רידב"ז/נדרים/א/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


רידב"ז TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עד כדון עצמו מהו שיקדיש לשמים בלשון קונם נשמעיני' מן הדא כו' הסוגי' הזו חמורה מאד ולא הבנתי פי' המפרשים ז"ל ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ בפשיטות דמבעיא עד כדון עצמו שיכול לאסור בקונם על עצמו מהו שיקדיש לשמים בלשון קונם וה"ה אם יכול לאסור בקונם על חבירו [והא דתנן קונם שאיני עושה לפיך א"צ להפר כו' משמע דיכול לאסור בקונם על חבירו הוא משום דאוקמינן באומרת יקדשו ידי לעושיהן וא"כ חל הקונם על עצמו אבל לאסור נכסיו על חבירו אינו חל בלשון קונם] כיון שלא חל להקדיש לשמים שיחול האיסור על כל אדם וכפי' הפ"מ ז"ל עיי"ש דהכונה להקדיש לשמים שיהא אסור על כל אדם עיי"ש ע"ז פשיט ליה נישמעיניה מן הדא א"ל השאיליני קרדומך אמר קונם קורדם יש לי קונם נכסי עליך אם יש לי קורדם אם אין לו קורדם מותר [וכן הגי' הגר"א ז"ל בהתוספתא ומוכח כן מהכא שכן הוא גי' האמיתית דצ"ל נכסי עליך וצ"ל מותר שכן מבואר הוא בפירוש בנמ' הכא במסקנא] וסבר הגמ' לדייק מדינא דהך ברייתא דקתני נכסיו מותר וע"כ משום דכיון דאמר בתחלה קונם קורדם יש לי ונמצא דהקורדם כבר קדש לשמים ואין הקרדום שלו ע"כ אח"כ כשתלה נכסיו באם יש לו קרדום הרי לא נאסרו נכסיו דהא אין לו קורדם וש"מ דחל הקדש לשמים אקורדם וע"ז אמר לי' ר' תחליפא קוסריא שניא הוא שבו בלשון שהתפיס את הקרדום בו בלשון התפיס את הנכסים מה נפשך קודש קורדם קדשו נכסים לא קודש קורדם אפילו נכסים לא קדשו פי' דמהכא לא תיתי כלום מדינא דנכסים מותרין דע"כ כבר קודש הקרדום ואינו שלו דלפיכך נכסים מותרין ז"א דע"כ הדק דנכסים מותרין הוא ממנפ"ש דאפילו לא קודש הקרדום אפילו כן נכסים מותרין אע"פ שיש לו זה הקרדום גופי' דמאיזה טעם לא קודש הקרדום ויש לו קרדום הוא דאין יכול לאסור להקדיש לשמים על הכל בלשון קונם ממילא מטעם זה גופי' לא נתקדשו הנכסים לאסור על חבירו דהא חלו קידוש נכסים בקידוש קרדום אבל בשקידשו הקרדום נתקדשו הנכסים ואם לא קידשו הקרדום לא נתקדשו הנכסים א"כ ממנפ"ש מותר הנכסים אם נתקדש הקרדום א"כ אין לו קורדם ואם לא נתקדש הקרדום דאז יש לו קרדום אעפ"כ הנכסים לא נתקדשו משום זה הטעם גופי' שלא נתקדש הקרדום לא נתקדשו הנכסים וא"כ אין מדינא דהברייתא דהנכסים מותרין שום ראי' לזה בשלמא אי הי' אוסר הקרדום בלשון קונם והנכסים בלשון נדר באיסור גמור ותלה בתנאי דיש לי קורדם היה שפיר הוכחה דלמה מותר הנכסים הא יש לו קרדום אלא ע"כ דנתקדש הקרדום ממילא אין לו קרדום אבל הכא שאני שבאותו לשון התפיס שניהם כנ"ל אילו אמר קונם קרדום יש לי וחזר ואמר קונם נכסי עליך ויש לו קרדום נכסיו אסורין יאות פי' דאם הי' תני בבריית' דעושה קונם על הקרדום וקונם על הנכסים אם יש לו קרדום אתרת אסור אז שפיר הוי ראי' דאדם אוסר בקונם נכסיו על כל העולם משא"כ מדינא דמותר אין שום הוכחה לזה וע"ז מסיים ר"י ב"ח דודאי נפשוט מהאי ברייתא דקתני הדין דקונם לשמים ולאו מדין דמותר הנכסים מדייק דע"כ נתקדש הקרדום ז"א דמוכח מהא דקתני אם אין לו קרדום מותר דמשמע הא אם יש לו קרדום אחרת אסור ע"כ דאדם אוסר בקונם נכסים על כל העולם והיינו דמסיק אלו קאמר נכסיו מותרין וקם לו פי' אם התנא הי' נקט סתם נכסיו מותרין שפיר הוי ר"ת קיסריא מקשה שפיר דמזה אין מוכח דע"כ נתקדש הקרדום דאל"כ אמאי נכסיו מותרין הא יש לו קרדום ז"א דאפילו תימר דלא נתקדש הקרדום אפ"ה נכסיו מותרין מזה הטעם גופי' דלא נתקדש הקרדום אבל מדמסיק אם אין לו קרדום אבל יש לו קרדום אחרת נכסיו אסורין א"כ הדא אמרה נתקדש הקרדום נתקדשו הנכסים וכמו כן אדם מקדיש לשמים בלשון קונם דמקדיש נכסיו על כל העולם הוי כמו מקדיש לשמים וחד דינא הוא ובפירוש גרסינן נכסו עליך וגרסינן בפירוש אילו אמר נכסיו מותרין הרי מוכח כגירסת הגר"א ז"ל ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף