רד"ק/תהילים/כג

רד"ק ‏ תהילים כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מזמור לדוד: המזמור הזה אמרו דוד על עצמו כשיצא מצרה לרוחה, או נאמר על ישראל שיאמרו כן בצאתם מהגלות, לפיכך סמכו למזמור שלמעלה מזה. ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי לשון) מפרש אותו על שני פנים: בנאות דשא ירביצני מדבר בדוד בשעה שהיה בורח מפני שאול. ומה כתוב שם (שמואל א כב ה)? וילך דוד ויבא יער חרת. ולמה נקרא שמו יער חרת שהיה מנוגב כחרת הזאת, והרטיבו הקדוש ברוך הוא מעין טובו של עולם הבא, שנאמר (תהלים סג ו): כמו חלב ודשן תשבע נפשי. נפשי ישובב זו המלכות שלא היתה לי זכות אלא למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמות זה מדבר זיף. לא אירא רע; למה? כי אתה עמדי. שבטך אלו היסורים ומשענתך זו התורה . תערוך לפני שלחן זו המלכות. נגד צררי דואג ואחיתפל. דשנת בשמן ראשי. יכול על ידי יסורין? תלמוד לומר: אך טוב. יכול בעולם הזה? תלמוד לומר: אך טוב וחסד ירדפוני לארך ימים. בבית יי' זה בית המקדש. ורבנן פתרי קריא בישראל: בנאות דשא ירביצני אני ארעה צאני ואני ארביצם (יחזקאל לד טו); על מי מנוחת ינהלני ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה... ועלהו לתרופה (שם מזי ב): רב ושמואל חד אמר לתרופיא וחד אמר להתיר פה של אלמים ורבי יוחנן אמר להתיר פה עקרות נפשי ישובב זה טובו של עולם הבא. ועתה אפרש המזמור על דרך פשוטו.

יהוה רעי המשכיל עצמו לשה והאל לרועה ואמר: יי' רעי; וכיון שהוא רועה אותי

לא אחסר: דבר.

ב

בנאות דשא ירביצני פרוש בנאות: מקום; ואל"ף נאות עומדת במקום וא"ו נוה נוות. ואהל הרועים נוה כמו אני לקחתיך מן הנוה (שמואל ב ז ח); אל נוה איתן (ירמיהו מט יט); נות כרת רעים (צפניה ב ו). ובתמורת הוא"ו באל"ף: ונדמו נאות השלום (ירמיהו כה לז); ועל נאות מדבר קינה (שם ט ט); כי דשאו נאות מדבר (יואל ב כב). והרועה הטוב נוהג את צאנו ורועה אותן במקום דשא ושם יטה אהלו ויריעתו בבקר. ובנטות היום ובעת הצהרים ירביצן בצל אהלו כמו שכתוב (שיר השירים א ז) איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים. וכשרוצה להשקותן ינהלן על מי מנוחות, כלומר מים שילכו לאט ולא נחל שוטף פן ישטפו אותן המים בבואן לשתות ולפיכך אמר: על מי מנחת ינהלני:

ג

נפשי ישובב יניח כמו הרועה הטוב שלא ייגע הצאן ולא ידחפן אלא ינהלן לאט כמו (ישעיהו מ יא): בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. וישובב מענין בשובה ונחת (שם ל טו).

ינחני במעגלי צדק כמו הרועה הטוב שלא ינהג צאנו בהרים ולא יעבירן מהר אל הר ולא יטרידן ללכת מהר אל גבעה אלא במישור כן הוא ינחני במעגלי צדק; וכל זה למען שמו: לא שאני ראוי לכך.

ד

גם כי אלך בגיא צלמות גם אם יקרה לי שאהיה במקום סכנה שהוא דומה ל גיא צלמות. גיא ו צלמות הוא הקבר, שהוא מקום החשך כמו שאמר (איוב י כא): בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות, לפיכך דמה הצרה לקבר. ולפי שהיה דוד פעמים רבות בסכנה אמר:

לא אירא רע כי מרוב בטחונו באל לא היה ירא שיבואהו רע.

כי אתה עמדי כי בטחתי ש אתה עמדי כמו עם כל דרשיך. ומאחר שהמשיל האל לרועה אמר:

שבטך ומשענתך כי הרועה ינהל הצאן במטה אשר בידו וישען עליו כשיעמוד; ואמר:

המה ינחמני: אף על פי שהוא אחד לפי שזכרו בשנים שבט ומשענת. וכן לדוד חסד האל וצדקו היו לו שבט ומשענת וינחמוהו מכל צרה: השבט בלכתו והמשענת בעמדו.

ה

תערך לפני שלחן נגד צררי עתה השיב המשל למליצה ואמר: תערך לפני שלחן נגד צררי שיראו בכבודי וירקב עצמם לקנאתם.

דשנת בשמן ראשי השמן הוא הלחות, ואם יהיה הראש דשן יהיה כן כל הגוף, ורצונו לומר: כי לא יחסר דבר כי כל מה שהוא צריך יזמין לו האל.

כוסי רויה: שלם עם למ"ד הפעל; כי בלא הראות למ"ד הפעל למען ספות הרוה (דברים כט יח), ופרושו: שבעה, כלומר: שהיא שבעה ומלאה לעולם, ויהיו לעולם שבעים השותים בה; וכל זה לרב הטוב שנתן לו האל ולכל ביתו.

ו

אך טוב וחסד ירדפוני אני מודה לך בטובה שנתת לי עד היום; אך זה אני מבקש ממך שירדפוני טובך וחסדך

כל ימי חיי ולא יטרידוני מלחמות ועסקי העולם.

ושבתי שאוכל לנוח

בבית יהוה לארך ימים: ולהתבודד שם ואכין לבי ומחשבתי לעבודתך וליחודך. ושבתי מענין בשובה ונחת (ישעיהו ל טו): או הוא פרושו: ישבתי, כמשמעו, רצונו לומר: שיתמיד הליכתו שמה פעם אחר פעם. ופרוש בבית יי': מקום הארון. ופרוש לארך ימים כמו שאמר: כל ימי חיי ; אך היה מבקש שחייו יהיו ארוכים לפי שנות האדם, וזהו: לארך ימים.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.