רי"ף/פסחים/יא/ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולא שנא הדביק ולבסוף הרתיח נהמא הוא וחייב בחלה ואדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח.
והילכתא כרבי יוחנן והכי קא פסק רב אחא משבחא במעשה אילפס כרבי יוחנן ובעל הלכות אמר משמיה דכהן צדק שפסק כר"ש בן לקיש כשהרתיח ולבסוף הדביק ואיכא דפסק כר' יהודה דאמר אין לחם אלא האפוי בתנור בלבד אבל מעשה אילפס לא שנא הרתיח ולבסוף הדביק ולא שנא הדביק ולבסוף הרתיח אין קרוי לחם ואין חייב בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובחו בפסח ואין מברכין עליו המוציא ואשכחן עלה פירכא מההיא דאמרינן בפרק החולץ והאי חלוט דקא אמרינן מצה היא למאי הלכתא אמר רבינא לומר שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח אלמא אע"ג שחלטה מעיקרא כיון דאפייה בתנור או באילפס לחם היא ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח:
תניא יוצאין במצה נא ובמצה העשויה באילפס מאי מצה נא אמר רב יהודה אמר שמואל כל שפורסין אותה ואין חוטין נמשכין הימנה והיכא דאפה מצה על ארעא וקא מינטר לה שפיר נפק בה ידי חובתו בפסח כדאמרינן (ברכות לח.) מר זוטרא קבע סעודתיה עילויה ומברך עליו המוציא וג' ברכות אמר מר זוטרא בר רב אשי (הואיל) ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח מ"ט (דברים ט״ז:ג׳) לחם עוני כתיב ביה:
והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן שם לח:
וכאן מא. יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דברי רבי מאיר ר' יוסי אומר יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אע"פ שלא נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:
מתני' ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין ובתמכא ובחרחבינא ובמרור יוצאין בהן ידי חובתו בפסח בין לחין בין יבשין אבל לא שלוקין ולא כבושין ולא מבושלין ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו:
גמ' חזרת חסא עולשין הנדבי תמכא אמר רבה בר בר חנה תמכתא שמה וקורין לה בלשון ערבי אל שלים חרחבינא אמר ר"ש בן לקיש אצוותא דדיקלא ויש שפירשו אל קוצעינא ויש שפירשו אל הנדקוקי רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה קא מהדר אמרריתא אמר ליה מאי דעתיך משום דמרירין טפי והא אנן חזרת תנן ותנא דבי שמואל חזרת וא"ר אושעיא מצוה בחזרת ואמר רבא מאי חזרת חסא דחס רחמנא עלן ואמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן למה נמשלו מצרים למרור לומר לך מה מרור זה תחלתו רך וסופו קשה אף מצרים תחלתן רך ולבסוף קשה א"ל הדרי בי:
יוצאין בהן בין לחין בין יבשין:
אמר רב חסדא לא שאנו אלא קלח אבל עלין לחין אין יבישין לא:
מתני' אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש לא ילעוס אדם חטים ויתן על מכתו
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |