רד"ק/תהילים/קג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png קג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

לדוד. גם זה המזמור על לשון בני הגלות וכל חכם וחסיד בהם נותן שבח והודאה לאל יתברך על הטובה שעושה עמו בגלות ומיחל עוד הגאולה ואמר כנגד נפש החכמה ברכי נפשי את ה':

וכל קרבי את שם קדשו. פי' וכל קרבי ברכו את שם קדשו, ופי' קרבי, הכליות והלב שהם כקרבים, או אמר קרבי על הגוף והוא על דרך משל:

ב[עריכה]

ברכי נפשי. אמר בתחילה ברכי אותו לפי גדולתו ולפי קדושתו ועוד ברכי אותו על הטובות שעשה עמך ואל תשכחי כל גמוליו והטובות שגמלך:

ג[עריכה]

לכל עונכי. היו"ד נוספת לצחות הלשון והוא כמו עונך וכן האחרים הכתובים במזמור, וזה מן הטובות הגדולות שעשה עמך שהוא סולח לעוניך, והפסוק הוא כפל בענין במלות שונות כי תחלואיכי הם תחלואי הנפש והם העונו' ובא בדרך רפאה נפשי כי חטאתי לך: ובאמרו לכל. רוצה לומר לרוב כי הקב"ה עושה חסד עם האדם שאינו מענישו על כל עונותיו אלא על המעט מהם:

ד[עריכה]

הגואל. פעמים שאדם עושה עון שמתחייב בו מיתה או אבדון נפשו לעולם הבא והקב"ה גואלו על ידי תשובה ויושב לפני האל יתברך וזהו חסד ורחמים שעושה עמו ומעטרו בהם:

ה[עריכה]

עדיך. כמו פיך וכן עדיו לבלום ואמר זה כנגד החולה כי החולה ימאס כל מאכל, והנה האל יתברך עושה חסד גדול עם האדם שנותן לו התחלאים לכפרת עונותיו ורופא אותו מן החולי והפה שהוא מואס המאכל הוא משביע אותו בטוב עם הבריאות:

תתחדש כנשר נעוריכי. עם הבריאות מתחדש ומתחלף: ואמר כנשר. אומרים כי הנשר מתחלף לעשר שנים ויעלה מאד על פני רקיע השמים ויקרב לחום האש היסודי ויפיל עצמו בים מרוב חום וימות, ויתחדש ויעלה אבר וישוב לימי עלומיו וכן כל עשר שנים עד מאה וכשיגיע למאה יעלה כמנהגו ויפול בים וימות שם. ומה שאמר תתחדש לשון נקבה, טעמו על תולדות הנעורי' שהיא הליחה והרטובות:

ו[עריכה]

עשה. לפי שזכר שרופא אותו מחליו ועושה בזה צדקה עמו אמר כי כן משפטו ודרכו עם ברואיו שעושה עמהם צדקות, וכן במה שבין אדם לחבירו מציל העשוק מיד העושק ומשלם לו רע תחת רע אשר עשה לחבירו, ולמ"ד לכל במקום בעבור: ובאומרו לכל. רוצה לומר מאיזה עם שיהיה העשוק:

ז[עריכה]

יודיע. כמו הודיע:

ודרכיו. הם מדותיו שמתנהג בהם עם ברואיו ושאל אותם ממנו משה באמרו הודיעני נא דרכיך, והודיעם לו כמו שכתוב ויעבור ה' על פניו ויקרא וגומר:

לבני ישראל עלילותיו. מעשיו, כי בהם התנהג עם ישראל במדבר וכן מתנהג עמנו בהם בגלות ואלה הם קצת המדות:,

ח[עריכה]

רחום. ולא הזכיר כולם אלא דרכי הרחמים שהוא מתנהג עמנו בגלות, רחום שהוא רחום עלינו בגלות ונותן אותנו לרחמים לפני שובנו ואינם מכלים אותנו:

וחנון. שחונן אותנו בהזמנת מחייתנו:

ארך אפים. שמאריך אפו ואינו מענישנו בעת החטא אלא מאריך עלינו אולי נשוב בתשובה:

ורב חסד. שמרבה בכל יום חסדו עמנו:

ט[עריכה]

לא. ואם היה הריב עמנו ונטר עונינו בתתו אותנו בגלות לא תהיה זאת המריבה והנטירה לנצח ולעולם, כי ירחם עלינו ויעלנו מן הגלות:

י[עריכה]

לא. כי בהגלות אותנו לא עשה עמנו כחטאינו כי לפי חטאינו חייבים אנו כליה לא גלות לבד וגם בכל יום ויום אינו עושה עמנו כפי עונותינו, והפסוק כפול בענין במלות שונות:

יא[עריכה]

כי. אינו יכול להגביהו ולהגדילו יותר למראה בני אדם: ואמר על יראיו. הם ישראל כי כולם יראיו אף על פי שחוטאים לפעמים, מכל מקום הם יראים ופוחדגים ממנו ואליו הם שבים:

יב[עריכה]

כרחק. וזה כפלים מגבוה שמים על הארץ:

הרחיק ממנו את פשעינו. וזהו גבורת חסדו הרחיק כ"כ פשעינו ממנו ואמר כרחוק מזרח ממערב. ולא אמר כרחוק צפון מדרום לפי שממזרח למערב הישוב ויכול אדם ללכת ממזרח למערב ואין אדם יכול ללכת מצפון לדרום מרוב הקור או מרוב החום:

יג[עריכה]

כרחם. כי אין רחמים גדולים כרחמי האב על הבן:

יד[עריכה]

כי הוא. טעם למה שזכר הרחיק ממנו את פשעינו כי הוא ידע יצרנו, והנה בטבע האדם שיחטא כי תאות הבהמיות קבועות בו ואם לא יהיה גבור כובש את יצרו לא יוכל להמלט אף ע"פ כן אין אדם שיוכל להמלט מן החטא או פעם או פעמים:

זכור כי עפר אנחנו. הפסוק כפול בענין במלות שונות כי פי' זכור כמו ידע כלומר זכור לפניו תמיד: ופי' עפר אנחנו. כמו יצרנו כי היצר הוא תאות הבהמיות שהם עפר כי באותם התאוות ידמה האדם לבהמה שהיא כולה מן העפר: וזכר יסוד העפר, אף ע"פ שבגוף ארבע יסודות, לפי שהעצמות הם מוסדות הגוף והם מיסוד העפר שהם קרות ויבשות כמו העפר:

טו[עריכה]

אנוש. ועוד כי ימיו קצרים וילך במהרה כמו העשב שיבש מהרה ואילו היו ימיו ארוכים היה יכול להטיב דרכיו אם חטא בילדותו אבל עתה אפילו אם יזקין לפי טבעו ויחל להטיב מעשיו לא יספיק לו כי ימות והנה הוא כציץ השדה שיציץ ויחלף במהרה כי תעבור בו הרוח ותיבשנו, כן האדם עתה יראו אותו ועתה יאמרו מת פלוני:

טז[עריכה]

איננו. כלומר איננו בין החיים:

ולא יכירנו עוד ממקומו. שהיה בו בעודנו חי לא יכירנו עוד:

יז[עריכה]

וחסד ה'. אמר אף ע"פ שגוף האדם יכלה, חסד ה' לא יכלה:

כי מעולם ועד עולם. הוא על יריאיו, אם נפרש הפסוק על שם העוה"ב נפרשהו כך, כי אף ע"פ שגוף האדם כלה אם הוא מיראי ה' יהי חסד ה' עליו, רוצה לומר על נשמתו מעולם ועד עולם כלומר עד עולמי עד בלי הפסק ואמר חסד לפי שזכר יראיו והם פחותים מאוהביו, והנה הטובה שעושה עמהם לעולם יהיה חסד מאתו, כי החסד הוא יתרון הטובה והוא יעשה עמהם טובה יותר ממה שהיו ראוים, וכמו שישמור להם בעולם הזה אחר מותם לבניהם אחריה צדקתו והוא הישר כן יגמול לבני בניהם באהבתם לפי מעשיהם כי זהו מיושר מדותיו והוא משלש עשרה מדות: ובאמרו לבני בנים. אינו דוקא הדור השלישי אלא עד אלף דור. ולאוהביו יותר מיראיו. ואם נפרש הפסוק על העולם הזה, יהיה הפסוק כפול הענין ר"ל כי אחר שאדם מת יהיה חסד ה' בשכר מעשיו לבניו אחריו עד עולם:

יח[עריכה]

לשמרי. אם הבנים שומרים בריתו וזוכרים פקודיו לעשותם כלומר זוכרים אותם בפה ולומדים אותם כדי לעשותם אבל הלמוד בלא מעשה לא יכשר. ואמר כי זוכר חסד האמת על הבנים, שנוטלים שכרם ושכר אבותם כשהבנים טובים, וגם כשאינם טובים מטיב להם בזכות אבותם:

יט[עריכה]

ה'. כמו המלך שיושב על הכסא למעלה מהכל, ואם השמים כסאו הנה הכל השמים והארץ תחתיו וברשותו וזהו ומלכותו בכל משלה. ואמר שהכל מעשיו ותחת ממשלתו מעלה ומטה ברכוהו כולכם לפיכך אמר ברכו, והחל בעליוני':

כ[עריכה]

מלאכיו. שהם עליונים במדריגה על כל הנבראים ומכחם יבא כח תנועת הגלגלים והככבים לפיכך אמר גבורי כח עושי דברו כי במצותיו ובדבריו יעשו הכל: ואמר לשמוע. כי הם עושים תמיד מה שמצוה אותם ומזומנים לשמוע מה שיצום:

כב[עריכה]

ברכו ה' כל מעשיו. הם התחתונים כי כולם מעשיו וממשלתו על כולם והם ארבע יסודות והנהוים מהם שהם החיים והצמחים והדוממים שהם האבנים והעפר והמתכות. ואחר כך אמר ברכי נפשי את ה' כי היא העליונה על כל התחתונים והאדם בשכלו מושל עליהם, והתחתונים אין בהם דעת לברך ולהלל רק האדם לבדו. ולפיכך החל המזמור בברכי נפשי וכלה בברכי נפשי כי האדם בנפשו העליונה כולל הכל בחכמתו ומבין בעליונים ובתחתונים ועליה לברך האל יתברך על הכל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.