רידב"ז/כלאים/ט/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים


רידב"ז TriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנעל של זרב אית אתרין דמזרבין עימרא מגו. ר"ל דנותנין עימרא בתוך המנעול של פשתן ואין בו משום כלאי' משום דיכול להוציא העימרא מבפנים אף שלא ישלוף המנעל כהדא דר"ז מפקיד לר"א ב"ז דיאמר לבר ראשון דלא יחסי לי' מסאני' לא בכיתן אלא ברצועה ר"ל דלתפור אסור בכיתן משום דאז הוי שעטנז אבל אי לא תפור מותר ליתן עימרא לתוך מנעל של פשתן משום דיכול להוציא העימרא אף דלא ישלוף המנעל של כיתנא ומודי ר"ז באהן דאסר עיסקי דעימר על דכיתן דהוא שרי ר"ל דקשר חתיכה דעימר על כיתן דלמטה הוא מלובש בכיתן יכול לקשור עליו מלמעלה עימרא משום דיכול האיש לדחוף את עצמו ויפול הבגד דכיתנא תחת החגור וישאר העימרא עליו מלמעלה ולא יצטרך להפשיט תחלה בגד העליון ואח"כ התחתון ז"א אלא דיכול לדחוף את עצמו ויפול הבגד התחתון והבגד עליון ישאר עליו מלמעלה:

בעון קומי ר"א מהו למיחטי מסאנא בכיתן א"ל למה לא בגין דר"ז דר"ז אמר אסור. כן מגי' בשנו"א ז"ל מודה ר"א בהן דילבש דרדסין דעמר ע"ג דרדסין דכיתן דהוא אסור דאי לא שלח עילאי לא שלח ארעי ר"ל דבפוזמקאות אסור דלא יכול לפשוט התחתון אם לא שיפשוט תחלה העליון. נתני שוע ולא נתני טוי. פי' דמקשה על המתניתין דתני דבר שהוא שוע טווי ונוז ל"ל למיתני כולהו הא בחדא סגי [כשיטת הרמב"ם ז"ל] ומשני דלעולם סגי בחדא ואך אי תני שוע לחוד ה"א דטווי מותר לגמרי ע"כ תני שוע וטווי אבל לא דתני שוע וטווי להורות דבעינן תרתי ז"א דבאמת בחדא סגי אך כדי שלא תימר דטווי כלל כלל לא. ע"ז מקשה הגמ' דז"א מתניתא לא אמרה כן אלא אין איסור משום כלאים אלא טווי ואריג א"כ מוכח בפירוש דטווי ג"כ אסור וא"כ למה קתני דבר שהוא שוע טווי ונוז ואלא ע"כ להורות דבעינן כל ג' ושוע לבד לאו כלום הוא וכן מדייק בנוז דליתני חדא שוע ולא נוז אם לא להורות דבעינן כולהו ומשני ג"כ דה"א דנוז כלל כלל לא ומדחה דז"א דמתניתא לא אמרה כן אלא פיף של צמר וכו' אלמא דנוז אסור וכן מדייק גבי שוע דנתני טווי ולא שוע ומשני ג"כ לאו דבעינן טווי עם שוע אלא דה"א דשוע כלל כלל לא ע"ז מקשה מתניתא לא אמרה כן אלא הלבדים אסורים מפני שהן שיע א"כ ידעינן האיסור דטווי ושוע ונוז וא"כ למה נקט התנא דשעטנז הוא דבר שוע וטווי ונוז כל ג' ביחד דהא ע"כ על כל אחד בפני עצמו הוה ידעינן ממתניתין גופי' ואי דאשמעינן דבעינן כלג' ביחד ג"ז אינו דהא מוכח ממתניתין דאפילו כל אחד לבד נמי אסור וא"כ קשיא מתניתין דלמה נקט שוע טווי ונוז בין דתני או או ובין דקמ"ל דבעינן כולן ביחד דהא ע"כ דכל אחד בפני עצמו נמי אסור וא"כ קשה מאי קמ"ל בהא דקתני שוע טווי ונוז דהא ליכא למימר דבעינן כל הג' ביחד דהא מוכח ממתניתין דבחדא סגי ול"ל דאו או קתני דהאי כבר מנה התנא לכל אחד ואחד ואם כן מאי קמ"ל בזה ונשאר בקושיא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף