רידב"ז/בבא בתרא/ט/א

רידב"ז בבא בתרא ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשמעיניה מן הדא עמדו יתומין ומכרו כו' בירושלמי במס' כתובות פי"ג גרסינן ר"ח בעי הי' שם צ"ל לא הי' שם מזון שנים עשר חודש והקירו הנכסים נשמעיני' מן הדא דאמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן עמדו היתומים ומכרו שלהם מכרו אלמא דקאי ברשות היורשין. לא הי' שם מזון י"ב חודש מהו שיאמרו בנים לבנות טלו שלכם וצאו פי' דהרי אנו מקבלין חלקינו ביוקר ושלכם בשלימות נמצא דיש מזון י"ב חודש לשנינו דחלקינו אנו מקבלין בחצי ושלכם טלו וצאו וקפשיט מהמתני' הרי אנו מעלין על נכסי אבינו כו' ר"ח בעי הי' שם לאלו ולאלו מזון י"ב חודש ואלמנה לזון מהו שיאמרו בנים לבנים כצ"ל אין לכם אלא מזון י"ב חודש דר"ל דאלמנה תמעט לה נכסים המרובין ע"ז קאמר הדא דתימר והיא שיהא שם לאלו ולאלו מזון י"ב חודש חוץ מכתובת אשה חוץ ממזונות אלמנה כו' והרי מפורש דמזון אלמנה ממעט בנכסים מרובים [וטוב יותר לפי הנראה שבמקום הדא דתימר צ"ל נשמעיני' מן הדא וכן נראה ממס' כתובות הנ"ל ותיבת הדא דתימר נשתרבב משם דמיבעיא שם כמה דתימר חוץ מכתובת אשה כו' פרנסת בנות מהי עיי"ש במס' כתובות ותיבת נשמעיני' מן הדא דאיתא שם שייך על האיבעיא דכאן עיי"ש בירושלמי במס' כתובות הנ"ל דהיא סוגיא כפולה דכאן ולהרגיל בלשון הירושלמי מבין שכן הוא האמת והוא הגהה אמיתית דמוכח] אלמנה ובנות שתים שוות כו' פעמים שאלמנה דוחה לבנים ע"י הבנות וכן היא במס' כתובות הנ"ל. ומסיק שם במס' כתובות האיך עבידא הי' שם מזון י"ב חודש ואלמנה לזון הדא היא פעמים שאלמנה דוחה להבנים ע"י בנות דחלק מזון אלמנה משווי לה נכסין מועטין ודוחה להבנים ופריך כשם שאלמנה דוחה לבנים ע"י הבנות כך תדחה אלמנה לבנים ר"ל דאם אין כאן בנות ג"כ יהיו מזון האשה קודם ירושת הבנים ומשני דראוי לתבוע כתובתה ולאבד מזונותי' וע"כ קליש כח מזונות אלמנה לדחות להבנים ואין בכח מזונות האלמנה רק לחזק כח המזונות דבנות דאלים ועיי' במס' יבמות פ"ו בירושלמי דאיתא ג"כ האי סברא דכח מזונות דאלמנה קליש אך כח המזונות של הבנות אלים והסוגיא הזאת הכפולה ממס' כתובות ומכאן הוי ביחד סוגיא מתוקנה ונשתרבב כאן מעט וכאן מעט ושתיהן ביחד מתוקן כהלכתו ונמצא כזה בירושלמי איזה פעמים:

שמואל אמר זכין בעוברין כו' מתניתא פליגי על ר"א גר שמת כו' אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר ובמס' יבמות בירושלמי פ"ד ה"א גרסינן מה עבד לה ר"א הא אין לו זכי' לעובר ומשני שניא היא הכא שהוא בנו. ופריך מסיפא החזירו ואח"כ מת הבן או שהפילה כו' המחזיק כו' בראשונה לא זכה וקשיא לשמואל לא כן אמר ר' יוסי אע"ג דשמואל אמר זכין לעוברין מודה והיא שיצא ראשו ורבו בחיים הרי אינו בן קיימא וא"כ סיפא פליגא אפילו לשמואל. והיינו דגרסינן הכא ואפילו דשמואל לית היא פליגא וכ"ש לר"א אפילו בראשונה זכה דמסיפא כיון שהפילה גם שמואל מודה ומפרש הק"ע ז"ל שם דהכא בסיפא ליכא לתרוצי דדעתו קרובה אצל בנו. דבנפל לא שייך למימר דקריבה דעתו אצל בנו ומשני משום יאוש ובכאן קיצר הגמ' וסמך על הסוגיא דשם כדרך הירושלמי בפרט בסדר הזאת ודע דהסוגיא הזאת שייך לבתר המשנה דסוף הלכה ב' ובטעות נדפס כאן לבסוף הלכה א'. וכן ביבמות שם מביא המשנה ד"ה ב' תמן תנינן האומר אם תלד אשתי זכר שמואל אמר זכין בעוברין כו'. אמר ר"י נטמא בספק בקעה בין בימות החמה בין בימות הגשמים מחלוקת ר"מ וחכמים פי' הר"י ז"ל בתוס' ז"ל דף קנ"ד ע"א דמיירי שהוי לו ספק אימתי נכנס אם בימות החמה או בימות הגשמים ע"ז אמרינן דתלי בר"מ וחכמים דמתניתן דידן אם אזלינן בתר השתא בעת שבא לשאול השאלה אם בימות החמה אמרינן דאירע לו הטומאה בימות החמה. וכן בימות הגשמים. אמר ר"י ובלבד ימים הסמוכים לגשמים פי' כיון דהספק שלו אימת נטמא או בתחלת ימות הגשמים קרוב לסוף ימות החמה או בתחלת ימות החמה קרוב לסוף ימות הגשמים. ע"ז אמר נן אם בא לישאל בתחלת ימות החמה אזלינן בתר השתא. ואם בא לישאל בתחלת ימות הגשמים אזלינן בתר השתא אבל אם עברו עליו כל ימות הגשמים והספק היא לו אימת אירע לו הטומאה או בתחלת ימי הגשמים או בתחלת ימות החמה אז אפילו בא לשאול בימות החמה כיון שעברו כל ימות הגשמים לא אזלינן בתר השתא דכיון דאורעת הטומאה היא זמן רב לא אזלינן בתר השתא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף