רידב"ז/סוכה/א/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


רידב"ז TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"א בשם ר' יוחנן מפני שהיא נראית כאוצר תני ר"ח תעשה לך לא מן העשוי לך מה נפק מביניהון ויש בה ע"ד דר"ח פסול ע"ד דר"י כשירה ע"כ והק"ע ז"ל והפ"מ ז"ל מגיהים ויש בה חלל טפח ומהפכים הגי' מדר"ח לדר"י והוא"ו דויש בה אינו דיוק כי כן ל' הירושלמי והוי כמו בבבלי ביש בה ומשמש הוא"ו במקום ב' ובגליון גרס ישב בה בדיעבד עיי"ש. ולפענ"ד אפשר דאין כאן שום ט"ס והגי' כמ"ש ממש אך תיבת ויש בה היא תיבה אחת והמדפיס חלק אותה לב' תיבות והיא תיבה אחת ישבה ופירושו היא כמו דמבואר לקמן פ"ג ואפשר שלא יקשור ומשני במיישב למעלן פי' דאינו מקשר אלא מיישב בלא קשר וזה שייך כשמדברים בהפועל הפעולה בל' הוה במקשר במיישב אבל כשמדברים בלשון עבר בהפועל שייך קשרה והיפוכו ישבה ונמצא דבירושלמי נקרא קשרה והיפוכו ישבה וגזירת אוצר הוא דוקא בחבילי כדאיתא בבבלי דף י"ב גבי חבילי קש וכו' עיי"ש ובפירש"י ז"ל וז"ל וחבילין שאדם מכניס כל ימות הקיץ לימות החורף קרי אוצר עכ"ל ז"ל ועיי"ש בסוגיא ותמצא כן מפורש ור"י קאמר הכא לאו משום גזירת אוצר אלא מפני שהיא עצמה נראית כאוצר וכ"ז לא שייך שנראה כאוצר רק בקשרה משא"כ בישבה ע"כ קאמר דנפ"מ ביניהון בישבה ע"ד דר"ח לעולם שייך תעשה ולא מן העשוי דאין נפ"מ בין קשרה לישבה אבל לר"י דהיא משום גזירת אוצר א"כ הנ"מ בקשרה משא"כ בישבה לא שייך גזירת אוצר ולא שייך שנראית כאוצר ע"כ כשר ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף