רא"ש/עבודה זרה/ב/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רא"ש TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png יד

פסקי הרא"ש - עבודה זרה
< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ת"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומלאהו יין ומפתח וחותם ביד ישראל ר"א מתיר בשתיה. וחכמים אוסרין. א"ר חייא בריה דרבא בר נחמן אמר רב חסדא אמר רב ואמרי ליה אמר רב חסדא אמר זעירי הלכה כר' אליעזר. הקשה ר"ת ז"ל דהכא פסיק רב הלכה כר' אליעזר ולקמן (דף לט.) בפירקין אמר רב חבי"ת חלב בשר יין תכלת אסור בחותם אחד. ותירץ דלקמן מיירי בישראל חשוד דלא מירתת שהוא בטוח שיאמינוהו ולא יבדקו אחריו וכן כולה שמעתין דלקמן איירי בישראל חשוד. ודלא כפרש"י וה"ג שפירשו דאיירי בעובד כוכבים. והא דאמר בחולין (דף צה:) ובפרק אלו מציאות (דף כג: ביצה כח.) רבה בריה דרב הונא מחתיך לבישריה אתלת קרנתא. בשולח ביד עובדי כוכבים איירי דאין צריך חותם בתוך חותם. או אפילו ביד ישראל חשוד. ועדיף טפי מחותם. אבל קשה וכי רבא דאיירי לקמן בחותם בתוך חותם וכן כל סוגיא דשמעתין הוי דלא כהלכתא. דקי"ל כרבי אליעזר בפרק בתרא (דף סט:) דסגי בחותם אחד. וי"ל דרבא לפרושי מילתייהו דרבנן קאתי ונ"מ לישראל חשוד אליבא דהלכתא. וכן י"ל ארב אשי לעיל (דף כט:) דמדכר חותם בתוך חותם ואפילו בעובד כוכבים איירי משום דזימנין בעינן חותם תוך חותם כגון בישראל חשוד. וי"מ בשולח לחבירו שאין מכיר החותם לא מירתת העובדי כוכבים ובעינן חותם תוך חותם. אבל הכא שמפקיד בבית העובד כוכבים ועתיד לראות חותם מירתת העובדי כוכבים וסגי בחותם אחד. ולתירוץ זה השולח יין לחבירו מעיר לעיר צריך שתי חותמות. מיהו אם מודיע לחבירו צורת החותם וגם אומר לעובד כוכבים שהודיע לחבירו צורת החותם מירתת העובד כוכבים וסגי בחותם אחד. ויש שנוהגים לעשות שולים שנים ולסתום המגופה היטב ולחברה עוד במסמרים והוי חותם בתוך חותם. אבל ר"י בר' יהודה ז"ל השיב לרש"י דחביות שלנו של עץ אסורין לשלוח מעיר לעיר ואפי' בחותם תוך חותם דדוקא בחביות של חרס. דאין יכולין לעשות בהן נקב ולסותמן כדאמר בהמפקיד (דף מ:) דמי ברזנייתא ופירש"י שאומנות גדולה יש לעשות ברזא בחביות של חרס. הלכך די בחתימת פיהם בחותם בתוך חותם. אבל בחביות של עץ יכולים להוציא היין מבין הנסרים ולא ירגישו כלל וחיישינן לזיופא. הלכך אין להם תקנה אלא להכניס כל החבית בשק שאין. בו שום תפירה מבחוץ ויחתום פי השק: א"ר אלעזר הכל משתמר בחותם א' חוץ מן היין שאין משתמר בחותם אחד. ור"י אמר אפי' יין משתמר בחותם אחד ולא פליגי הא ר"א והא רבנן ומכאן מוכח דמפתח וחותם דקא"ר אליעזר מפתח או חותם. וכן מוכח מהא דקאמר איכא דאמרי א"ר אלעזר הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מיין שאינו משתמר אלא בשומר ור' יוחנן אומר אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם. דתרוייהו כרבנן מ"ס כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בחותם אחד אבל חותם בתוך חותם שרו. ומ"ס אפילו בחותם בתוך חותם נמי אסרו. ומנלן דתרוייהו כרבנן נימא דברייתא דקאמר מפתח וחותם תרוייהו בעינן ורבי אליעזר בעי חותם בתוך חותם. ורבי אליעזר דקאמר דחותם בתוך חותם לא מהני היינו כרבנן דרבי אליעזר. אלא ודאי פשיטא ליה דמפתח או חותם קאמר מדלא נקט שתי מפתחות או שני חותמות. וגרסינן לקמן בפ' השוכר (דף סט:) וכי מאחר דקיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל דלא חיישינן לסיתומא וכוותיה דרבי אליעזר דלא חייש לזיופא. האידנא מ"ט לא מותבינן חמרא גבי עובד כוכבים חיישינן לשיבא. ופירושו מינקת שמניחין במגופ' החביות נקב אחד כשטחין את פיה. כדי שתצא ממנו הרוח שלא ישבר הכלי. וחוששין שמא יכניס לשם מינקת וישתה מן היין אמר רבי יוחנן הכל משתמרין חותם בתוך חותם ואפילו יין. וה"ד חותם בתוך חותם. אגנא אפומא דחביתא שריקא ולא חתימא לא הוי חותם בתוך חותם. שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם. דיקולא אפומא דחביתא ומהדק הוי חותם בתוך חותם. לא מיהדק לא הוי חותם בתוך חותם. נוד בדסקייא וצייר וחתום ופיה למטה הוי חותם בתוך חותם. פיה למעלה לא הוי חותם בתוך חותם. ואי כייף פומיה לגיו וצייר הוי חותם בתוך חותם. יש לתמוה על רב אלפס ז"ל שפסק כר"א דלא חיישינן לזיופא וסגי בחותם אחד והביא דברי רבי יוחנן דמצריך חותם בתוך חותם וכן כתב בעל ה"ג. ת"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומלאהו יין ומפתח וחותם ביד ישראל רבי אליעזר מתיר בשתיה. וחכמים אוסרין. והלכתא כר' אליעזר. אמר ר' אלעזר הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין. רבי יוחנן אמר אף יין משתמר בחותם בתוך חותם. והלכה כרבי יוחנן עכ"ל. וצ"ל שהן מפרשים דרבי אליעזר בעי מפתח וחותם תרוייהו. והמפקיד יינו אצל עובד כוכבים איירי בחבית סתומה דהיינו חותם אחד. ופריך המפקיד יינו אצל עובד כוכבים הרי הוא כפירותיו וסתם חביות סתומות הן. ומשני רב ירמיה ביחד לו קרן זוית ומפתח ביד ישראל דהיינו מפתח וחותם. ולא קשיא הא רבי אליעזר דקאמר דמועיל מפתח וחותם. והא רבנן דבעי שני חותמות. ור' אלעזר ור' יוחנן ללישנא קמא אברייתא קיימי. וחותם אחד ומפתח קאמר. וללישנא בתרא לא קיימי אברייתא. והא דאמר לקמן מאי טעמא לא מותבינן חמרא ביד עובד כוכבים בחביות סתומות ומפתח ביד ישראל קאמר. ופירוש זה דוחק. דהא דקאמר רבי אלעזר בחותם אחד לא משמע דבעי חותם עם המפתח וגם הקשה עליו הרמב"ן ז"ל מהא דאמר בפרק כל כתבי הקדש (דף קכב.) התיר להם ר' חנינא לבית רבי לשתות יין הבא בקרונות של עובדי כוכבים בחותם אחד ולא ידענא אי משום דסבר כרבי אליעזר או משום אימתא דבי נשיאה אלמא בחותם לבד שרי רבי אליעזר וישראל קדושים הם ונהגו בשני חותמות ובלבד בכלי שלא יוכל העובד כוכבים להוציא היין שלא ירגישו ישראל. כגון בחביות של עץ מבין הנסרים. ובנודות של עור מבין חוטי התפירות: ת"ר השולח חבית של יין ביד כותי ושל ציר ומורייס ביד עובד כוכבים אם מכיר חותמו וסתמו מותר. ואם לאו אסור. מכאן היה אומר ר"י שצריך להודיעו לאותו ששולחים לו טיבו של חותם כדי שיכירנו. וי"א דשאני הכא דכיון שהוא עשה החותם ולא הכירו איכא ריעותא. אבל כשמשלח לאחר לא חיישינן לזיופא אף על פי שאין מכיר החותם:


מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.