רא"ש/עבודה זרה/ב/ח

רא"ש עבודה זרה ב ח

פסקי הרא"ש - עבודה זרה < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא ריפוי נפשות:

גמ' מאי ריפוי ממון ומאי ריפוי נפשות. אילימא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה. והאמר רב יהודה אמר רב אפילו ריבדא דכוסילתא לא מיתסינן מינייהו. אלא ריפוי ממון בהמתו. ריפוי נפשות גופו. והיינו דאמר רב יהודה אמר רב אפילו ריבדא דכוסילתא לא מיתסינן מינייהו: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אף על פי שאמרו אין מתרפאין מהן אבל אם אמר לו סם פלוני יפה סם פלוני רע מותר. סבר שאולי משאיל וכי היכי דשאיל לדידי שאיל נמי לאחריני ולא אתי לאורועי נפשיה: אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ואמרי ליה רב חסדא א"ר יוחנן ספק חי ספק מת אין מתרפאין מהן. ודאי מת מתרפאין מהן. והא איכא חיי שעה. לחיי שעה לא חיישינן. ומנא תימרא דלחיי שעה לא חיישינן דכתיב אם נבוא העיר והרעב בעיר וגו' והא איכא חיי שעה אלמא לחיי שעה לא חיישינן. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן איכא דאמרי כל מכה של חלל אין מתרפאין מהן. מאי בינייהו. איכא בינייהו גב היד וגב הרגל. דאמר רב אדא בר מתנא גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליה את השבת. פי' רש"י דר' יוחנן פליג אדרב יהודה אמר רב דאמר אפי' ריבדא דכוסילתא לא מיתסינן מינייהו. וכן דעת רב אלפס ז"ל כי לא הביא דברי רב יהודה. ואין נראה לר"ת מדפריך לעיל מדרב יהודה וגם בשינויא בתרא היינו דרב יהודה ולא אייתי הך דרבי יוחנן לעיל משמע דלא פליג עליה. דאי פליג עליה ה"ל לאיתויי דהלכה כרבי יוחנן לגבי דרב. על כן היה אומר ר"ת דלא פליג עליה. ושלשה חלוקים יש בדבר. רבי יוחנן איירי הכא בחולה דבדבר שיש בו סכנה אין מתרפאין. מהן דמצי לאישתמוטי אני לא גרמתי לו מיתה כי מסוכן היה ולא מרע נפשיה אי קטיל יתיה. והיכא נמי שאין חולה כלל כגון ריבדא דכוסילתא אם ימיתהו לא מרע נפשיה כי לא יתלו הדבר במה שאין בקי ברפואות. כי ברפואה זו אין בה אומנות ויאמרו כי בלאו הכי הגיע זמנו למות. או שונאו היה והמיתו בידים. אבל בחולה שאין בו סכנה לא מרע נפשיה ומתרפאין ממנו אף על פי שאין רופא מומחה. דלא מרע נפשיה לקפח פרנסתו. וא"ת אם כן מאי פריך לעיל מריבדא דכוסילתא לימא דמתני' איירי בחולה שאין בו סכנה. היינו ריפוי ממון וריפוי נפשות בחולה שיש בו סכנה. וי"ל דלא מצי למימר הכי דא"כ משתמע מינה דריבדא דכוסילתא הוי בכלל ריפוי ממון ובמכל שכן דאפילו חולה ליכא ואתי למיטעי ויבא לידי סכנה. ואע"ג דהשתא דמשני ריפוי נפשות גופו אתי למטעי ולאסור אפי' חולה שאין בו סכנה. להא לא חיישיני אי אתי למיטעי ולהרחיק מן הסכנה. ועוד דבלאו הך מילתיה דרב יהודה לא מישתמע שפיר ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה. ועוד דבנדרים (דף מא:) משני כה"ג ריפוי ממון בהמתו ריפוי נפשות גופו. אמר מר זוטרא בר טוביה כל מכה שצריכה אומד מחללין עליה את השבת. והאי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמיא ומחללין עליה את השבת. ומהיכן מכה של חלל פירש רבי אמי מן השפה ולפנים. בעי ר"א ככו ושני מאי. ולא איפשיטא וספק נפשות להקל ומחללין עליה את השבת. אמר בשמואל האי פדעתא סכנתא היא ומחללין עליה את השבת. פירוש מכת חרב אפי' שלא כנגד החלל:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.