רידב"ז/חלה/א/ב

רידב"ז חלה א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' יעקב בר זבדי זאת אומרת שלוקין על חלתן ד"ת. פי' דס"ל דקאי אמשנה קמא דתנינן ומצטרפין זע"ז ע"ז קאי מתניתן דידן האוכל מהן כזית מצה ר"ל מן הצירוף הנ"ל א"כ מוכח מדיצא תורת מצה וחייב כרת על חמץ א"כ ע"כ מוכח דלוקין על חלתן ד"ת. דאי ס"ד דנתבטל התערובות כל מין בד' מינים א"כ הכא גבי מצה וחמץ האיך יצא ידי מצה וחייב כרת על חמץ. א"כ מוכח דהוי מד"ת. דאי ס"ד דנתבטל המין מאי מהני לן דהוי חמץ הא בעינן ע"כ גם המין לחם כמבואר בתוס' הרי"ד לעיל בה"א ע"ז משני ר' ירמיה בשם ר"ח בר ווא תיפתר שאכל כזית מזה וכזית מזה פי' דאכל הפרס כולו דהוי לשיטת הרמב"ם ז"ל באופן זה כזית בכדי אכילת פרס ולא שייך ביטול כיון דקי"ל טעם כעיקר דאורייתא וקי"ל דכזית בכדי אכילת פרס הוי טעמו וממשו ע"כ חייב כרת על חמץ ויצא ידי מצה משא"כ בחלה אין לוקין על חלתן ד"ת משום דב' דברים רבין על אחד ומבטלין אותו כמבואר בהל' דלעיל ושם גבי חלה לא שייך טעם כעיקר זה אינו דהא כל עיקר דהוי מדאורייתא בשיש כזית בכדי אכילת פרס וטעמו וממשו דאורייתא וטעמו ולא ממשו הוי מדרבנן הוא משום דאינו שייך איסור תורה ע"י תערובות אלא באופן שאם היה בלא תערובות היה אסור ולוקין מה"ת ע"כ ע"י טעם כעיקר חשיב בכדי אכילת פרס כאילו הוא לבדו בלא תערובות וע"כ בטעמו ולא ממשו דלא הוי רק חצי שיעור דאסור ואין לוקין ה"נ דינו בתערובות אבל לא נעשה הל"ת ע"י התערובות במקום דלא היה בו ל"ת כשהי' לבדו והטעם כעיקר בכזית בכדי אכילת פרס הוא דלא נתבטל האיסור שהיה בו תחלה כשהי' לבדו כמבואר כ"ז בהראשונים ז"ל א"כ גבי חלה דשיעורו הוא חמשה רבעים לא מהני כזית בכדי אכילת פרס דמאי מהני גבי' כזית הא בעינן שיהא בו השיעור קודם התערובת ושיעורו הוי חמשה רבעים אבל גבי חמץ ומצה דשיעורו הוי כזית ע"כ לא שייך בו ביטול כיון דאכל כזית בכדי אכילת פרס והוי בזה טעם כעיקר וטעמו וממשו דלוקין עליו. וע"ז אמר ר' יוסי תירוץ אחר שנייא היא שכולן שם חמץ ר"ל דס"ל לר' יוסי דגבי חמץ ומצה לא בעינן דווקא המין אלא כל עיקר בעינן שיהא ראוי לבוא לידי חו"מ ולא כדס"ל בש"ס דילן במס' זבחים דף ע"ח ע"א דבעינן ע"כ גם המין של החמשה מינים ולא מועיל מה שהוא בא לידי חמץ ומצה ואם לאחר כשבא לידי חו"מ נתבטל שם מינו לא יצא ידי מצה כמבואר בתוס' הרי"ד הנ"ל זה לא ס"ל לר' יוסי אלא ס"ל דלא קפדינן על המין אלא כל עיקר קפדינן שיבוא לידי חו"מ וכיון שבא לידי חו"מ לא איכפת לן מהר שנתבטל שם המין משא"כ בחלה דהתם בעינן ע"כ המין דאזיל ר' יוסי לטעמי' ברפ"ק דס"ל הטעם דחלה דבעינן ה' מינים הוא לאו מג"ש דלחם לחם במצה דבעינן ראוי לבוא לידי חו"מ ז"א אלא מגזה"כ גבי חלה מן מלחם ולא כל לחם א"כ בחלה לא תלוי כלל בחו"מ רק במין משום גזה"כ ע"כ מכיון דנתבטל המין ממילא אין לוקין על חלתן ד"ת. ע"ז פריך הגמ' על ר' יוסי דנהי דשפיר משני ע"פ שיטתו לחלק בין חלה למצה וחמץ. אבל מחלפ' שיטתי' דר' יוסי דו אמר תמן ב' דברים רבים על אחד ומבטלין אותו ר"ל דתמן גבי רשב"ל ור"י דס"ל הטעם דחמשה מינין דחלה הוא משום הג"ש דלחם לחם ממצה קאמר ר' יוסי גם תמן דב' דברים רבים על אחד ומבטלין אותו אלמא ס"ל דקפדינן על המין ע"כ. וא"כ מחלפא שיטתי' דר' יוסי דהא תמן אמר אליבא דכ"ע למילתא דפשיטא דקפדינן על המין ע"ז א"ר יוסי ב"ר בון תירוץ אחר כיני מתניתן או כזית מזה וכזית מזה ר"ל דמתניתן דידן לא מיירי בתערובות אלא כל אחד באנפי נפשי' ועיין בחיבורינו חנה דוד ותמצא טעם בע"ה:

הא הנודר מן הפת כו'. כיני מתניתא אף הנודר מן הדגן כו' כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א ז"ל ובכי"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף