רידב"ז/נדרים/ט/ה

רידב"ז נדרים ט ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וגובין מן המטלטלין ומשני א"ר בא אע"ג דתימר גובין מן המטלטלין צ"ל אין גובין מן המטלטלין אומר לו שיתן פי' דאע"ג דמטלטלין שלו לא נשתעבדו לגביית כתובתה אבל עליו מוטל החוב לשלם רק דנכסי דאינש דערבין יתי' הוא רק על הקרקע והמטלטלין אינן אחראין אבל עכ"פ עליו גופי' מוטל החוב לשלם וכמו בעלמא בהניח להן אביהם אחריות נכסים חייבים לשלם ואם לא הניח כלום פטורין ואם הניח מטלטלין מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם עי' בתוס' ז"ל במס' כתובות דף פ"ו ובפוסקים ז"ל והיינו משום דהחוב מוטל על אביהם לפרוע חייבים לשלם משים מצות כיבוד וה"נ דכוותי' עצם החוב מוטל עליו לפרוע אף ממטלטלין והוי על גופי' החוב לשלם אבל המטלטלין עצמם אינן אחראין לזה החוב וע"ז שאל ר' מישא מהו לאמר ליורשין לגבות מן המשועבדים פי' בההיא דינא דמתניתן במס' כתובות דף פ"ד ע"א מי שמת והניח אשה ובע"ח ויורשין והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים דס"ל לר"ט דינתן לכתובות אשה אע"ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדא לבע"ח הכא כיון דעדיין לא מטי ליד היורשין ס"ל לר"ט דמוציאין בעד הכתובה ור"ע ס"ל דלא זכה האשה בכתובתה אע"פ שהוא ביד אחר ולא מהני תפיסה עי' בפרש"י ז"ל שם ע"כ מיבעיא לן דנהי דבכתובת אשה אין אומרים ליורשיו כשהניח מטלטלים דישלם כתובתה משום מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן כמו בחוב דעלמא משום דבחוב דעלמא המטלטלים גופי' משועבדים לבע"ח מיני' דידי' ע"כ בשמת והניח יורשין מצוה עליהם לשלם החוב של אביהם מן המטלטלין הללו שהי' משועבדים לבע"ח משא"כ בכתובת אשה דאף בחיי אביהן אין החוב מוטל רק על קרקפתא דאביהן ולא על מטלטליו וקרקפתא דאביהן מת וממטלטליו שנשאר ת"י היורשין אין עליהם המצוה לשלם להכתובה והוי כמו בבע"ח בלא הניח אביהם כלל מטלטלין אין עליהם המצוה לשלם בעד אביהן כי קי"ל דכיבוד משל אב ורק בהניח מטלטלין דאז מחויבין לשלם מפני כיבוד אב כדאיתא בסמ"ע ז"ל סי' ק"ז ס"ק א' וז"ל ז"ל דכיבוד אב יש בו שגנאי הוא לאביהן שיהא בכלל לוה רשע ולא ישלם והם ירשו את ממונו ויאכלו ויחדו והנ"מ כשהממון זה יש לו שייכות לבע"ח משא"כ בכתובת אשה שהממון זה אין לו שייכות לבע"ח וכיון שמת הוי הממון משל בן דזכתה לו התורה בירושה ואין מצות כיבוד חל על ממון הבן וג' חילוקים יש בזה בקרקע דהוי דבר של קיימא אף דאקני אח"כ מ"מ קימו במקום האב ממש כיון דשיעבוד יכול להבריח ובמטלטלין השיעבוד דיכול להבריח אינם עומדים במקום האב אלא מצוה בעלמא ואע"פ שירשו הן הממון והוי משל בן מ"מ הרי הממון הזה היה שייך לבע"ח עד הנה וירשו את מה ששייך לבע"ח ולא ישלמו משא"כ בממון שאינו שייך לבע"ח כמו בכתובה והוי ממון בן אין כאן מצוה לשלם חוב אביהם ואך מיבעיא ליה באם הניח פיקדון או מלוה ביד אחרים אף דס"ל לר"ע דלא זכו לא הבע"ח ולא האשה בכתובתה מ"מ מצוה איכא עליהן שלא יירשו כלל הממין ויזכה הלוה או הנפקד ביד כתובתה דהא לר"ט זכה האשה לגמרי וא"כ אליבא דר"ע נהי דלא זכה האשה לכתובת' אבל מ"מ מצוה איכא דהא יש לו להאשה שייכות בזה הממון טרם שהגיע ליד היתומים ע"ז אמר ר' אבא מרי מתני' אמרה כן שאין או' להן דתנינן תמן אלא ינתנו ליורשיו מלשון זה משמע דאין עליהן אף מצוה ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף