רידב"ז/בבא מציעא/א/ד

רידב"ז בבא מציעא א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(חזקי' אמר בשכר הלבלר שנו במס' גיטין פ' הזורק) ר"א בשם חזקי' בשכר הלבלר שנו פי' הא דתנינן מעמ"ח יחלוקו ולא אמרינן הממחע"ה כיון דלהירושלמי לא מוקמינן ביוצא מד' אמות של זה לזה בין בגט בין בחוב אלא בספק כמו בב' כתי עדים כמבואר היטב בתוס' הרי"ד ע"כ קשה למה יחלוקו הא צ"ל הממחע"ה [וקושיא זו הקשה המהרש"א ז"ל בבבלי ותירוצו לא שייך לשיטת הירושלמי כמבואר בתוס' הרי"ד] ע"כ מוקי ר"א בשם חזקי' בשכר הלבלר שנו פי' דהמעות הם בעין וע"כ אם זרק קרוב להמלוה זכה הלוה ולא חייב עוד הלוה בשמירת הממון ונבטל השטר וקרוב להלוה עדיין החוב על הלוה וחייב לשמור המעות והשטר בחזקתו אבל אם קרוב להמלוה זכה הלוה ונפטר מן החוב והמעות לא נאבד וכשנתרצו ביניהם להלות לו המעות עוד הפעם הוי חוב חדש אבל מהחוב שבשטר כבר נפטר הלוה ולא הוי שוב מלוה בשטר. וכיון שכבר זכה הלוה ע"כ כשחוזר ולוה אותן עוד הפעם צריך שטר חדש והוי נפ"מ בין אם זכה הלוה ונפטר פ"א מן החוב או לא נפטר עדיין מהחוב לענין שצריך לכתוב שטר חדש אם השטר הראשון נמחל שיעבודו או לא ולפיכך מחעמ"ח הוי ספק ויחלוקו בשכר הלבלר של שטר החדש דבהא לא שייך הממחע"ה דלא שייך המלוה לקרות אותו מוציא מן הלוה דעל הלוה ליתן שכר הסופר ולא מצי למיפק מיני' דע"ה דשמא השטר הזה הוא כשר ונקרא הלוה מוחזק בשכר הלבלר ז"א דהא הלוה מוחזק על החוב דהוי מלוה בע"פ ולא מלוה בשטר דהא הורע כח השטר לגבות ממשועבדין דהא אי אפשר להוציא מן הלקיחות בשטר זה. וגם מוחזק הוא דפטור מן השמירה א"כ היכי תחשוב לו מוחזק והממחע"ה דממנפ"ש כיון דחשיב מוחזק לענין דלא הוי מלוה בשטר ופטור משמירה וע"כ צריך אתה לחשוב לו שטר שנמחל שיעבודו והאיך תחשבהו מוחזק שלא יצטרך לשלם שכר הלבלר וע"כ לא שייך בזה הממחע"ה. ודכותי' איתא בתוס' ז"ל במס' בבא קמא דף י"א ע"א ד"ה דקא עיי"ש דאם באת לטהר מטעם ספק ספיקא ואחר כך לענין מ"א נמי תטהר מכח ספק ספיקא אם כן הוי תרי קולי דסתרי אהדדי עיין שם והרי ספק ספיקא היא מטעם רוב ותרי רובא דסתרי אהדדי לא הוי רוב ורובא עדיף מחזקה כ"ש ב' חזקות דסתרי אהדדי לא חשיב חזקה וע"כ יחלוקו בשכר הלבלר ודו"ק:

תני האומר יזכה לי ביתי במציאה שנפלה לתוכה לא אמר כלום מפני שלא ידע בזה כהדא אריסא דר' בא בר' מינא סליק לדיקלא אשכח גוזלין ונסתון. ר"ל ולקחם כמו ונסבון אזל שאל לרב לא א"ל כלום. פי' דשאל לי' אם שייך לו או דשייך לר' בא בר מינא משום שקלה לו הדקל שהיא חצירו לא א"ל כלום ואזל חזר אמר ר' בא בר מינא. קשייא לן הויתא חזר פי' יונים הקשים דהוא הזקנים לנו הוית חזר הית צריך להחזיר לנו שמן הזקנים כבר ידעת וזכתה לו חצירי ותייתר ר"ל והנותר ממציאותו פי' זה הוא ממציאותו של האריס שעדיין לא ידעת מהן שהיו על הדקל ולא זכית בהן והן ממציאותו של האריס כן פי' מהרא"פ זצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף