רידב"ז/מועד קטן/א/א

רידב"ז מועד קטן א א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ניחא מעין שלא יצא בתחילה מעין שיצא בתחילה ולא טריח הוא בתמיה דליחוש דילמא אתי לאינפולי כדאיתא בש"ס דילן אלא כר"מ פי' דאין תימר מתניתין ר"מ היא דמתיר לקמן אפילו מעיין שיצא בתחילה ולא חייש דאתא לאינפולי ז"א דהא ר"מ מתיר אפילו בשדה בית הבעל וא"כ למה תני דווקא בית השלחן א"ר יוסי ד"ה כשהיה אחד ונעשה שנים או שהיה מימיו מועטין ונתברכו דאז לא חיישינן לאינפולי תני כן מעין שיצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי ר"מ וחכ"א אין משקין ממנו אלא שדה בית השלחין שחרבה הרי מוכח בפירוש דמתני' דתנינן מעיין היוצא בתחילה משקין שדה בית השלחין אתיא כחכמים ולא כר"מ ומפרש הגמ' ע"ד דר"מ משקין ממנו דבר שאינו אבד ודבר שהוא טרח פי' דבר שאינו אבוד משקין ממנו דהוא ממעיין שיצא בתחלה דאין בו טירחא ודבר שהוא טרח משקין אפילו בית השלחין ואיכא לדידיה ב' היתירין דבר אבוד משקין אפילו בדבר טירחא ודבר שאינו אבוד משקין ממנו כלומר ממעיין שיצא בתחילה דליכא טירחא משום דא"ל דלא חיישינן דילמא נפל דאין לאמר דס"ל דחיישינן דילמא נפל ואיכא טירחא ומ"מ שרי אפילו בית הבעל ז"א דא"כ למה נקט מעיין שיצא בתחילה הו"ל למיתני מי קילור ומי גשמים אלא ע"כ דאשמעינן דגבי מעיין שיצא בתחילה לא חיישינן דילמא נפל וע"כ שמעינן מר"מ דשרי בדבר שאין בו טירחא אפי' בדבר שאינו אבוד אבל בדבר האבוד מותר אפילו בדבר שיש בו טירחא דאל"כ מאי נפ"מ בין דבר אבוד לדבר שאינו אבוד ע"ד דרבנן אין משקין ממנו אלא דבר אבוד ובלבד דבר שאינו טרח אבל דבר שאינו אבוד אפילו בדבר שאינו טרח אסור ושאיל אבד וטרח מה אמרי בה רבנן נשמעיניה מן הדא כל שהיא פסידא והולכת זו היא בית השלחין עמדה מלהכחיש זו היא בית הבעל מחלוקת דר"מ וחכמים להבין זאת מובן ע"פ שיטת הש"ס דילן דף ב' ע"א דגרסינן שם מאן תנא דפסידא כו' ואפילו במקום פסידא מטרח נמי לא טרחינן כו' ה"מ ר' יהודא היא דתניא מעיין היוצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי ר"מ ר' יהודא אומר אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה כו' יתר ע"כ אמר ר' יהודא לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחוש"מ מאי חרבה אילימא חורבה ממש למה לי דמשקה לה ואמר אביי שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר ע"כ ופרש"י ז"ל דמוכח מכאן דלא שרי ר"י אלא ממעיין שיצא בתחלה דלאו טירחא הוא אבל מי גשמים ומי קילון דטירחא הוא לא שרי אפילו לבית השלחין ולכאורה צ"ב מאי שייכות הוא הא דמסיק מאי חורבה אילימא חורבה ממש כו' ואמר אביי שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר דמשמע דמזה הוא עיקר הראי' וצ"ב והדבר פשיט דע"כ כל עיקר ההוכחה הוא מאביי דאל"כ לא הוי שום הוכחה דלא שרי ר"י אלא מעיין שיצא בתחלה אבל גשמים ומי קילור לא דז"א דאיכא למימר דאפילו מי גשמים ומי קילור נמי והא דתנינן בברייתא מעיין שיצא בתחלה הוא משום ר"מ דא"ל דדבר שאין בו טירחא מותר אפילו בדבר שאינו אבוד ע"ז פליג ר"י וס"ל דאפילו בדבר שאין בו טירחא לא שרי אלא בדבר אבוד אבל אין ה"נ דבדבר אבוד שרי אפילו בדבר שיש בו טירחא והא דנקט מעיין שיצא בתחילה הוא דכל עיקר אתא לאשמעינן לאפוקי מר"מ דשרי אפילו בדבר שאינו אבוד בדליכא טירחא ע"ז אתא לאשמעינן דאין משקין אלא דבר אבוד אבל דבר שאינו אבוד אסור אפילו בדליכא טירחא וכיון דכל עיקר אתא לאשמעיני דמעיין שיצא בתחילה אין משקין בית הבעל וכל עיקר דתני מעיין שיצא בתתילה הוא בשביל לאשמעינן הך דינא בדבר שאינו אבוד אין משקין אפילו בדבר שאין בו טירחא אבל מאביי מוכח שפיר