רידב"ז/חלה/ד/ג
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מהו עד שתסרח מאוכל אדם או עד שתפסל מאוכל הכלב. נשמעינ' מן הדא נסרחה מאוכל אדם מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה הא לכלב אינו מטמא טומאת אוכלין ואת אמרית מאוכל הכלב אלא מאוכל אדם. כן גי' הגר"א ז"ל וה"פ דהיכי ס"ד דיכול לתרום כל כך עד שלא תהיה ראוי' וחשובה לשום אוכל דלא יהא שום שם אוכל עלה אפילו לטומאה דהא כמה דברים מצינו דאפילו דאינו אוכל לענין כמה דברים לענין ברכה ולענין אכילת מצה ולכמה ענינים מ"מ לענין טומאת אוכלין חשיב אוכל כדאי' בפ"ק במשנה ה"ה וא"כ היכי ס"ד דיכול להפריש עלי' כל כך עד שלא יהיה עלה שום שם אוכל אפילו לענין טומאה. א"ו דהכונה שתפסל מאוכל אדם ויהיה עדיין שם אוכל עלי' לענין טומאה. ועוד גריס הגר"א ז"ל תיכף ומיד נשרפת בטומאה ואמרת מטמא טומאת אוכלין ר"ל דמקשה על הברייתא גופי' כיון דרשאי לשורפה בטומאה אפילו כשהיא טהורה א"כ אמאי חשיב אוכל לענין טומאה וכיון דמטמא טומאת אוכלין א"כ כשתשרוף אותה בטומאה הרי מטמא אותה בידים ע"ז משני הא דגרסינן לקמן ארשב"ב כאן ברוצה לאוכלה כאן ברוצה לשורפה ע"כ ר"ל דברוצה לאוכלה מחשבה לאוכל אבל ברוצה לשורפה אינו מחשבה לאוכל ואינה מטמאת טומאת אוכלין וע"כ מותר לשורפה בטומאה דלא תטמא לעולם:
הדא אמרה שתורמין מן הרע על היפה. ר"ל שתורמין מן הרע על היפה בדמאי דהא מותר להפריש עלי' עד שתתקלקל כמבואר בהמפרש ז"ל:
תני תרו"מ של דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא ופריך אית חמי תרו"מ של ודאי ניטלת מן הטהור על הטמא של דמאי לא כ"ש ומשני א"ר יוסי לא בתרומת מעשר של דמאי אלא בת"ג של דמאי. וכ"ת האיך שייך דמאי בת"ג הא לא נחשדו ע"ה עלי' ע"ז משני דקרי דמאי לאו בלוקח מע"ה אלא בספק אם נתרמה עלי' או לא נמי נקרא דמאי ומביא ראי' כמה דתימר מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עלי' תרומה ומעשרו' פי' דמביא ראי' דמצינו פעם אחת דנקרא דמאי אפילו לא בלוקח מע"ה אלא בספק אם נתרמה ת"ג או לא כמה דתימר במשנה מפורשת בספ"ה דמס' דמאי מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עלי' תרומה ומעשרות והתם ע"כ פי' דדמאי בספק אם נתרמה עלי' ת"ג או לא דליכא למימר בלוקח מע"ה ז"א דהא פשיטא דנתרמה ת"ג דהא לא חשידי עלה והאיך שייך לומר דהוי תרומה והאיך שייך לומר דמוציא עלי' תרומה ומעשרות ת"ג מאי שייך כאן. בשלמא מרישא דמתניתן שם דקתני מן הדמאי על הדמאי ומדמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום אין ראי' משם דהכונה הוא על מעשרות והא דנקט לשון תרומה הוא להכונה דתורם מעשרותיו דהוא ג"כ לישנא דעלמא כמו בנדרים דף ל"ה אבל הכא נקט מפורש עד שיוציא עלי' תרומה ומעשרות הרי בפירוש דמיירי בת"ג והיכי שייך בדמאי ת"ג הא לכתחלה לא צריך להפריש עלי' אלא מעשר מטבל שטבול כך למעשר אחר שנתרמה ת"ג דאי לא"ה ל"ל דמאי וע"כ דבספק אם הפריש תרומה ספק לא הפריש קרי התנא ג"כ דמאי. וכאן נגמר הלכה ג' ומתחיל הלכה ד' ומ"ש אח"כ מן ואמר אף בדמאי עד הלכה ד' נמחק. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק. וכן נראה פירושו בע"ה. ותיבות ואמר מן הדמאי על הדמאי כן נגררו מהא דסוף פ"ה דדמאי כדרך הירושלמי. והא דרשב"ב כאן ברוצה לאוכלה שייך לסוף ענין דלעיל בסמוך כגי' הגר"א ז"ל. כמבואר בדברינו לעיל בסמוך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |