רי"ף/פסחים/כה/ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במידי דמיטניף אמר רב שימי בר אשי מצה לפני כל אחד ואחר מרור לפני כל אחר ואחד ואין עוקרין את השלחן אלא לפני מי שאומר הגדה ורב כהנא אמר כולהו נמי לפני מי שאומר הגדה והלכתא כרב כהנא.
ולמה עוקרין את השלחן אמר ר' ינאי כדי שיראו תינוקות וישאלו אביי הוה יתיב קמיה ררבה חזא דקא מגבהי פתורא אמר אטו אכתי אנן אכלינן דקא מגבהיתו פתורא אמר ליה רבה פטרתן מלומר מה נשתנה:
אמר שמואל (דברים טז ג) לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה תניא נמי הכי לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה ד"א לחם עוני מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה ד"א לחם עוני מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה הילכך בפסח מברכינן על חדא ופרוסה אבל בשאר ימים טובים בצעינן על תרתין ריפאתא שלמאתא כשבת דא"ר אבא (ברכות לט:) חייב אדם לבצוע על שתי ככרות שלמות בשבת מ"ט (שמות טז כב) לקטו לחם משנה כתיב ופירשו רבנן דבימים טובים נמי בעינן לבצוע על שתי ככרות כשבת דעיקר חיובא בשבת משום דלא הוה המן נחית בשבת אלא הוה נחית בערב שבת זוגי זוגי ובימים טובים נמי לא הוה נחית אלא הוה נחית בערב ימים טובים זוגי זוגי כמו דהוה נחית בערבי שבתות הילכך בעינן למיבצע ביום טוב על תרתין ריפאתא שלמאתא כדמחייבין בשבת ובפסח אתא לחם עוני וגרעא לפלגא דחדא הילכך בצעינן אחרא ופלגא וכד בצע מנח לה לפרוסה בגוה דשלמתא ובצע דאמר רב פפא (ברכות לט:) הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע מאי טעמא (דברים טז ג) לחם עוני כתיב ביה:
אף על פי שאין חרוסת מצוה ר' אלעזר בר' צדוק אומר מצוה:
מאי מצוה זכר לתפוח פירוש (שיר ח) תחת התפוח עוררתיך ור' יוחנן אמר זכר לטיט אמר אביי הילכך צריך לקהויי וצריך לסמוכי תניא כותיה דר' יוחנן תבלין זכר לתבן פירוש כגון קנמון וסנבל שהן דומין לתבן חרוסת זכר לטיט א"ר אלעזר בר' צדוק כך היו תגרי חרך שבירושלים אומרים בואו וקחו לכם תבלין למצוה:
מתני' מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אם אין דעת בבן לשאול אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי לפי דעתו של בן אביו מלמדו ומתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש (דברים כו) מארמי אובד עד שהוא גומר את כל הפרשה:
גמ' והשתא לא לימא בשר צלי דלית לן פסחא ת"ר חכם בנו שואלו ואם לאו אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפי' שני תלמידי חכמים הבקיאין בהלכות פסח שואלין זה את זה מה נשתנה הלילה וכו':
מתחיל בגנות ומסיים בשבח:
מאי גנות אמר רב מתחלה עובדי ע"ז ושמואל אמר עבדים והאידנא עבדינא כתרוייהו:
מתני' רבן גמליאל היה אומר כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים שנאמר (שמות יב כז) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו' מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים שנאמר (שם א) וימררו את חייהם בעבודה קשה:
מצה על שום שנגאלו שנאמר (שמות יב לט) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות וגו' לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר ולברך למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות ונאמר לפניו הללויה:
עד היכן הוא אומר ב"ש אומרים עד (תהלים קיג) אם הבנים שמחה ובה"א עד (שם קיד) חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה ר"ט אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור ואינו
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |