רידב"ז/ביצה/א/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר




רידב"ז TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אר"מ יאות א"ר יונה אבא וכו' למה הותר מכלל ברירה ביו"ט וכו'. פי' דלב"ה הותר מכלל ברירה ביו"ט ע"כ לא מיבעיא לן דבשבת חייב ולא דמיא ליו"ט אבל לב"ש מיבעיא לן אם דס"ל ג"כ דהותר מכלל ברירה ביו"ט אך דכמה דאפשר לשנויי משנינן ולעולם אוכל מתוך פסולת חשיב ג"כ ברירה או דילמא דלא ס"ל דהותר מכלל ברירה ביו"ט רק דס"ל דאוכל מפסולת לא חשיב ברירה כלל ע"כ מיבעיא לן אם הותר בשבת אוכל מפסולת או לא ודו"ק:

ברר אוכלין מתוך אוכלין חזקיה אמר חייב ר"י אמר פטור מתניתא פליגא על חזקיה בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן. פי' דבסיפא דהך מתניתא מסקינן ובלבד שלא יבור את כל אותו המין משמע דמיירי בב' מיני אוכלין דל"ל באוכל מתוך פסולת לא שייך לשון את כל אותו המין אלא הכי הול"ל ובלבד שלא יברור הכל אלא ע"כ דמיירי בב' מיני אוכלין וקתני ומניח על השולחן אלמא דאוכל מתוך אוכל מותר וקשיא לחזקיה ומשני רבב"ח בשם רשבר"י תיפתר כשהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה פי' דאף להניח על השולחן נמי הוא לאכול והא תני ובלבד שלא יבור את כל אותו המין אם עשה כן בשבת חייב פי' דעכשיו לפי אוקימתא דחזקיה ור"י בהאי מתניתא נתפרש הסיפא ובלבד שלא יבור את כל אותו המין אם עשה כן בשבת חייב [נראה לפענ"ד דהוא הברייתא דמובא בבבלי דף ע"ד ע"א ת"ר היו לפניו מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת ובבבלי מפלפל בזה והכא מפרש לא יברור את כל המין ואם בירר חייב חטאת] ע"ד דחזקיה שכן הבורר כדרכו בשבת חייב דהא חזקיה מוקי להמתניתא דהיתירא הוא דבורר לאכול ואם בורר כל המין הוי כבורר כדרכו פי' בחיקו ובתמחוי לא לאכול וע"ד דר"י דהיתירא דרישא הוא דבורר אוכל מתוך אוכל לא הוי ברירה אפילו בחיקו ובתמחוי אבל אם בורר כל המין הוי כבורר אוכל מתוך פסולת וזהו הפי' ע"ד דחזקיה שכן בורר כדרכו וע"ד דר"י שכן בורר כדרכו במקום אחר דלחזקיה באוכל מתוך אוכל נמי אסור והיתירא הוא במקום הזה הוא רק משום בורר לאכול אבל בסיפא דלא חשיב כבורר לאכול וחשיב כבורר כדרכו במקום הזה גופיה דנמי אסור כיון דלא חשיב כבורר לאכול ואבל לר"י דהיתירא הוא משום דאוכל מתוך אוכל מותר וע"כ איסורא דסיפא הוא דחשיב כמו בבורר במקום אחר לא כבורר אוכל מתוך אוכל אלא מתוך פסולת ופריך ע"ד דחזקיה אפילו עיגולין מן גו עיגולין וכו' אין כיני אפילו בני נש מן גו בני נש מאי נ"מ עיגולין מגו עיגולין מן בני נש מגו בני נש מאי כדון כל עמא מודיי להא דאמר ר"א ר"א הי"ל אורחין אפיק קומיהון תורמוסין וכו' דאתון מיכל קונרסיה בסופה פי' קונרסיה היא מן התורמוס גופיה והוי כמו רמונים מגו רמונים לבנים מתוך שחורים וקונרסיה מן תורמוס היא כמו רמונים מגו רמונים וא"ל שיניחו קונרסיה בסוף וכשיגיע קונרסיה לידו יניחנה על הסוף ולברר תחלה התורמוס אחר אלמא דבמין אחד מותר לברר שחורים מן לבנים ולבנים מן שחורים ולא אסיר אלא דווקא בב' מינין אבל מין אחד שרי א"נ כיון דלר' אימי מותר אוכל מן הפסולת שלו כ"ש דמותר אוכל מתוך אוכל מין אחד ודו"ק:

מניין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקודין ר"א בשם רשב"ל כל מלאכה לא יעשה בהם עד ושמרתם את המצות ר' יוסי בעי כלום למדו לתבשיל כו' אלא ר' יוסי בשם רשב"ל אך אשר יאכל לכל נפש וגו' מן ושמרתם את המצות. כן גי' הר"נ ז"ל בר"פ אין צדין וה"פ דאין נ"מ בין ר"א בשם רשב"ל לבין ר' יוסי בשם רשב"ל אך בלישנא דר"א בשם רשב"ל קאמר כל מלאכה לא יעשה עד ושמרתם את המצות כלומר דאסור כל מלאכה שהוא עד הלישה אפילו מלאכות של אוכל נפש ע"ז פריך ר"י דאדרבה ממקרא הזה הא ילפינן היתר מלאכת אוכל נפש ולדבריך דקאמרת עד ושמרתם את המצות א"כ אדרבה מותר כל מלאכת נפש שקודם הלישה אלא כך אמר רשב"ל בהאי לישנא אך אשר יאכל לכל נפש וגו' מן ושמרתם את המצות מן לישה ואילך התיר הכתוב הזה ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף