רידב"ז/חגיגה/ג/ח

רידב"ז חגיגה ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכלים טעונין טבילה א"ר בא אני אומר שמא היה אחד מן הכלים שלא הוזה עליו. פי' שמא היה כלי שצריכה הזאה דהירושלמי לא ס"ל דהיו מעבירין על טהרת עזרה משום טומאת ע"ה דדוקא מגי' המשנה בש"ס דילן מוכח כן דגרסינן מטבילין את הכלים שהיו במקדש ואומרים להן הזהרו שלא תגעו בשולחן והוא כפי' הרמב"ם ז"ל בפי"א מהל' מטמאי משכב ומושב הי"א אחר הרגל במוצאי יו"ט היו מטבילין כל הכלים שהיו במקדש מפני שנגע בהן ע"ה ברגל בשעת החג ולפיכך היו אומרים להן אל תגעו בשולחן בשעה שהיו מראין אותו לעולי רגלים כדי שלא יהא טמא במגעו אחר הרגל ונמצא צריך טבילה והערב שמש ונאמר בלחם הפנים לפני תמיד עכ"ל ז"ל והרי ע"כ מוכח דטבילת הכלים הוא משום טומאת ע"ה ע"כ שייך באמצע המשנה ואומרין להן הזהרו שלא תגעו בשולחן אבל לפי גי' הירושלמי במתני' דלא גרסינן ואומרין להם הזהרו א"כ אין הטבילה משום טומאת ע"ה אלא משום חששא אחריתי היו מעבירין על טהרת עזרה לאחר הרגל ומפרש ר"ב דחיישינן שמא נמצא כלי אחת טמאה מתחילה והגבילו הזמן בכל מוצאי הרגל וה"פ המשנה מטבילין את הכלים שהיו במקדש ומפני חשש טומאה גמורה וטעון ע"כ הערב שמש ובמה עשו העבודה בבהמ"ק באותו יום ע"ז מסיק המשנה כל הכלים שהיו במקדש היה להם שנים ושלישים כו' ופריך א"כ דטבלי כל הכלים מפני חשש טומאה א"כ במה עבדו עבודה ולחוש לכולן פי' על כל הכלים להשנים והשלישים שמונחים בלשכת הכלים שמא נמצא אחת שטעון טבילה ע"ז אמר רבב"ח אני אומר שהיה שם אחד מן הכהנים שיצא לדבר וכו' ונטמא הכהן ונטמאו הכלים שהיו משמשים ברגל אבל השנים והשלישים שבלשכת הכלים טהורין ופריך מעתה ניחוש לכולם פי' לכל הכהנים דהא כל הכהנים היו עולין לרגל א"כ למה טעון טבילה רק הכלים הלא גם הכהנים טעונין טבילה לפיכך בתחילה גרסינן לכולן בנו"ן דקאי על הכלים ובסיפא גרסינן לכולם במ"ם דקאי על הכהנים ומשני תיפתר בשניטמא בספק משקין פי' דלא משום חשש אלא ה"ק התנא דאותן הכלים שהיו נטמאין בספק משקין ברגל היו ממתינין לטהרם עד אחר הרגל וכדמסיק דרק מעלה הוא בקודש ולא החמירו עליהן בשעת הרגל והיינו דלא גרסינן אני אומר שמא נטמא בספק משקין דהוי משמע משום חשש דז"א דא"כ הדרא קושיא לדוכתיה ניחוש לכולן אלא גרסינן תיפתר כלומר דמיירי בשנטמא בספק משקין ע"ז קאמר התנא דמתניתין לטהרם עד אחר הרגל מפני שזה רק חומרא בעלמא כדמסיק ולא אחמור ברגל ולפיכך מדויק לשון המשנה מטבילין את הכלים שהיו במקדש ולא גרסינן כל הכלים משום דלאו משום חשש טומאה דע"ה אלא באותן שנטמאו ודאי ועפ"ז מובן השינוי בל' המשנה בין בבלי וירושלמי דבבבלי גרסינן משעבר הרגל מעבירין על טהרת עזרה ובירושלמי גרסינן היו מעבירין משום דלפי הבבלי הוא דינא דמעבירין אבללפי הירושלמי לאו דינא הוא דאם לא נטמאו בספק משקין אין מעבירין ולפיכך הגי' היו מעבירין פי' דבאם צריך טבילה איזה כלי היו מעבירין לאחר הרגל וקמשמע לן העיקר דלאחר הרגל היו עושין כן ולא בשעת הרגל ואילו לפי הבבלי דינא הוא דמעבירין לאחר כל רגל ודוק:

תני שולחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו אפילו בשבת דברי ר"מ וחכ"א מיד. הסוגיא הזאת חמורה והנו"י ז"ל כתב על הק"ע ז"ל והפ"מ ז"ל והגליון ז"ל שנדחקו מאד בפירוש הסוגיא והוא ז"ל מבאר פי' אחר ובאמת נראה לפענ"ד לבאר הסוגיא בפשיטות לאמיתה בע"ה ויתורץ קושית הגליון ז"ל הלא בתוספתא לא נמצא חולק על ר"מ ולפי דעתו ז"ל שניתוסף הא דמסיק וחכ"א מיד ע"י מגיה א' ולפענ"ד נראה דהדברים ברורים מאד עפ"מ דגרסינן בסוף הסוגיא פעם אחת הטבילו את המנורה אמרו צדוקים ראו פרושים מטבילין גלגל חמה והוא סיפא מההיא דתוספתא דשולחן וגרסינן שם הטבילו את המנורה ביו"ט והיו הצדוקין אומרין ראו פרושים כו' ופי' עפ"מ שפירשנו לעיל דשיטת הירושלמי דהאי כיצד מעבירין על טהרת עזרה לאו משום טומאת ע"ה אלא משום ספק משקין וקמ"ל העיקר דלא היו מטבילין ברגל רק לאחר הרגל ולאו טומאת ע"ה לחוד לא היו מטהרין ברגל משום דהוי טהרה ברגל דרחמנא טהרה אלא אף טומאה אחריתי כגון ספק משקין דטמא הוא אף ברגל כמו לאחר הרגל משום מעלה בקודש מ"מ לא. אחמור עלה לטהרם ברגל עד לאחר הרגל מלבד מנורה ושולחן דאם נטמאו בספק משקין ס"ל לחכמים דמטבילין מיד בתוך הרגל משום דכתיב בהו טהור מפורש שולחן הטהור מנורה הטהורה ע"כ לא משהין להו טמאין כל הרגל אלא מטבילין מיד כמו דמסיק מעשה שטבלו את המנורה ביו"ט וזהו לחכמים אבל ר"מ ס"ל דמטבילין השולחן [והמנורה ג"כ] בזמן שקבעו חכמים להיות מעבירין את העזרה והוא במוצאי יו"ט משעבר הרגל וה"פ שולחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו כלומר בזמן שקבוע לו מקביעת חכמים דהוא משעבר הרגל מעבירין על טהרת עזרה ואפילו בשבת דאפילו עבר הרגל ליום השבת אין ממתינין לו עד לאחר השבת משום שבות או דיטבלו אותו במועד כדי שלא לעבור על שבות בשבת ז"א אלא מטבילין אותו בזמנו הקבוע לו ואפילו בשבת דאין שבות במקדש אבל חכמים פליגי וס"ל דמטבילין אותו מיד וילפינן זאת מסיפא דהטבילו המנורה ביו"ט ע"ז אמר אשכחת אמר על דר"מ מטמא שני לחמים ע"ד דרבנן אינו מטמא אלא לחם אחד בלבד פי' דלר"מ אין מטבילין אותו כל הרגל ואין שבעה בלא שבת נמצא דעבר על השולחן ב' לחמים דבשבת נותנים לחם חדש ונמצא דעבר על השולחן ב' לחמים וע"ד דרבנן דמטבילין מיד אינו מטמא אלא לחם אחד בלבד דהא תיכף ומיד הטבילו אותו וקס"ד דדינא דהתוספתא הוא אפילו בכל טומאות שנטמא השולחן מטבילין אותו מיד ולפ"ז מטמא הלחם ע"ז מסיק א"ר יעקב בר סיסי קומי ר' יוסי ואפילו ע"ד דר"מ אינו מטמא אלא לחם אחד בלבד פי' דאם נטמא בטומאה גמורה אף ר"מ מודי דמטבילין אותו מיד וע"כ אינו מטמא אלא אותו לחם שהיה בשעת מעשה על השולחן והא דס"ל לר"מ דמטבילין אותו בזמנו תיפתר שנטמא בספק משקין דע"ז עיקר דינא דמשעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה כדלעיל ובזה ס"ל דמטבילין אותו בזמנו דאינו רק חומרא בעלמא ומעלה בקודש ואינו מטמא הספק משקין רק השולחן אבל השולחן אינו מטמא הלחם כלל אבל בשנטמא טומאה אחרת דאינו מעלה בעלמא דאז השולחן מטמא לחם אף ר"מ מודה דמטבילין מיד ונמצא דאף לר"מ לא משכחת לה דמטמא ב' לחמים כי אם לחם אחד וזה ברור וראיה לדברינו דאל"כ מאי שייך האי דינא דתוספתא לסוף מס' חגיגה וגם מאי שייכות הנך ב' דינים להדדי דשולחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו אפי' בשבת מעשה והטבילו המנורה ביו"ט מאי שייכות הוא הנך ב' דינים להדדי ולדברינו אתי שפיר בע"ה:

סליק פירקא וכולא מסכתא ברחמי ובסייעתא דשמיא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת

מעבר לתחילת הדף