רא"ש/מועד קטן/ג/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רא"ש TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png מג

פסקי הרא"ש - מועד קטן
< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


על כל המתים קורע טפח על אביו ועל אמו עד שיגלה את לבו אמר רבי אבהו מאי קראה דכתיב ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם ואין אחיזה פחות מטפח על כל המתים כולם אפילו לבוש עשרה חלוקים אינו קורע אלא העליון על אביו ועל אמו קורע את כולן ואפרקסותו אינה מעכבת אחד האיש ואחד האשה רבי שמעון בן אלעזר אומר האשה קורעת את התחתון ומחזירה לאחוריה וחוזרת וקורעת העליון. ואפרקסותו פרש"י סודר שעל ראשו ונופל לפניו ולפי שאינו מלבוש אינו מעכב הקריעה וכתב הראב"ד ז"ל נראה לי מדלא קאמר אינו צריך לקורעה משמע דלכתחלה צריך דמצוה לקורעה על אביו ועל אמו אלא שאם לא קרעה לא עכב המצוה ויצא ידי קריעה מכלל דאם לא קרע שאר הבגדים כולם לא יצא ידי קריעה וגוערין בו כעובר על מצות עשה דרבנן ועוד כל זמן שאותו הבגד עליו אומרים לו קרע ואפילו לאחר כמה ימים מפני שלא קרע בשעת חימום ה"ל כמי שאין לו חלוק ונזדמן לו אח"כ שחייב לקורעה והרמב"ן ז"ל כתב דאפילו לכתחלה א"צ לקורעה מדלא קתני ואם לא קרע את אפרקסותו לא עיכב וכן תניא באבל רבתי אפרקסותו אינה מעכבת את הקריעה ר' בנימין אומר משום ר"ע קורע את אפרקסותו מכלל דלת"ק אינו קורעה כלל ובערוך פירש אפרקסותו הוא לבוש תחתון ופתוח בכתיפיו וכשלובשו קושרו כדתנן בסוף מקוואות פ"י מ"דהקשר שבאפרקסותו שבכתף ותניא במסכת ד"א רבה פ"י הנכנס לבית המרחץ חולץ מנעלו ומסלק כובעו וטליתו ומתיר חגורתו ופושט חלוקתו ואח"כ מתיר אפרקסותו התחתונה וכו' ולובש חלוקו וכו' ועוד קאמר בירושלמי פרק היה קורא אפרקסון היה לבוש מבפנים ולפי שאין עושין אותו ללבישה אלא לקבל הזיעה שלא יטנפו מלבושיו כדאמר מבליעו בכסותו ובאפרקסותו לפיכך אינו מעכב הקריעה. על כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה רצה אינו מבדיל אלא קורע מן השפה ולמטה ועל אביו ואמו מבדיל על כל המתים כולן רצה שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים על אביו ואמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה כי אתא רבין א"ר יוחנן על כל המתים כולן קורע בין ביד בין בכלי על אביו ואמו ביד א"ר חייא בר אבין א"ר יוחנן על כל המתים כולן קורע מבפנים ועל אביו ועל אמו קורע מבחוץ פירש"י מבפנים בחדר מבחוץ בפני העם ור' יצחק אבן גיאות ז"ל פירש מבפנים מכניס ידו תחת חלוקו וקורע וכתב הרמב"ן ז"ל מסתברא כוותיה מדקאמר מבפנים ומבחוץ ולא קאמר בפנים ובחוץ. אמר רב חסדא לרב חנן בר רבא כפי אסיתא וקום עלה ואחוי ליה קריעה לעמא מסתבר שלא הושווה נשיא לאביו ולאמו אלא מה שנתפרש בו לאחויי דתנן מתני' לקריעה מבחוץ ולחליצת כתף כדמפרש בגמ' ורבו שלמדו חכמה הושווה לאביו לאחויי ולא לשאר דבר ונוהג עליו כל דיני אבילות מקצת יום אחד משא"כ בנשיא בחליצת כתף לנשיא לכבוד הנשיא ולא מדין האבילות. הרמב"ם ז"ל פ"ט מהל' אבילות ה"ג כתב על נשיא ועל רבו שמגלה את לבו. וליתא דהא קריעה טפח ילפינן מדוד ויחזק דוד בבגדיו ואותה קריעה היתה על נשיא. הרמב"ן ז"ל:


מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.