רד"ק/תהילים/קלה

רד"ק ‏ תהילים קלה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הללויה. מזמור קי"ג הוא הללו עבדי ה' תחילה ואחריו הללו את שם ה' לסמיכות הבא אחריו יהי שם ה' מבורך, ובמזמור הזה הללו את שם ה' ואחריו הללו עבדי ה' לסמיכות הבא אחריו העומדים בית ה':

ב

שעומדים. אתם העומדי' בבית ה' והם הכהנים שעומדים בחצרות בית אלהינו ואתם העומדים בחצרות אלהינו והם ישראל שהיו מתפללים בעזרות ולא היו נכנסים בהיכל לכולכם אומר:

ג

הללויה כי טוב ומטיב. וכן שמו נעים. וזה אמר כנגד העתידים לעמוד בבית ה' שיבנה שלמה או לעתיד בבית המקדש שיבנה מלך המשיח, והוא שמו ושמו הוא והפסוק כפול במלות שונות:

ד

כי יעקב. ואתם ראויים להללו על כל עם כי אתכם בחר מכל העמים:

ה

כי אני. אמר המשורר המזהיר לכם אני מזהירכם שתהללוה ותשבחוהו כי אני ידעתיו מנפלאותיו וממעשיו כי גדול הוא:

ואדונינו. שקיבלנו עלינו לאדון ולאלהים הוא גדול מכל אלהים והם צבא השמים והמלאכים המנהיגים את העולם לכך נקרא אלהים ואדונינו גדול מכולם כי לא יעשו הם דבר אלא בכחו ובמצותיו.

ו

עשה. ולא כן המלאכים והככבים לא יעשו כל אשר יחפוצו כי לא יעשה דבר אלא בחפץ האלהים בשמים ובארץ אבל הוא עושה חפצו בהם אין מונע, וכן בארץ עשה חפצי בה ובכל צבאם בימים ובכל תהומות:

בימים. ים אוקינוס ושאר הימים וכל תהומות הנהרות, וזכר אחד מנפלאותיו הגדולות אשר הוא עושה בארץ והוא ענין המטר לפיכך אמר,

ז

נשיאים. הם העננים נקראו כן לפי שהם עולין מן הארץ ומתנשאים למעלה:

מקצה הארץ. מקצה היבשה שהוא הים כי משם הם עולים:

ברקים למטר עשה. שהוא עושה פלא גדול שעושה ברקים עם המטר והברקים אש והמים אינם מכבין את האש:

מוצא רוח מאוצרותיו. שהרוח מרחפת ודוחפת את המטר אל הפיאה אשר הולכת שם. מוצא כמו מוציא:

מאוצרותיו. לפי שהשלשה יסודות נראין לעין והרוח אינו נראה כמו הדבר הנתון באוצר, ופי' מוציא כי קודם שמרחפת אין מרגישין בה וכשמרחפת מרגישין בה הרי הוא כאילו הוציאה עתה בעת הרחיפה:

ח

שחכה. הזכיר מכת הבכורים בפרט כי על ידה יצאו ואחר כך אמר,

ט

שלח אותות ומופתים. והוא כלל לשאר המכות, והנה המכות הם אות ומופת כי כל אשר חפץ ה' עשה, כי אילו היו המכות ההם במקרה לא היו המצריים לוקים בהם וישראל ניצולים אלא באמת היו בחפץ האל ית':

בתוככי מצרים. היו"ד נוספת הוא כמו בתוכך לנוכח מצרים ותוספת היו"ד לצחות הלשון:

בפרעה ובכל עבדיו. וכל שכן בעמו אפילו פרעה ועבדיו לא יוכלו בכחם להמלט מחפץ האל ית', ועוד עשה חפץ האל ית':

י

שהכה גוים רבים. וישראל היו מעטים יוצאים מפרך ומעבדות ואלה רבים ועצומים בארצם והכום בני ישראל וירשו את ארצם, ומי עשה זה אינו אלא חפץ האל ית':

יא

לסיחון. זכר סיחון ועוד בפרט לפי שנלחמו בהם תחלה, ועוד שהיו מלכים עצומים יותר מכלם, ואחר כך זכר, ולכל ממלכות כנען בכלל:

יב

ונתן אחרי כן פירש למי נתנה, נחלה לישראל עמו. שהם אומה נבחרת מכל עם, נתן להם ארץ נבחרת מכל הארצות:

יג

שמך. הפסוק כפל הענין במלות שונות ור"ל באלה הנפלאות שעשית עם ישראל:

יד

כי ידין. אע"פ שהנחלה שנתן להם היה ביד אחרים והם בגלות לא יהיה זה לעולם כי יבא זמן שיקח האל ית' דין עמו ומשפט מאויביו:

ועל עבדיו יתנחם. כי כבר קבלו עונשם וישיבם לנחלתם:

טו

עצבי הגוים. ואז יהיו עצבי הגוים המשתחוים לשמש ולירח לאין ויכירו עובדיהם כי אין בהם ממש כי לא יושיעום ביום צרותם כי הם כסף וזהב:

טז

פה. כבר פירשנו ענין אלו הפסוקים במזמור קט"ו:

יז

אף אין יש רוח בפיהם. אין צריך לומר שלא ידברו אלא אפילו אין רוח והוא הבל היוצא מן הלב דרך הפה:

יח

כמוהם. דרך תפלה. או כן יהיה לעתיד בבוא הגואל שיכלו ויאבדו עושי העצבים שזכרנו וכל אשר בוטח בהם:

יט

בית ישראל. אבל בית ישראל אתם שלא בטחתם בהם, ברכו את ה'. שהושיע אתכם מיד עובדי העצבים, וכן בית אהרן. והם הכהנים המשרתים את פני ה':

כ

בית הלוי. הם המשרתים לפני ה' בפה ובכלי:

יראי ה'. הם החכמים בישראל המתבודדים בבית ה' ללמוד. או פירוש יראי אשר בכל עם שבאו להתפלל בבית ה':

כא

ברוך ה' מציון. כי שם ישכון הכבוד בירושלים ומשם תצא הוראה לכל שיראוהו ויברכוהו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.