע אלא מצוה גרידא ולא נדחה חיוב דהל"ת. וע"כ דהכי היא דאלת"ה אלא דמשום עשה דוחה ל"ת קאתינן עלה א"כ אף לכתחלה היה לו מותר אלא ע"כ כדברינו. ודו"ק:

אף בסכין של מילה כן אף במצה כן איבעיא היא אם כמו דבלולב מצוה דלולב הוא כל היום אף דיצא בו מ"מ מצוה בעלמא איכא בנטילה כל היום כמו כן במצה דאף שיצא בכזית הראשון מ"מ מצוה איכא באכילתו כל הערב וכמו כן בסכין של מילה אם מל ונשאר ציצין שאין מעכבין אם חשוב מצוה או כיון דכבר יצא מ"ע דמילה ופסק שוב לא חשיב מצוה או דמ"מ חשוב מצוה כל יום השמיני ובזה פשיטא במצה דכ"ז שלא פסק הוי כולה מצוה כמו חגיגה ותרומה וכל דבר שאין שיעור למעלה ויש שיעור למטה כ"ז שהוא עוסק בהפרשה הוי כולו שם תרומה ופטור ממעשרות אע"פ דמ"ע יצא בחטה הראשונה אי באחד מששים מ"מ שם תרומה הוי על כל מה שהפריש אבל אם פסק וחזר והוסיף שוב לא הוי שם תרומה על ההוספה וחייב במעשרות כדאיתא במס' תרומות פ"ה וכן בחגיגה דכ"ז שמקריב הוי שם חגיגה על כולן אע"ג דנפיק בראשונה מ"מ שם חגיגה הוי על כולן כדאיתא ברש"י ז"ל במס' חגיגה דף ח' עיי"ש [ועיי' בדברינו בפ"ה דמס' תרומות] וה"נ אע"ג דנפיק בכזית הראשון מ"מ כשלא פסק הוי כולה מצוה ושם אכילת מצוה עלה אבל כשפסק מיבעיא לן אם חשוב מצוה או לו אם נימא דבערב תאכלו הוי המצוה בכל הערב אע"ג דנפיק ביה בכזית הראשון כמו הכא באתרוג אע"ג דנפיק בשחרית מ"מ ביום הראשון הוי מצוה כל היום או לא ופשיט ממה דאמר ר"י דברי ר"י אפילו פורש חוזר על הציצין שאין מעכבין את המילה דלא ס"ל כההיא ברייתא כ"ז שהוא עוסק במילה חוזר בין על הציצין שאין מעכבין המילה פירש על ציצין שאין מעכבין המילה אינו חוזר לא ס"ל כן אלא חוזר אפילו על הציצין שאין מעכבין המילה אלמא דס"ל הא דכתוב וביום היא דמצותו כל היום אע"ג דכבר נפיק בראשונה מ"מ מצוה בעלמא איכא כל היום ודחיית שבת במילה לאו משום עשה דוחה ל"ת אלא משום דאכשר רחמנא מילה בשבת ולא בעינן עשה אלא מצות מילה בעלמא ולדידיה פירש ולא פירש הכל אחד היא דכל שכבר ומותר ביום זה כל היום זמנו. ול"ש פירש ול"ש לא פירש זמנו כל היום הדא אמרה אף בסכין כן אף במצה כן דכל הלילה מומשך המצוה ור' יוחנן למד זאת דדברי ר' יוסי כן הוא דלמד כן מהא דר' יוסי מלולב כדאי' מפורש בירושלמי במס' פסחים פ"ו ה"ה אלמא דלר' יוסי ילפינן כל הדברים מלולב דבעושה כל היום המצוה והוציא סכין ומצה בתר דנפיק י"ח פטור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף