רידב"ז/ביצה/ב/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
רידב"ז


רידב"ז TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אבא בר ר"ח אמר הדא דתימר בשלא עשה לו ע"ת אבל אם עשה לו ע"ת מותר. וע"כ מיירי שבישל ליו"ט והותיר לשבת דאל"כ מאי אריא הטמנה הא אסור לבשל המים ולהחמם לכתחלה א"ו מיירי שבישל ליו"ט והותיר לשבת אם רשאי להטמין אח"כ לשבת קסברי ב"ש דהטמנה אסור וב"ה ס"ל דמותר ופריך מה בין חמין לתבשיל למה נקטו חמין לענין הטמנה הול"ל אין טומנין מיו"ט לשבת דמשמעו בין חמין בין תבשיל ע"ז משני תבשיל דרכו לאכול ממנו חמין אין דרכו לשתות מהן פי' דהא קי"ל דבלא עירוב מותר לבשל ביו"ט קודם האכילה כמה קדירות ולטעום מעט מכל אחד ויותיר לשבת עיי' בשו"ע סי' תקכ"ז ע"ז ס"ל לב"ש דדווקא תבשיל שדרכו לאכול ממנו מותר אבל חמין דאין דרכו לשתות מהן זה אסור אבל ב"ה ס"ל דאף חמין מותר אף שאין דרכו לשתות מהן מ"מ כשישתה מעט שפיר מותר להטמינ' על שבת ובזה כו"ע מודים דמעשה הטמנה לא חשוב מלאכה כלל וזה מותר אך ב"ש ס"ל דאסור להטמין חמין מיו"ט לשבת מטעם דמיחזי כמיחם החמין מיו"ט לשבת אבל תבשיל דבישולו מותר מותר להטמין על שבת אך חמין לא מהני מה ששותה מהן דמיחזי ערמה דהא אין דרכו לשתות מהן ולהותיר ע"כ ס"ל לב"ש דאסור להטמין את החמין מיו"ט לשבת אבל תבשיל מותר דהא באמת אין שום איסור בהטמנה דלא הוי שום מלאכה דהא כבר נגמר מעשה הבישול ורק הוא מטמין על שבת ואיזה מלאכה שייך בהטמנה אך ב"ש ס"ל דלא נקרא הטמנה לחוד בחמין כיון דאין דרכו לשתות מהן ולהטמינ' א"כ הוי כמו שמיחם לכתחלה לשם שבת וב"ה ס"ל דאף חמין מותר בהטמנה דלא הוי כמיחם לכתחלה לשם שבת כיון דהוחמו לשם יו"ט אף דאין דרכו לשתות מהן אבל שיטת הבבלי דגרסינן במתניתין אין טומנין את החמין לכתחלה ביו"ט ופי' לכתחלה הוא להחם לכתחלה להטמין על שבת ואיסור בישול נגע בה וע"כ פריך בפשיטות אי דלא אנח ע"ת מ"ט דב"ה וע"כ משני ר"ה דכדי חייו שרו ליה רבנן ור"ה לטעמיה דאמר ר"ה מי שלא הניח ע"ת אופין לו פת אחת ומבשלין לו קדירה אחת פי' ולהטמין לשבת וע"כ לא נקט ר"ה וטומנין לו קדירה אחת משום דאז הוי משמע דמבשל ליו"ט וכשניתותר מותר לו להטמין ז"א דבזה אין שום מלאכה להטמין מיו"ט לשבת ומותר אפילו כמה קדירות אם ניתותר לו אלא קמ"ל דמבשל לכתחלה להטמין על שבת וכן בברייתא מסיק ג"כ ומחמין לו קיתון אחד פי' דלכתחלה מחמין לו הקיתון להטמינו על שבת והא דנקט במתניתין הטמנה ולא נחלקו באפיה ובישול לשיטת הבבלי הוא משום דרבותא קמ"ל דמי שלא הניח ע"ת מותר לו לבשל על הטמנה ולהטמין אע"פ דמוכחא מילתא דע"ד דשבת קעביד אבל לגי' הירושלמי דלא גרסינן לכתחלה אלא שבישל לשם יו"ט וניתותר אם מותר להטמין על שבת בזה נחלקו ב"ש וב"ה דב"ש ס"ל דחמין שהוחמו ביו"ט לשם יו"ט ושתה מעט והותיר השאר אסור להטמין על שבת דמיחזי כמערים כיון דאין דרכו לשתות מהן וב"ה ס"ל דמותר אבל תבשיל כו"ע ס"ל דמותר להטמין על שבת כשאכל קצת ממנו היום ביו"ט דהא דרכו לאכול ממנו ולהותיר השאר והכלל בזה דלשיטת הירושלמי מתניתין כשבישל ליו"ט וניתותר אם מותר להטמין על שבת דס"ל לב"ש אם יטמין את החמין הנשארי' על שבת מחזי כהערמה דהא אין דרכו לשתות מהן ולהותיר השאר אלא לשתות כולו אבל תבשיל דרכו בכך לאכול קצת ממנו ולהותיר השאר. ובזה ניחא מאוד מה דלכאורה קשה על הפוסקים ז"ל שחולקים על הרב אלפסי ז"ל והרמב"ם ז"ל שפסקו דצריך לומר בהברכה בהדין עירובא יהא שרי לן לאפוי ולבשולי לחוד וסגי בזה לכל המלאכות והחולקים ז"ל ס"ל דצריך לפרט הכל כל דבר שאסור לעשות בלא עירוב וצריך לפרט גם לאטמוני ולאדלוקי שרגא וכן נקטו הפוסקים ז"ל ופלוגתא גדולה בין הפוסקים ז"ל וכן התוס' ז"ל כתבו באם לא פרט לאדלוקי שרגא אסור להדליק והה"מ ז"ל כתב דיש מי שמוסיף בנוסח לאדלוקי שרגא והבה"ג ז"ל כתב בנוסח לאפוי ולבשולי ולאדלוקי שרגא וכ"כ הרשב"א ז"ל עיי' בב"י ז"ל סי' תקכ"ז ולכאורה קשה על בה"ג ז"ל דלמה לא כתב ג"כ לאטמוני כיון שחלק על הרב אלפסי ז"ל והרמב"ם ז"ל וס"ל דלא נכלל באפיה ובישול וצריך לפרוט כל המלאכות שאסורין בלא עירוב א"כ קשה למה דילג הטמנה וכבר הקשה הט"ז ז"ל זאת ולדברינו ניחא מאוד דהא אין שום איסור בהטמנה לאחר שבישל בהיתר כגון אם בישל ביו"ט והותיר לשבת וראיה עצומה מירושלמי דסוגיא דידן דב"ה מתירין את הטמנה אף בלא ע"ת ובירושלמי לא מיירי בכדי חייו דהא לית מזה רמיזא כלל ואף ב"ש מתירין הטמנת תבשיל שנתבשל בהיתר כיון שדרכו לאכול ממנו ולהותיר אך בחמין משום דאין דרכו לשתות מהן וא"כ לפ"ז כשבישל בע"ת הוי בישול דהיתר פשיטא דמותר להטמין על שבת ואין בזה שום איסור מלאכה מיו"ט לשבת והטמנה דבבבלי הוא להחם לכתחלה חמין על הטמנת שבת ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף