רי"ף/עירובין/יט/א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' ולית דחש לה לדרבי עקיבא אלא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה כת"ק:
תנו רבנן שבת בעיר גדולה אפילו כאנטוכיא ובמערה אפילו כמערת צדקיהו מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:
סליקו להו כיצד מעברין
הדר עם העובד כוכבים בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה:
גמ' דכולי עלמא בין לרבי מאיר בין לרבי אליעזר בן יעקב דירת עובד כוכבים לא שמה דירה ובגזרה שמא ילמד ישראל ממעשיו של עובד כוכבים קא מפלגי דרבי אליעזר בן יעקב סבר כיון דעובד כוכבים חשוד על שפיכת דמים תרי דשכיחי דדיירי גזרי בהו רבנן חד דלא שכיח דדייר לא גזרי ביה רבנן ור' מאיר סבר זימנין דמיקרי ודייר ואמרי רבנן אין עירוב מועיל במקום עובד כוכבים ואין בטול רשות מועיל במקום עובד כוכבים עד שישכור ועובד כוכבים לא מיגר דחייש לכשפים:
שוכרין מעובד כוכבים אפילו בפחות משוה פרוטה דשלח ר' (בגמ' איתא ר' יצחק ) צדוק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן הוו יודעין ששוכרין מן העובד כוכבים אפי' בפחות משוה פרוטה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב ורב הונא אמר מנהג כרבי אליעזר בן יעקב ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב.
גרסינן בתענית בפרק בשלשה פרקים (תענית דף כו:) מאן דאמר הלכה דרשינן לה בפרקיה ומאן דאמר מנהג מדרש לא דרשינן אבל אורויי מורינן ומאן דאמר נהגו אפילו אורויי נמי לא מורינן ואי עביד לא מהדרינן להו ובהא הלכתא כמ"ד הלכה דהא אמר ליה אביי לרב יוסף הא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"א בן יעקב וקי"ל דמשנת ר"א בן יעקב קב ונקי מהו לאורויי במקום רביה דהא דבר ברור הוא (שמותר) אמר רב יוסף אפילו ביעתא בכותחא בעאי מיניה מרב חסדא בשני דרב הונא ולא אורי לי אע"פ שדבר ברור הוא שמותר כי הביצים גמורות אינן מין בשר אמר רבא ולאפרושי מאיסורא אפילו בפניו שפיר דמי רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא קטר חמרא בציניתא דדקלא בשבתא רמא ביה קלא ולא אשגח אמר להוי ההוא גברא בשמתא א"ל רבינא לרב אשי כי האי גוונא מי מיתחזי כי אפקירותא א"ל משלי כא אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב ואמר רבא בפניו אסור וחייב מיתה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה תניא רבי אלעזר אומר לא מתו בניו של אהרן אלא מפני שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש ויקרא א ונתנו בני אהרן אש על המזבח אע"פ שאש (בגמ' איתא יורדת מן השמים) דולקת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהיה מורה הלכה בפני רבו אמר לה לאמא שלום אשתו תמיהני אם יוציא זה (ס"א שנתו) שבתו ולא הוציא (ס"א שנתו) שבתו אמרה לו וכי נביא אתה אמר לה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה אמר רבי אבא בר (בגמ' הגי' זבדא) כהנא כל המשגר כל מתנותיו לכהן אחד גורם רעה לעולם שנא' שמואל ב כא עירא היאירי היה כהן לדוד וכי לדוד היה כהן ולכולי עלמא לא אלא שהיה משגר לו כל מתנותיו וכתיב שם ויהי רעב בימי דוד שלש שנים אמר רב ברונא (בגמ' הגי' הישן ודין זה לא הובא לא ברמב"ם ולא בטוש"ע וצ"ע למה) כל הלן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה עליו הכתוב אומר מיכה ב נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה אמר רב יוסף ואפילו אשתו נדה ההוא מבואה דהוה דייר ביה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |