רידב"ז/מעשר שני/ה/ד

רידב"ז מעשר שני ה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא טבל הוא. פי' בס' מלאכת שלמה ז"ל דר"ל דאפילו הגיעו לעונת המעשרות נמי קשה הא הוי רק טבל ובקרא כתיב גבי ביעור בערתי הקודש ר"ה בשם ר"ש זאת אומרת שהטבל קרוי קודש:

אר"ה הדא אמרה שהי' ר"ג צריך לזכות אר"י בפירות מונחין ע"ג קרקע אילו קופתו של ר"ג כו'. הגר"א ז"ל בכי"ק מחליף הגירסא וגרס מעיקרא אילו קופתו כו' עד שיסיים ואח"כ א"ר יהושע בפירות מונחין ע"ג קרקע וביאור הסוגיא הזאת הוא ע"פ שיטת רש"י ז"ל במס' קידושין דף כ"ו ע"ב דר"ג היה ירא שלא יאכלו ב"ב טבלים ע"כ אמר עישור שאני עתיד למוד כו' ולא היה ירא שמא יאכלו ב"ב הכל ויאכלו גם התרו"מ משום שהיה הרבה תבואה בכרי והיה בטוח שלא יאכלו הכל והקשו בתוס' ז"ל א"כ קשה ל"ל למימר עישור שאני עתיד למוד ולהקנות המקום הא בקריאת שם סגי ועוד קשה מאי מהני הא בעינן קביעות מקום בצפונו או בדרומו ומאי מהני הפרשתו ולא נקרא הפרשה כלל אבל באמת לשיטת רש"י ז"ל יש לתרץ קושיות הללו דהא קי"ל דהקדש דאתא ליד הגיזבר לא מהני שאלה וכתב הש"ך ז"ל בשם תשו' ר"ב אשכנזי ז"ל הטעם בזה משום דאימתי מהני שאלה הנ"מ כשההקדש הוא ע"י הדיבור לבד אבל אם ההקדש נכנס ליד הגיזבר הלא לא גרע קנין הקדש מקנין הדיוט והדיוט שקנה בקנין לא מהני שאלה ולמה יגרע קנין דהקדש מקנין דהדיוט עיי"ש וע"כ לפ"ז שפיר ניחא דאימתי בעינן קביעות מקום הנ"מ בשהפריש לבד דאז בעינן סיום המקום אבל באין סיום המקום לא הוי תרומה אבל בשנכנסה התרומה ליד כהן הלא לא גרע מהדיוט דקי"ל במס' מנחות דף ק"ח שור בשורי בית בביתי אני מוכר לך קנה אחת מהן ויד המוכר על העליונה לתת לו איזה שירצה וכן פסק בשו"ע חו"מ סי' ר"ט המוכר לחבירו דבר שאינו מסוים קנה ויד המוכר על העליונה וע"כ אם מטא ליד כהן התרומה אפילו שאינו מסוים לא גרע זכייתו דכהן מזכיה דהדיוט וזכה הכהן את התרומה בשאינו מסוים דהא הירושלמי לא ס"ל דבעינן שירים נכרים רק העיקר דבעינן דבר מסוים משום דהרמה הוי דבר מסוים כדאיתא בפ"ג דמס' תרומות והכא בעובדא דר"ג ע"כ דאי אפשר לסיים המקום דא"כ ניחוש שמא יאכלו ב"ב דר"ג מהמקום הזה וע"כ צריך הקנאת המקום ומתורץ הב' קושיות אחד בחבירו לפיכך לא סגי בקריאת שם משום דבעינן קביעות מקום והכא אי אפשר לסיים המקום ע"כ לא מהני קריאת שם אלא צריך לזכות המקום ולאחר נתינה א"צ סיום המקום ואימתי צריך סיום המקום דוקא בלא נתינה אבל כשהיתה נתינה א"צ קביעות מקום ועי"ז יתפרש הירושלמי בטעם נכון בע"ה אר"ח הדא אמרה שהיה ר"ג צריך לזכות כלומר דלא סגי בהפרשה אלא בנתינה דהא בהפרשה אי אפשר דהא אינו יכול לסיים המקום ע"ז אר"י דע"כ במונחין ע"ג קרקע דאילו בתוך קופתו של ר"ג הו"ל כליו של מוכר ביד הלוקח ולא עשה כלום עד שיסיים ר"ל לא היה תרומה כיון דלא חשיב נתינה ובלא נתינה הי' צריך לסיים והכא אי אפשר לסיים משום שמא יאכלו ב"ב מזה המקום וכן לגי' הגר"א ז"ל ג"כ כן מכיון דאמר צריך לזכות בע"כ דאל"כ צריך לסיים ע"ז פריך אילו קופתו של ר"ג כו' כלום עשה עד שיסיים א"כ סוף סוף צריך סיום דהא הקופה מעכב הנתינה ע"ז משני ר"י בפירות מונחין ע"ג קרקע ועי' בתוס' הרי"ד ותמצא טעם בע"ה:

מ"ד הראוי ליטול כ"ש ליתן. פי' מ"ד דבעינן שיהא ראוי ליטול כ"ש דבעינן שיהא ראוי ליתן ואז יש לו כח לזכות מתניתא פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה דתנינן תמן תן גט זה לאשתי והא איש אינו ראוי ליטול גט ומשני שכן ראוי לקבל גט בתו ולא מצי לתרוצי דמיירי באשה כבבבלי מס' גיטין דף ס"ג ע"ב דהא ס"ל דמ"ד ראוי ליטול כ"ש דצריך להיות ראוי ליתן ואשה אינה ראוי' ליתן והכא מיירי בזכי' דתן כזכי ופריך משטר שיחרור זה לעבדי ומשני דאיירי בעבד שכן ראוי לקבל גט שיחרורו וראוי ג"כ ליתן גט שיחרורו אם יש לו עבד שאין לרבו רשות בו ופריך והעבד ראוי להוליך את הגט פתר לה לצדדין והתנינן התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור פתר לה ג"כ לצדדין כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק וה"פ והעבד ראוי להוליך את הגט בתמי' ור"ל כיון דאוקמינן סיפא דמיירי בעבד א"כ רישא בגט אשה נמי מיירי בעבד והא עבד אפילו להולכה נמי. אינו ראוי פתר לה לצדדין פי' רישא מיירי בישראל וסיפא מיירי בעבד והתנינן התקבל גט זה לאשתי כו' פי' דהתקבל ע"כ מיירי באיש דוקא שהוא ראוי ליתן גט וגם ראוי ליטול גט בתו אבל באשה לא מצי איירי כדפרישית דהא אינה ראוי' ליתן וסיפא דהולך מיירי בין באיש בין באשה דהא להולכה גם אשה כשירה וא"כ רישא וסיפא לא איירי בחד גוונא דהתקבל אינו כשר אלא במי שראוי ליתן וליטול והולך כשר בכל מי שהוא וזה לא הוי בחד גונא וכה"ג פריך בירושלמי בפ"ק דמס' ר"ה ומשני פתר לה ג"כ לצדדין דהולך מיירי בכל מי שהוא והתקבל אינו מיירי אלא במי שכשר ליתן וליטול וכה"ג איתא במס' פסחים דף ס' ע"א הא כדאיתא והא כדאיתא סיפא בעבודה אחת ורישא או בעבודה אחת או בשתי עבודות עיי"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף