רידב"ז/כתובות/ז/ח

רידב"ז כתובות ז ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"י בשם רב כיני מתניתא בשהיו בו אבל אם נולדו בו כופין אותו להוציא כו' ואתיא דרב בשאין בו ודרשב"ג בשנולדו בו א"ר זעירא אתיא דרשב"ג כר"מ היידין ר"מ בקדמייא באחרייא כו' עד סוף הסוגיא. והנה מה שהגיהו המפרשים ז"ל אתיא דרבנן בשיש בו היא גי' אמיתית וכן הגי' בנו"י ז"ל וגירסא מוכרחת היא בלא ספק לפי שיגרת הלשון אך פירושם לא הבנתי ונראה לפענ"ד דה"פ דהגמ' ס"ל דהך מתניתין ומתניתין שאחריה ואלו כופין אותן להוציא הוא חדא דהמשנה שאחריה שייך להמשנה הזאת והוא סיומא דדברי רשב"ג אבל במומין הגדולים כופין אותו להוציא ואלו שכופין אותן להוציא מוכי שחין כו' וכ"ז דברי רשב"ג דהיינו דמפרש איזהו מומין הגדולים הוא מוכה שחין ובעל פוליפוס כו' ורבנן בתרייתא פליגי עם ר"מ בהתנה ויש לפרש באופן אחר דהמשנה שאחריה הוא ענין חדש עד כאן נחלקו רבנן ורשב"ג במומין קטנים וגדולים ואח"כ אמרה המשנה שאחריה דבמוכה שחין ובעל פוליפוס כו' אפילו רבנן דקמייתא מודים וע"ז באו חכמים בתרייתא וקאמרי דמקבלת היא ע"כ ולפירוש הרמב"ם ז"ל והרמ"ה ז"ל אפילו בסתם נחלקו ונמצא דג' מחלוקות בדבר רבנן קמייתא דהוא ת"ק ורשב"ג ותנא בתרא ולחד שיטת הפוסקים ז"ל נחלקו רק בהתנה עמה ר"מ וחכמים [ומתורץ בזה קושית הב"ש ז"ל בסי' קנ"ד ס"ק ב' דמקשה על מ"ד שהיו בו ממשנה שאחרי' מחכמים דס"ל מקבלת היא בע"כ] ולכאורה קשה באם נימא דהמשנה שאחריה הוא סיומא דרשב"ג א"כ קשה הא דמסיק בין שהיו עד שלא נישאו ובין משנשאו נולדו לרב דסבירא ליה כיני מתניתא בשהיו בו אבל בנולדו כופין אותו להוציא א"כ קשה הא בפירוש מסיק רשב"ג גבי מומין גדולים מוכה שחין ובעל פוליפוס בין שהיו עד שלא נישאו ובין משנשאו נולדו א"כ קשה למאן קתני לה בין משנשאו נולדו דהא בזה אף רבנן מודו דכופין דהא למ"ד דכיני מתניתא בשהיו בו אבל בנולדו גם הת"ק מודה וא"כ למה נקט בין משנשאו נולדו אם למימר דקאי אכולא מתניתין למימר דת"ק פליג עלה ז"א דהא הת"ק מודה בנולדו בשלמא למ"ד נולדו בו שפיר ניחא דקאמר הת"ק אף בנולדו אין כופין ואתא רשב"ג למימר דכופין אף בשהיו בו וע"כ מסיק בין שהיו בו עד שלא נישאו ובין משנשאו נולדו ואם כן קמחדש רבן שמעון בן גמלאל אף בשהיו בו גם כן כופין ורבנן מחדשי אף בשנולדו אין כופין אבל לרב דתני מתניתא מפירש לרבנן בשהיו בו א"כ מאי מחדש רשב"ג בהא דמסיים בין שהיו בו עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו מאי מחדש בזה ע"כ דמחדש נולדו בו דאי שהיו בו כבר נחלק עם הת"ק בזה