דמפרש אביי דחרבה הוא שחרבה מעיין זה ויצא מעיין אחר ופירש"י ז"ל כיון שרגילה לשתות אי לא משקה ליה עכשיו אית ליה פסידא יתירה אפ"ה לא שרי ר"י אלא ממעיין שיצא בתחילה דלאו טירחא הוא אבל מי גשמים ומי קילור לא שרי אפילו לבית השלחין עכ"ל ז"ל פי' דאי ס"ד דלר"י שרי בדבר האבוד אפילו בדאיכא טירחא ורק כל עיקר דתני מעיין שיצא בתחילה דמשקין בה"ש הוא כל עיקר לאפוקי בה"ב לא א"כ למה תני בה"ש שחרבה ממעייין זה וכו' דאיכא פסידא יתירה יותר מבה"ש אחר הול"ל הכי ר"י אומר אין משקין אלא בה"ש סתמא דהא אפי' סתם בה"ש דליכא רק פסידא ולא פסידא יתירה נמי מותר וא"כ למה נקט בה"ש שחרבה דאיכא פסידא יתירה וקשה למה לן פסידא יתירה דהא סתם בה"ש נמי מותר וממילא מפקע בה"ב אפילו ממעיין שיצא בתחילה ולמה תני בה"ש של פסידא יתירה אלא ע"כ דקמ"ל דאפילו בה"ש שחרבה ממעיין זה דאיכא פסידא יתירה אפ"ה לא שרי אלא ממעיין שויצא ועפ"ז יתבאר הירושלמי דידן דה"פ דשאל אבד וטרח מה אמרי בה רבנן פי' אם הא דתני מעיין שיצא הוא משום ר"מ דקמ"ל דדבר שאינו טרח מותר אפילו בדבר שאינו אבוד ע"ז קמ"ל דלחכמים לא התירו אלא בבית השלחין דהוא בדבר אבוד אבל ה"ה אפי' בדבר הטורח נמי מותר או דדווקא הוא דאפילו לרבנן נמי אינו מותר אפילו לבית השלחין אלא ממעיין שיצא בתחלה והא דקאמרי רבנן בה"ש שחרבה לא נקטו בה"ש סתם אי רק לאפוקי מר"מ לחוד למה נקט בה"ש שחרבה משום דבאמת אינו מותר לסתם בה"ש אלא דווקא בה"ש שחרבה אבל בה"ש שלא חרבה זה הוי בית הבעל ככל בית הבעל ע"ז פשיט כל שהיא פסידא הולכת זהו בה"ש ודווקא עמדה מלהכחיש זהו בה"ב א"כ ע"כ דאפילו בה"ש שלא חרבה נמי דין בה"ש אית ליה ולא דין בה"ב דבה"ב היא דווקא בעמדה מלהכחיש ואם כן למה נקט בה"ש שחרבה בפסידה יתירה אלא וודאי לאשמעינן דאפילו הכי לא שרי אלא ממעיין שיצא בתחלה כדפי' רש"י ז"ל הנ"ל ונקטינן מסקנא דלשיטת הירושלמי לא שרי אלא בדבר האבוד ולית ביה טירחא כמו דמוכח לקמן משיטת הירושלמי מפורש ומתורץ בזה קושית המה"פ ז"ל ודו"ק:

מה אנן קיימין אם בשעה שהגשמים יורדין והלא כמשקין לים הגדול הן פי' הפ"מ ז"ל כמושקין לים הגדול מחוברין לים הגדול והוא מלשון נשיקת המים ומחוברין לים הגדול חשיבא וצ"ע לפי אם היה חפירה מלא שאובין כשר הוא לטבול בו בשעה שהגשמים יורדין דהוי נשיקה לים הגדול ולולי דמסתפינא היה נראה דה"ג כמשקין מים הגדול הן כלומר דאותן המים חשובין כשמשקין מהם כמו שמשקין מים הגדול ולמה אסור. ותיבת משקין אין הפירוש מושקין דחסר וא"ו אלא השקאה ממש מ"ל משקין בה"ש והראי' הוא ממי קילון דהוא מי גשמים המכונסין ואם בשעה שהגשמים יורדין לבור ומהבור לבה"ש למה אסור הלא כמשקה מים הגדול וכל עיקר דאסרו בגשמים הוא משום מי קילור ומי קילור גופיה היה מותר בשעה שהגשמים יורדין בריכה שנתמלאת מן הקולין כו' שדה בה"ש שניטופה לתוך בה"ש אחרת כפי' הק"ע ז"ל והוא מפי' רש"י ז"ל דף ד' ע"א דהוי בריכה בין בה"ש זה לבה"ש אחר א"ר ירמי' ועודה מנטפת וכן קאמר ר' ירמי' בבבלי וכיון דאמר ר' ירמי' ועודה מנטפת ע"כ דמוקי ר' ירמיה דאיכא בריכה בין בה"ש זה לבה"ש אחר ונשקית מן הבריכה ולא מן הניטוף ע"ז קמ"ל ר' ירמי' דלא מהני עד שתהא עודה מנטפת גם כן וע"כ לפ"ז מסיק הראיה וכי מחמת הניטוף כו' לא מחמת עצמה ומ"מ כיון דהיא מנטפת ג"כ שרי להשקותה אף ממי קילון מהבריכה של בה"ש זה לבה"ש זה ומזה מוכח דבריכה שנתמלאה מן מי קילון מותר להשקות מתוכה בשעה שהמעיין נמשך לתוכה ובלא ר' ירמי' לא היה שום ראי' מכאן דדילמא השקאה הוא אך מן הניטוף אבל מן מימרא דר' ירמי' שפיר מוכח דאינה נשקית מן הניטוף אלא מן הבריכה ואעפ"כ שרי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף