רא"ש/מועד קטן/ג/מח

רא"ש מועד קטן ג מח

פסקי הרא"ש - מועד קטן < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר כל ל' ימים לנשואין מתה אשתו אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו ג' רגלים רבי יהודה אומר רגל ראשון ושני אסור ושלישי מותר ואם אין לו בנים נושא אשה לאלתר מפני בטול פריה ורביה הניחה לו בנים קטנים מותר לישא אחרת לאלתר מפני פרנסתן. כל שלשים יום לנשואין הא דקתני נשואין לאו משום דליארס שרי דהא תנן בפרק החולץ דף מא. רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול ל' יום אלא משום רבותא דנשואין נקטיה לאשמועינן דנשואין שרי לאחר ל' יום ואע"ג דבאשתו קתני דבעי ג' רגלים וכן נ"ל דאי ס"ד דאיסור נשואין תוך ל' יום אתא לאשמועינן תיפוק ליה משום דאסור לילך לבית השמחה כל ל' יום ובנשואין אף בלא סעודה איכא שמחה ואף לנשואין דאחר אסור למיזל ור"ת ז"ל היה אומר דס"ד למישרי בדידיה טפי מבאחריני משום פו"ר ומתוך כך היה אומר ר"ת אע"ג דאסרי' באביו ואמו לבית השמחה עד י"ב חדש שרי לישא אשה אחר ל' יום ואפילו יש לו בנים גדולים דלא אסרו אלא בית השמחה דליכא מצוה אבל נשואין אפילו יש לו כמה בנים איכא מצוה דאמר בפרק הבא על יבמתו דף סב: הלכה כרבי יהושע דאמר ישא אשה בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך וה"ר יוסף ז"ל הביא ראיה לדבריו דלא אסרי' אלא בית המשתה של רשות דאמר במס' שמחות פ"ט על כל המתים אסור לילך לבית המשתה עד ל' יום על אביו ועל אמו י"ב חדש אא"כ היתה סעודה של מצוה. הר"ר יצחק בן גיאות ז"ל פסק כר' יהודה דרגל שלישי מותר דהלכה כדברי המיקל באבל והרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' אבל הלכה ה פסק כרבנן ומיסתבר דהלכה כרבי יהודה דמיקל וכן הסכים הרמב"ן ז"ל ויש שהיו רוצים לומר שאם מתה אשתו קודם ר"ה שישא אחרת אחר הסוכות דקי"ל דר"ה ויוה"כ כרגלים ולא מיסתבר כלל דהא דהצריכו להמתין ג' רגלים לאו משום תוספת אבילות אלא כדי שתשכח ותשקע הראשונה מדעתו בשעה שהוא עם השניה כדתניא נדרים דף כ: ולא תתורו אחרי לבבכם מכאן אמר רבי נתן לא ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר וא"ר אלעזר לא נצרכה אלא לשתיהן נשיו הלכך צריך הרחקת זמן ואין ר"ה ויוה"כ כרגלים בדבר זה אלא קבעו הזמן ברגלים אע"פ שאין הרחקת הזמן שוה בהן מ"מ שמחת הרגלים מסייעת לשכחה מדעתו. ירושלמי בפ' החולץ הלכה יא חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלה ל' יום הדא דתימא בנשים אבל באנשים ג' רגלים בשיש לו בנים אבל אין לו בנים מיד כשיש לו מי שישמשנו אבל אין לו מי שישמשנו מיד וכשאין לו בנים קטנים אבל אם היו לו בנים קטנים מותר מיד כהדא שמתה אשתו של ר' טרפון ובעוד שהוא בבית הקברות אמר לאחותה לכי וגדלי לבני אחותך אע"פ שכנסה לא הכירה עד שעברו ל' יום: בבלי מעשה שמתה אשתו של ר' יוסף הכהן ואמר לאחותה בבית הקברות לכי ופרנסי בני אחותך אעפ"כ לא בא עליה אלא לזמן מרובה וכמה זמן מרובה אמר רב פפא שלשים יום. כתב הראב"ד ז"ל דוקא מי שנושא אשה לפרנס בנים קטנים אבל מי שנושא אשה לבנים מפני פריה ורביה מותר לישא אותה ומותר לבא עליה לאלתר דאל"כ למה ישאנה לאלתר וכן מה שאמרו נושא אדם אשה בתוך ל' יום מפני שאין לו מי שישמשנו כדאיתא בירושלמי בפרק החולץ גם הוא אסור לבוא עליה עד לאחר ל' יום וכן פר"ת ועוד היה אומר ר"ת הא דאמרינן הניחה לו בנים קטנים מותר לישא לאלתר מפני פרנסתן לאו דוקא לאלתר אלא לאחר ז' ימי אבילות והא דקאמר שאמר לה בבית הקברות צאי ופרנסי את בני אחותך לא היתה זו כניסה אלא שידוכים בעלמא אבל לא כנסה אלא לאחר ז' דבתוך ז' אסור לכנוס כדמוכח בפ"ק דכתובות דף ג: דקאמר מי שהיה טבחו טבוח ופתו אפויה ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג ז' ימי המשתה ואח"כ נוהג ז' ימי אבילות ומסיק התם דוקא אביו של חתן או אמה של כלה דליכא איניש דטרח אבל איפכא לא ומסתמא איירי במי שאין לו בנים כיון דאביו צריך לטרוח בסעודתו והוא בעצמו לא אם כן איירי בבחור שלא נשא עדיין וקאמר איפכא לא אלמא דאסור לכנוס בתוך ז' ומצאתי כתוב בשם ריצב"א ז"ל דמה שאמר לה בבית הקברות צאי ופרנסי בני אחותך היא היתה כניסת חופה והך עובדא דהכא היינו דאמרינן בפרק טבול יום דף ק. מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסח וקי"ל שעה אחת קודם הרגל בטלה גזירת ז' והוה ליה כלאחר ז' והיה מותר ליכנס והא דתניא במסכת שמחות פ"ז בד"א בזמן שיש לו בנים אבל אין לו בנים או שיש לו בנים קטנים מותר לישא אחר ל' יום והכא שרינן לכנוס בתוך ל' צריך לומר דהאי לישא דקתני היינו נשואין גמורין בבעילה אבל בתוך ל' אסור לבעול ואי תיקשי לך לפר"ת וראב"ד דאמרו מי שאין לו בנים מותר לבעול תוך ל' יום י"ל דמלתא דפסיקא נקט לתרוייהו נישואין לאחר ל' יום ולעולם מי שאין לו בנים מותר לבעול תוך ל' משום פריה ורביה כי היכי דשרינן כניסת חופה תוך ל' יום דכניסת החופה היא השמחה: מסקנא דמלתא מתה אשתו ויש לו בנים גדולים לא ישא אשה עד רגל שלישי אין לו בנים נושא ובועל אחר ז' יש לו בנים קטנים וכן מי שאין לו מי שישמשנו נושא לאחר ז' ועל כל המתים נושא ובועל לאחר ל' וכל הא דשרינן באבילות שאר מתים הוא הדין נמי באבילות אביו ואמו דלענין אבילות דתוך ל' אין חילוק בין אביו ואמו לשאר המתים:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.