וע"כ פריך אליבא דרב ואתיא דרבנן בשהיו בו ודרשב"ג בשנולדו בו בתמיה א"כ לרב דתני במתניתין היו בו א"כ קשיא דרבנן תנו היו בו דאין כופין ורשב"ג מוסיף דכופין אף בשנולדו בו וקשה הא בנולדו אף רבנן מודים אלא ע"כ דרבנן תנו בנולדו בו דאין כופין ורשב"ג תני דאף בשהיו בו כופין וע"ז משני אר"ז אתיא דרשב"ג כר"מ כך נשנית סתם בשם ר"ז דרשב"ג ס"ל כר"מ ע"ז שקיל וטרי בדעתא דר"ז אם זה המשנה דואלו כופין הוא סיומא דדברי רשב"ג או דברי ת"ק אחריתי ונ"מ אם הוא סיומא דדברי רשב"ג וע"כ ר"מ דמסיק במתניתן השני' ובכולן אמר ר"מ אף ע"פ שהתנה עמה וכו' ופשיטא דר"מ לפרש דברי הת"ק בא דהא לא קתני ר"מ אומר אלא ובכולן אמר ר"מ א"כ אם נימא דרשב"ג הוא דמסיק ואילו שכופין אותן להוציא א"כ ע"כ דרשב"ג ס"ל דאף בשהתנה יכולה היא שתאמר כסבורה הייתי שאני יכולה לקבל כו' אבל אם דרשב"ג ס"ל כר"מ בקדמייא גבי נמצא בה מומין דאף במומין שבגלוי יכול לטעון דהתם ע"כ בדהתנה שמוותר המומין אינו יכול לטעון כן ס"ל הכא גבי נמצא בו מומין דאם התנה עמה אינה יכולה לטעון א"כ ע"כ דהמתניתן דואלו שכופין אותן להוציא הוא לאו סיומא מדברי רשב"ג דהא ע"ז מפרש ר"מ ובכולן אע"פ שהתנה עמה יכולה היא שתאמר כו' א"כ מיבעיא לי' על מימרא דר"ז דקאמר אתיא דרשב"ג כר"מ היידין ר"מ אי דקדמייא או דאחרייא אין דקדמייא עד שיתנה אין דאחרייא אפילו התנה לא כלום פי' דקדמייא ס"ל כר"מ דאין טענה כסבורה הייתי אכן התנאי מהני וכאחרייא ס"ל כר"מ דיש טענה כסבורה כו' ואפילו התנה לאו כלום ונ"מ בזה אם ס"ל לרשב"ג כר"מ קדמייא או כאחרייא בהא אם סלקת מתניתן כרשב"ג ואילו שכופין אותן להוציא כרבנן פירוש אם המשנה הראשונה מסוים בדברי רשב"ג ומשנה שאחרי' הוא ת"ק אחריתי או עדיין לא מסוים במשנה הראשונה דברי רשב"ג ומסוים דברי רשב"ג במשנה שאחרי' וכ"ז איבעיא לן במימרא דר"ז דקאמר דאתיא רשב"ג כר"מ ומסיק נשמעינה מן הדא רשב"ג אומר אם הי' מום גדול כגון סומא באחת מעיניו קיטע באחד מידיו חיגר באחד מרגליו כו' הדא אמרה סלקת מתניתן כרשב"ג ואילו שכופין אותן להוציא כרבנן פי' דמשנה דואילו כופין להוציא לאו סיומא מדברי רבן שמעון בן גמליאל הוא ואם כן לא קשה הא דפריך אתיא דרבנן בשהיו בו ודרשב"ג בנולדו בו דהא סיפא לאו רשב"ג הוא אלא ת"ק אחריתי הוא ורישא פליגי ת"ק ורשב"ג במומין גדולים בשהיו בו ות"ק ממשנה אחריתי מיירי מדין אחר במו"ש דכופין וקמ"ל בין בשהיו בו בין בשנולדו בו וכיון דת"ק אחריתי הוא ודין אחר הוא ע"כ נקט בין שהיו בו בין שנולדו ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף