רא"ש/נדרים/ח/א
פסקי הרא"ש - נדרים |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה חדש זה אסור בכל החדש וראש חדש להבא שנה זו אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא שבוע זו אסור בכל השבוע ושביעית שעברה. שבת זו פירש עומד באמצע השבוע ואמר קונם יין שאני טועם שבת זו אסור בכל השבוע ויום השבת בכלל שבוע שעברה וכן כולם אלא שראש חדש וראש השנה הן להבא ומותרין ושנת שביעית כיום השבת ואסורה אם אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחת אסור מיום ליום: גמ' אמר רב ירמיה בר אבא לכשתחשך צריך שאלה מאי טעמא אמר רב יוסף גזירה היום משום יום אחד. אמר רבינא אמר לי מרימר הכי אמר אבוך משמיה דרב יוסף כמאן אזלא שמעתתא דרבי ירמיה בר אבא כרבי נתן דתניא רבי נתן אומר כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקטיר עליה לאו מהאי טעמא לחודיה קאמר דא"כ בכל הנדרים נמי אחר שקיימם ניקנסיה להצריכו שאלה אלא להוסיף על טעמא של רב יוסף בא דמשום גזירה לחודא לא הוה מצריכינן שאלה אלא כיון דאיכא נמי הא דר"נ קנסינן ליה ונפקא מינה שאם היה נדר של מצוה כגון ללמוד ולקיים מצוה לא צריך שאלה. וראש חדש להבא פשיטא כי איצטריך בחדש חסר פירוש חדש הבא הוא חסר וחדש שעבר הוא מלא ועושין ראש חדש שני ימים יום הראשון למלאות חדש שעבר מהו דתימא ראש חדש שעבר הוי קמ"ל דלא דהא קרו ליה אינשי ריש ירחא הלכך בכתובות ובשטרות ביום ראש חדש הראשון כותבין ביום ראש חדש ואין צריך לכתוב ביום שלשים לחדש שעבר שהוא ראש חדש פלוני דכיון דקרו ליה אינשי ריש ירחא לענין שטרות אזלינן בתר לישני דאינשי וכן משמע לקמן דף סב. דתנן עד ראש חדש אדר הראשון ומייתי עלה בגמרא ברייתא דשטרות אלמא דין שטרות כדין נדרים בלשון בני אדם וכן כתב ר"ת בכתובות בתוס' ויש מחמירין לכתוב בגיטין יום שלשים לחדש פלוני שהוא ראש חדש פלוני. איבעיא להו קונם יין שאני טועם יום מאי דינו כהיום או דיניה כיום אחד ולא איפשיטא ואזלינן לחומרא: מתני' עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא עד פני הפסח ר"מ אומר עד שיגיע רבי יסי אומר עד שיצא: גמ' למימרא דרבי מאיר סבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ורבי יוסי סבר מעייל איניש נפשיה לספיקא ורמינהו מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות ואם גדולה שבקטנות ואם קטנה שבגדולות שאף היא גדולה מן הגדולה שבקטנות כולן אסורות דברי רבי מאיר חוץ מן הקטנה שבקטנות רבי יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות אמר רב הונא בר אבדימי אמר רב מוחלפת השיטה והתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד פני רבי מאיר אומר עד שיצא ור' יוסי אומר עד שיגיע ואע"ג דמסיקנא הכא איפוך ומייתי ברייתא לסייעתא לא קיימא לן הכי דאביי ורבא מפרשי בקידושין פרק האומר דף סה. דהכא בלישנא קא מיפלגי מר סבר עד פני הפסח עד קמי פסחא ומר סבר עד דמפני פסחא והלכה כר' יוסי וכדתנן במתני': מתני' עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא וכל שאין זמנו קבוע בין שאמר עד שיהא ובין אמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע ירושלמי ה"ד קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאני טועם עד שיהא משתה בני כמי שזמנו קבוע או מאחר שיכול לדחותו ולעשותו לאחר זמן כמי שאין זמנו קבוע ולא איפשיטא ואזלינן לחומרא. עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלאות עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצועות עד הקציר עד שיתחילו העם לקצור חטים אבל לא קציר שעורים הכל לפי מקום הנדר אם בהר בהר ואם בבקעה בבקעה: גמ' תניא נודר מפירות הקיץ אינו אסור אלא בתאנים: עד שיקפלו המקצועות תניא עד שהוקפלו רוב המקצועות. תניא הוקפלו רוב המקצועות מותר משום גזל ופטורות מן המעשר: הכל לפי מקום הנדר תניא הנודר עד הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל דבתר מקום הנדר אזלינן ומסתבר הוא הדין לקולא אם נדר בעמקים:
· סימן הבא >
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |