רידב"ז/מעשרות/א/א

רידב"ז מעשרות א א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתיב עשר תעשר הייתי אומר כל הדברים יהו חייבין במעשרות תלמוד לומר תבואת זרעך אין לי אלא תבואה שאר זרעונים מנין תלמוד לומר היוצא השדה הא כיצד טול מבינתיים דבר שהוא אוכל וגידוליו מן הארץ. כן גי' הגר"א בשנו"א ז"ל:

ואית דבעי משמעיני' מן הדא כו' קטניות מנין ת"ל וכל מעשר הארץ מזרע הארץ לרבות שום ושחלים. כן גי' הגר"א בשנו"א ז"ל:

ר"ח בשם ר"ח אף בהקדש כן. ר"ל דאם הקדיש שבלין וחזר וזכה בהן דפטור מתרו"מ משום דהי' ברשות הקדש בשעת חלות התרומה בדיעבד וכמו בהפקיר שבלין וחזר וזכה בהן כן נמי בהקדש ע"ז אמר מילהון דרבנן פליגין ע"ז דאמר ר"י בשם ר' ינאי ובא הלוי כו' א"ר יוחנן חבורה הי' מקשה הרי הקדש הרי אין ידך וידו שוין בו כמו שידך וידו שוין בו פי' דחבורה הי' מקשה על הא דר' יוחנן בשם ר' ינאי דס"ל דפטור ממעשרות בדבר שידך וידו שוין בו א"כ הקדש דהוי נמי כידך וידו שוין בו א"כ צריך להיות ג"כ פטור ע"ז אתא ר"א ומפרש מה אנן קיימין ר"ל היכן מצינו דבהקדש חייב דקמקשין חברייא מזה אם בשנתמרח הכרי ברשות הקדש והפקר בזה באמת תרווייהו שוין לפטור אלא כי אנן קיימין בשהפקיר שבלין וחזר וזכה בהם בהפקר פטור כו' מההיא דאמר ר"י בשם ר"י ובא הלוי כו' פי' דאף דממעטינן הפקר מזרעך כדפי' המשניות להרמב"ם ז"ל במשנה דידן מ"מ צריך הקרא דובא הלוי לענין דהפקיר שבלין וחזר וזכה בהם דבהא ליכא לממעט מזרעך דהא הוי זרעך אך פטור מובא הלוי כיון דהי' הפקר קודם מירוח קודם החיוב ובהקדש חייב מן הדא הקדיש קמה כו' ומסיפא מקשה הקדיש עומרין ופדה עומרין חייב את זה הקשו חברייא על הא דר"י בשם ר' ינאי ונמצא דמיליהון דרבנן דהוא חברייא פליגין על הא דאמר ר"ח בשם ר"ח דבאמת אף בהקדש כן. ופריך הגמרא דבאמת קשה מה בין הפקר מה בין הקדש ומשני דהפקר יצא ידי בעלים הקדש לא יצא ידי הגזבר דהפקר אין לו בעלים אבל הקדש גזבר כמאן דאינון בעלים כדאיתא בפ"ק דמס' תרומות ובפ"ה לקמן ובפ"ק דמס' חלה. אר"א אפילו ידי בעלים לא יצא מאחר שאומרים לו פדה את ראשון ולא הוי ידך וידו שוין:

אע"פ שהוא שומרו להוסיף אוכל חייב קטן וגדול הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל אינו חייב קטן וגדול ר' אימי בשם רשב"ל זו להוציא מדברי ר"ג דתנינן תמן ר"ג אומר תמרות של תלתן וכו' אמר ר' יוסי וכי מחמת האוכל ר"ג מחייב וכו' אלא ר"ג אומר חשובות הן לאוכל ורבנן אמרו אין חשובות לאוכל ועוד מן הדא דתני אר"י מימי לא מלאני לבי לומר לאדם צא ולקוט לך תמרות של תלתן וכו' לפוטרן מן המעשרות ע"כ. הסוגיא הזאת חמורה ולא הבנתי בפי' המפרשים ז"ל ומה שנדפס בשם הגר"א ז"ל דנמחק תיבות אע"פ שהוא שומרו להוסיף אוכל אלא דקאי על רישא דמתניתין כל שהוא אוכל ז"א מכ"י הגר"א ז"ל סוף דבר שהסוגיא חמורה ולא הבנתי כלל מה דמסיק ועוד מן הדא דתני א"ר יהושע מימי לא מלאני לבי מאי ראי' היא זאת לפי פירוש המפרשים ז"ל דלמא גם להוציא מר"י כמו מר"ג. ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ דמדייק ממתניתין דידן דדוקא בדבר שתחילתו אוכל וסופו אוכל אבל אם תחילתו אוכל וסופו אינו אוכל פטור [אפילו מתחילתו כמו דמוכח מסוף הסוגיא גבי קלחין יחידין] והיינו דקאמר הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל כלומר דסופו אינו אוכל אינו חייב לא קטן ולא גדול ע"ז קאמר ר' אימי בשם רשב"ל זו להוציא מדברי ר"ג דס"ל גבי תמרות של תלתן דחייב אע"פ שאינו אוכל רק דבא מחמת אוכל ולעולם מודה ר"ג להאי כלל שאמרו במעשרות כל שהוא אוכל ובעינן שיהיה אוכל אך דס"ל דכיון דהוא בא מן אוכל לא איכפתלן על מה שהוא אינו אוכל כיון דבא מן האוכל ולפ"ז כל שהוא בתחילתו אוכל וסופו אינו אוכל כיון דבא מן האוכל בודאי חייב וא"כ מתניתין דבעינן אוכל תחילתו וסופו להוציא מדברי ר"ג וע"ז קאמר ר' יוסי וכי מחמת האוכל ר"ג מחייב פי' מחמת שבא מן האוכל ע"כ חייב אע"פ שהוא אינו אוכל [דוגמא לזה בפרקין בהל' ב' וכי מחמת אוכל הן מקריחות כלומר מכח האוכל בא הקריחה וה"נ דכוותי' וכי מחמת שבא מן האוכל ע"כ חייב אע"פ שאינו אוכל] בתמי' דבוודאי ר"נ מודה דבעינן תחילתו וסופו אוכל ומה שבא מן האוכל לאו כלום הוא דא"כ אפי' ירקן של תלתן נמי יהא חייב במעשרות דבא מן האוכל והא דבתמרי תלתן מחייב אע"פ שאינו אוכל לא כדקס"ד דחייב בתמרי תלתן אע"פ שהן עצמן נלקטו מן התלתן ז"א דאם נלקטו מן התלתן אין ספק שהמה פטורין. אך הא דמחייב ר"ג בתמרי תלתן היינו שהוא מחובר עם התלתן וס"ל דהגם דבפני עצמו אינו ראוי לאכילה אבל חשיב הוא להאוכל כלומר לאכול עם התלתן הוא חשוב הגם שאינו ראוי לאכילה הנ"מ בפני עצמו אבל חשיב הוא להתלתן לפיכך כשנוטל תרו"מ על התלתן נוטל ג"כ על התמרי שלהן [ואף דקי"ל בפ"י דמס' תרומות גבי תלתן שאינו מפריש על הא שלהן רק על הזרע אבל כשהוא עם התמרי שלו חייב להפריש מעשרות גם על התמרי שלו שחשיב הוא להאוכל] ורבנן ס"ל דאף להאוכל אינן חשובות וע"כ לא קשיא לר"ג ממשנתינו דע"כ לא מחייב ר"ג בתמרי שנלקטו מן התלתן כיון דאינן ראוין לאכילה ולא איכפת לן מה שבא מן אוכל אך עם התלתן ביחד מפני שחשוב עם האוכל חייב במעשרות עם האוכל ומביא ראיה לזה דע"כ לא מחייב ר"ג אלא עם התלתן ביחד מפני שחשובות הן להאוכל אבל אם נלקטו בפני עצמן מודה ר"ג דפטור מן הדא דר' יהושע דאמר מימי לא מלאני לבי לומר לאדם צא ולקוט לך תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן ושלוק [דאי בלא שליקה בלא"ה יפטור דלא נגמרה מלאכתו כ"כ מהרא"פ ז"ל] לפטור מן המעשרות אלמא דיש תקנה לתמרות של תלתן לפוטרן מן המעשרות ע"י שילקוט אותן מן התלתן ור' יהושע ס"ל ג"כ כר"ג דבבת אחת עם התלתן חשובות הן לאוכל ובשנלקטו פטורין וה"נ לא מחייב ר"ג בתמרות של תלתן אלא דוקא שהוא עם התלתן שחשובות הן להאוכל אבל בפני עצמו גם ר"ג מודה דפטור והא דלא מלאו לבו לר' יהושע לאמר לאדם העצה דלקיטה כדי לפוטרו מן המעשרות הוא ע"פ מה דגרסינן במכילתן לקמן פ"ג ראה אותן ר' יהודא בר' אילעאי אמר להן ראו מה ביניכם לראשונים ר"ע הי' לוקח שלשה מינין בפרוטה בשביל לעשר מכל מין ומין ואתם מכנסין הכלכלה לאחורי הגגות ע"כ וכן איתא בבבלי במס' גיטין דף ס"א עיי"ש והוא מטעם דלא רצה ליתן עצה לאדם לפוטרו מן המעשרות וזה ברור. ומדוקדק הלשון חשובות הן לאוכל הלמ"ד דלאוכל מדוקדק עוד דאל"ה הול"ל חשובות הן לאכילה או חשובות אוכל או ראוין הן לאכילה ותיבת אוכל ולמ"ד דלאוכל מדוקדק בזה ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף