רידב"ז/מועד קטן/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' זעירא לא אמר אלא וכן מי שהיה יינו בתוך הבור הא בתחלה אסור פי' דלבצור לכתחלה אסור אפילו כשאירע אונס או אבל או שהטעוהו משום דמלאכת מחובר אסור אפילו בדבר האבוד כדאיתא בש"ס דילן דף י"ב ע"ב גבי ר"ה חצדו ליה חצדא במועדא איתיביה רבה בר הונא לר"ה טוחנין קמח במועד כו' במה דברים אמורים בתלושין מן הקרקע אבל מחובר לקרקע אפילו כולו אבד אסור כו' א"ל יחידאה הוא ולא ס"ל כותי' ע"כ וה"נ קאמר אבל בתחילה דהיינו לבצור במחובר אסור אפילו בדבר האבוד ע"ז מתמה הגמ' מה אנן קיימין אם בשהגיע זמנו לבצור ולא בצר הוא חטא על נפשי' פי' דהגיע זמנו אם לא יבצור יהיה פסידא דלא יכול קאים יותר א"כ באופן זה הוי אסור אפילו בתלוש משום דהוי כיון מלאכתו במועד אם בשלא הגיע זמנו לבצור יכול הוי קאים ואין סברא לחמור כ"כ במחובר דאפי' בשלא היה לו לבצור קודם החג נמי יהא אסור במחובר ומסיק אלא כי אנן קיימין בשהגיע זמנו לבצור והוה סבר דו וכו' ולא קם ואירע דבר במועד שאם ימתין יפסיד דאז אינו מותר אלא בדבר תלוש אבל לא במחובר ומסיק להביא ראיה לזה דלא מחמירינן כ"כ במחובר דאסור אלא דווקא בהי' סבור דו יכיל קיים אבל שלא הגיע זמנו לבצור מותר אפילו במחובר דהא ר"ש בי ר' ינאי קטף כרמיא במועדא כו' הרי חזינן מפורש דרשאי במחובר דבר האבוד בשלא הי' לו לבצור קודם החג ומכאן למד הרא"ש ז"ל ומובא בשו"ע או"ח סי' קל"א דנאנס או שהיה סבור שהיה יכול לשהות עד אחר הרגל ולא עשה קודם הרגל ואירע דבר במועד שאם ימתין יפסיד מאחר שהוא דבר אבוד מותר ומביא הרא"ש ז"ל ראיה דסבור שהוא יכול לשהות עד אחר הרגל הוא מותר בדבר האבוד מהאי ירושלמי דאי ס"ד בסבור שהוא יכול לשהות הוי כיון מלאכתו במועד א"כ מאי חומר הוא במחובר יותר מבתלוש דקאמר ר"ז דלא אמר אלא מי שהיה יינו הא בתחלה אסור ומסקינן דאין נפ"מ בין מחובר לתלוש אלא בזה לבד דאי בלא הגיע זמנו קודם החג אין סברא להחמיר כל כך במחובר ואם בשהגיע זמנו קודם החג אפילו בתלוש נמי אסור ואין שום חומרא במחובר יותר מתלוש רק בהיה סבור דבתלוש ומותר ובמחובר אסור אלמא בהי' סבור כו' מותר כמו אונס בתלוש ומתורץ קושית הש"ק ז"ל דברי המתחיל הא דהניח דינא דהרא"ש ז"ל בצריך עיון גדול ודו"ק:

ודע דהאי סבור דו יכול קיים לאו למימרא שטעה בזה ז"א אלא דבאמת כן הוא דהיה יכול קיים אלא שאירע דבר דלא יכול קיים כן פי' הרא"ש ז"ל וכן כתב הטור ז"ל מפורש ושלשה חילוקים יש בדבר בשהגיע זמנו לבצור דלא יכול קיים לפני המועד זהו הגיע זמנו דרישא אז אסיר אפילו בתלוש וביכול קאים נפ"מ בין הגיע זמנו ללא הגיע זמנו דבלא הגיע זמנו קודם המועד מותר אפילו במחובר אבל בהגיע זמנו ויכול קאים אך אירע דבר במועד דלא יכול קאים אז בתלוש מותר ובמחובר אסור וע"כ דשיטת הש"ס דילן נמי הכי הוא דאל"כ מאי פריך רבה בר הונא לר"ה מברייתא דטוחנין קמח במועד כו' בד"א בתלושין אבל במחובר לקרקע אפילו דבר האבוד אסור אדמותיב ליה מברייתא ליסעייא ליה ממתניתן דריש מכילתין משקין בה"ש במועד הרי דמותר בדבר האבוד אפילו במחובר ועוד דאין סברא דר' יוסי פליג על ההיא דמשקין בה"ש. במועד אלא ע"כ דגם לשיטת הבבלי הוא כן והירושלמי מאיר עינינו להבין בזה שיטת הבבלי דע"כ גם לר' יוסי מותר להשקות בה"ש דהא בית השלחין הוא דמשקין אותה כדפרש"י ז"ל במתניתן ולא מועיל ההשקאה שהשקה אתמול על היום ואדרבה ברגילין לשקותה לפני המועד נפסדת יותר כשלא יושקו אותה במועד משדה דלא רגילין להשקותה כלל דהא בזרעים שלא שתו לפני המועד ס"ל לת"ק דלא ישקם במועד עי' במתני' דף ו' ע"ב עיי"ש וא"כ גם ר' יוסי מודה דמותר אפילו במחובר ובכל מחובר כשלא היה לו לעשות מאתמול מותר אפילו לר' יוסי אך כשהיה איפשר לו לעשות מאתמול אך דלא היה צריך אתמול ועכשיו אירע דבר שצריך אף שלא נקרא כיון מלאכתו ומותר בתלוש מ"מ במחובר אסור אליבא דר' יוסי והא דר"ה חצד חצדא מיירי נמי שהיה יכול לחצוד אתמול אך דלא היה צריך דלא היה נפסד והיה קיים ואך אירע דבר במועד שאם ימתין יהיה דבר האבוד ע"ז מותיב רבה בר הונא מברייתא דטוחנין קמח דתנינן התם דבמחובר אסור אפילו דבר האבוד וע"ז מסיק דיחידאה הוא ולא ס"ל כוותיה ע"כ להמסקנא לשיטת הש"ס דילן דאין חילוק כלל בין תלוש למחובר והכל מותר בדבר האבוד בין שהיה איפשר לו לעשות מאתמול אך דלא היה נדרש והי' יכול לקיים אך דאירע דבר במועד דאם ימתין יפסיד מותר או דהיה אותו דבר מאתמול אך דנאנס אתמול הכל שרי לפיכך לא חילקו הפוסקים ז"ל להלכה בין תלוש למחובר ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף