רידב"ז/חגיגה/א/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


רידב"ז TriangleArrow-Left.png חגיגה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יהודה בר ספרא בשם ר"ה וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וכי שבעה הן כו'. פי' הסוגיא הוא ע"פ שפרש"י ז"ל בפי' החומש תחוגו את חג ה' שבעת ימים אם לא הביא בזה יביא בזה יכול יהא מביאן כל שבעה ת"ל וחגותם אותו יום אחד במשמע ולא יותר ולמה נאמר שבעה לתשלומין עכ"ל ז"ל ולפ"ז וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים הוא יום אחד במשמע כלומר באותן ז' ימים שושמחתם נפני ה' ז' ימים באותן ז' ימים תחוג חגיגה פ"א ואימתי שתוכל אם ב' ימים שבת ולא תוכל להביא חגיגה תביא חגיגה בזמן שתוכל אבל לא רבי רחמנא שתוכל להביא כל ז' חגיגה אך בקרא דתחגו את וגו' מוכח דתוכל להביא כל ז' חגיגה לתשלומין ועפ"ז מפרש יפה הסוגיא דידן דמתחילה תני בשם ר"ה מקרא דוחגותם וגו' וכי שבעה הם והלא שמונה הם דהא קי"ל דיו"ט האחרון נמי הוי תשלומין מג"ש דחמשה עשר חמשה עשר אלא מוכח מכאן דאין חגיגה דוחה שבת וצא שבת מהן הרי שבעה ע"ז פריך ר' יוסי וכי מכאן למדנו שאין חגיגה דוחה שבת הרי ממקום אחר למדין זאת והתיב ר"י אחוי דרב ספרא והא תני אף בפסח כן כלומר דחג המצות גמרינן מחג הסוכות דיש לו תשלומין כל ז' דבחג המצות לא כתיב גבי חגיגה ז' ימים רק גמרינן מחג הסוכות [דבחג המצות לא כתיב רק והקרבתם אשה וגו' ז' ימים דקאי על קרבן מוסף דבאמת דוחה שבת כדאיתא בירושלמי במס' ר"ה פ"ד ע"ש] וא"כ צא שבת מהן הרי ששה ועוד בחג הסוכות גופיה משכחת לה רק ששה כשחל ב' שבתות בחג ואי ס"ד דהקרא מלמד דצא שבת מהם א"כ היה לו לתפוש ששה הוא המספר האחרון ללמד דאינו דוחה שבת וע"ז אתא ר"ח ר' יהודא בר ספרא בשם ר' הושעיא וחגותם אותו וגו' דתני באופן אחר לא משום דקי"ל יו"ט אחרון תשלומין לראשון מג"ש דחמשה עשר חמשה עשר ע"כ מלמד דחגיגה אינו דוחה שבת דאל"ה הרי שמונה ז"א אלא אדרבה מדקי"ל דאין חגיגה דוחה שבת ממקום אמר וא"כ היכי משכחת לה קרא דתחוגו [ותחגוהו ט"ס וצ"ל תחוגו דהוא מקרא קמא קודם וחגותם וגו'] דמשמע דכל ז' יכול להשלים והא אין כאן אלא ששה ופעמים חמשה ואפילו ברוב השנים נמי אין כאן ז' וז' לעולם לא משכחת לה אלא ע"כ מלמד דיו"ט האחרון נמי תשלומין לראשון וע"כ יכול להיות משכחת לה ז' ימים אבל אם יו"ט האחרון לא הוי תשלומין לא משכחת לה לעולם ז' אבל מדהוי תשלומין ע"כ משכחת לה ז' אבל לא דהקרא מלמד דיותר מז' לא הוי ז"א דא"כ משכחת לה פעמים דיותר מששה ג"כ לא הוי אלא אדרבה הקרא מלמד דמשכחת לה ז' אפילו בלא שבת והיינו דקאמר וחגותם וגו' וכי שבעה הם והלא שמונה הם מלמד שיו"ט האחרון תשלומין לראשון וע"כ מתורץ ב' הקושיות דקושיא הראשונה והלא שמונה הם דהא יו"ט האחרון הוי תשלומין מג"ש דחמשה עשר חמשה עשר ז"א דאדרבה מכאן גופיה מוכח דיו"ט האחרון הוי תשלומין מדמשכחת לה ז' דאם אינו תשלומין אף ז' לא משכחת לה והשתא לא קשה ג"כ דהא משכחת לה ששה ז"א דהא הכתוב אינו מלמד דיצא שבת מהם אלא מלמד דיו"ט אחרון תשלומין לראשון ואדרבה מלמד לן דמשכחת לה ז' ע"י יו"ט האחרון אבל דמשכחת לה ששה ע"י שיצא שבת מהם לא צריך הכתוב ללמד דהא כבר למדנו ממקום אחר דאין חגיגה דוחה שבת ולפ"ז משמעות דשבעה לא בא לאפוקי שמונה משום שבת דא"כ היה מפיק נמי שבעה לפעמים משום שבת אלא דאורי לן דמשכחת לה גם שבעה אבל באמת משכחת לה רק ששה ולפ"ז אף בפסח דגמרינן מיניה נמי ששה הוא בשלמא על ר' יהודה בר ספרא בשם ר"ה קשה מפסח משא"כ על הר"ח ר' יהודה בר ספרא בשם ר"ה לא קשה מפסח משום דקי"ל בכל הג"ש דילפינן מהסכום הפחות כמו בדילפינן מעירוכין אמרינן בפחות שבערכין במסכת קידושין דף י"ז משום דתפשת מועט תפשת וכן בעצרת שיש לה תשלומין כל ז' ופרכינן דילמא שמונה ומתרצינן תפשת מועט במס' חגיגה דף י"ז ובמס' ר"ה דף ה' ע"כ ר"ת ר' יהודה בר ספרא בשם ר"ה דלדידי' בחג הסוכות התשלומין ששה ולא יותר מז' ע"כ כי גמרינן על שיעור זמן תשלומין על חג הפסח ילפינן על סכום הפחות משא"כ לר' יהודה בר ספרא בשם ר"ה דלדידיה התשלומין דחג הסוכות הוא לא פחות מז' ולא יותר מח' ע"כ מקשה הא התשלומין דחג הפסח לא משכחת לה ז' לעולם והיה מקשה לדידי' ב' קושיות א' הא בחג הסוכות נמי משכחת לה דלא יהא יותר מששה ב' דאפי' יהא ניחא בחג הסוכות קשה על הקישא דחג הפסח דהתם תמיד ששה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף