רא"ש/יבמות/ב/א

רא"ש יבמות ב א

פסקי הרא"ש - יבמות · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פרק שני

דף י"ז ע"א
א כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחין ומת אחד מהן ונולד להן אח ואחר כך ייבם השני את אשת אחיו ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשנייה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתייבמת שני אחין ומת אחד מהם וייבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת השניה חולצת ולא מתייבמת. ר' שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה וחולץ לאיזו שירצה:

דף י"ז ע"ב
גמ' אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא כי ישבו אחים יחדיו אחים שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. יחדיו המיוחדין בנחלה פרט לאחין מן האם.

דף י"ח ע"א
אמר רב יהודה אמר שמואל שומרת יבם שמתה אסור באמה אלמא קסבר יש זיקה ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל הלכה כר' יהודה בן בתירא דתנן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום ר' יהודה בן בתירא אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה וצריכא דאי אשמעינן יש זיקה הוה אמינא ה"מ בחד אחא אבל בתרי אין זיקה קמ"ל הלכה כר' יהודה בן בתירא ואי אשמעינן הלכה כר' יהודה בן בתירא הוה אמינא ה"מ מחיים אבל לאחר מיתה פקע ליה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה וכן הלכתא ואע"ג דרב פליג עליה ואמר שומרת יבם שמתה מותר באמה דאין זיקה והלכתא כרב באיסורי בהא קי"ל כשמואל דאמוראי בתראי שקלי וטרו לתרוצי אליבא דמ"ד יש זיקה דפריך בשמעתין ממתני' עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתיבמת טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה שניה יבומי נמי מייבמה ואי אמרת יש זיקה הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה אמר רבא ה"ה אע"ג דלא עבד בה מאמר מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה והאי דקתני מאמר לאפוקי מדבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור. ואמרינן בפ' ד' אחין (דף ל.) אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקה אפי' בתרי אחי ולרב אשי קשיא דרב נחמן אמר לך רב אשי ה"ה אע"ג דלא עבד בה נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה והאי דקתני מאמר לאפוקי מדב"ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור:

דף כ' ע"א
מתני' כלל אמרו ביבמה כל שאסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת איסור מצוה שניות מד"ס איסור קדושה אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת לישראל לנתין ולממזר:

גמ' אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת אחותה דמאן אילימא אחותה דאיסור מצוה כיון דמדאורייתא רמיא קמיה פגע באחות זקוקתו אלא אחותה דאיסור ערוה כגון ג' אחין שנים מהן נשואין ב' אחיות ומתו הנשואין את האחיות והיתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה רצה חולץ רצה מייבם. וזו היא שאמרו אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. איסור מצוה שניות מד"ס. ואמאי קרי להו איסור מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים. איסור קדושה אלמנה לכ"ג גרושה וכו' ואמאי קרי להו איסור קדושה דכתיב קדושים יהיו. האי אלמנה לכ"ג ל"ש מן הנשואין ול"ש מן האירוסין:

דף כ"א ע"א
ת"ר מה הן שניות. אם אמו ואם אביו. ואשת אבי אביו ואשת אבי אמו. ואשת אחי האב מן האם. ואשת אחי האם בין מן האב בין מן האם וכלת בנו וכלת בתו. ומותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו ואסור בבת חורגו. וחורגו מותר באשתו ובבתו. ואשת חורגו אומרת לו אני מותרת לך ובתי אסורה לך. בירושלמי דפירקין (הל' ד) גרסי' אשת חמיו אסורה מפני מראית העין וא"ת תורה הרי דוד נשא את רצפה בת איה שנאמר ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך. שני חורגין שגדלו בבית אחד אסורין מפני מראית העין ר' חנינא אומר יסבון באתרא דלא חכמין להון כך כתוב בפר"ח ז"ל. ובעל הלכות נמי כתב כן וגם אסר אשת חתנו ובשמעתין קא שרי לתרוייהו ושמא אח"כ אסרו. ומיהו בגמ' דידן בסוטה בשילהי משוח מלחמה (דף מג:) גבי חורגה הגדילה בין האחין משמע דלא חיישינן למראית העין משום דקלא אית להו. ומעשה היה בפרובינצ"ה באחד שהיה טבחו טבוח ויינו מזוג לישא אשת חמיו ואפסדיה ר"ת ז"ל לסעודתיה. ושמא בחורגה הגדילה בין האחים אית ליה קלא כגמרא דידן ואין לחוש מפני מראית העין אבל באשת חמיו לית ליה קלא ואיכא למיחש למראית העין וכן מסתבר:

בת חורגו דאורייתא היא דכתיב את בת בנה ואת בת בתה וגו'. אלא משום דבעי למיתני סיפא אשת חורגו אומרת לו אני מותרת לך ובתי אסורה לך ואע"ג דבתי אסורה לך מדאורייתא בדידי לא גזרו רבנן תנא נמי בת חורגו. אי הכי אשת חמיו נמי תימא אני מותרת לך ובתי אסורה לך הא פסיקא ליה והא לא פסיקא ליה דזימנין דמתה אשתו ומותר באחותה. אמר רב ד' נשים יש להן הפסק ונקיט רב בידיה ג' אשת אחי האם מן האב ואשת אחי האב מן האם וכלת בתו. וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו:

דף כ"א ע"ב
שלח ליה רב משרשיא מתוסני' לרב פפי ילמדנו רבינו אשת אחי אבי האב מן האב ואחות אבי האב מהו מדלמטה ערוה למעלה נמי גזרו בה רבנן או דלמא כיון דאתפליג איתפליג ומסיק דאמימר אכשר באשת אחי אבי אביו ובאחות אבי אביו ופסק ר"ח ז"ל דהלכה כאמימר וכן בשאלתות דרב אחאי וכן משמע דרב אסי סבר הכי מדהשיב לרב הלל השתא נמי דכתיבי לאיסורא לאו מר בריה דרבינא חתים עלייהו. רבינו יצחק הזקן פסק דלא כאמימר דסוגיא דלקמן בפרק החולץ (דף מ:) דלא כוותיה דקאמר מאי לאו משום חולץ דהוה ליה אשת אבי אביו לא משום מיתנא דהוה ליה אשת אחי אבי אביו ותו קאמר והא אמימר אכשר באשת אחי אבי אביו אמימר מוקי לה באשת אבי אביו וקסבר גזרו שניות בחלוצה ואין הגמרא רוצה לפשוט הבעיא מתוך דברי אמימר משום דלא ס"ל כוותיה. תני רבי חייא שלישי שבבנו ושבבתו ושבבן אשתו ושבבת אשתו רביעי שבחמיו ושבחמותו שניה אמר ליה רב אשי לרב כהנא שניות דרבי חייא יש להן הפסק או אין להן הפסק ואם תאמר והא תניא לעיל כלת בנו ובן בנו אסורה עד סוף כל הדורות וטפי מסתבר לאסור בת בן בנו עד סוף כל הדורות שהן קרובי עצמו ולא מחמת קירוב ושמא י"ל דכלת בני בניו יש לאסור יותר שהן בני ירושה ושכיחי גביה אבל בת בנים לאו בת ירושה היא ולא שכיחא גביה ויש מפרשים דבעיא דרב אשי לא קיימא לה אלא אשלישי שבבן אשתו ובבת אשתו ורביעי שבחמיו ושבחמותו אבל אזרעו לא קבעי וה"נ אמרי' בירושלמי שם אברהם אסור בכל נשי ישראל שרה אסורה בכל אנשי ישראל ואתינן למיפשטיה מהא דאמר רב ד' נשים יש להן הפסק ותו לא מידי ושמעינן מינה דהני דבי ר' חייא אין להן הפסק ודחינן לה דכי קאמר רב בההיא מתני' קאמר ואתינן למיפשטיה מדר' חייא גופיה דתני שלישי ורביעי שלישי ורביעי אין טפי לא ודחינן דלמא משלישי ואילך ומרביעי ואילך ולא איפשיטא בהדיא. ממה שכתב רב אלפס ז"ל ולא איפשיטא בהדיא משמע דאזלינן לחומרא אע"ג דדברי סופרים הוא משום דגמרא שקיל וטרי למיפשט להיתירא ודחי ליה אלמא דעת בני הישיבה לחומרא נקטי ליה ולא איפשיטא בהדיא וכן כתב בספר חפץ לאיסורא. וכן כתב ה"ר מאיר הלוי ז"ל והרמב"ם ז"ל (בפ"א מהל' אישות) כתב דכל שניות דר' חייא יש להן הפסק וממה נפשך כתב דלא כהירושלמי דאברהם אסור בכל נשי ישראל אלמא דבנו ובתו אין להן הפסק הלכך נראה דכולהו אין להן הפסק:

ירושלמי שם תני בר קפרא מוסיף אם אבי אביו ואם אבי אמו אשת אחי אביו אסורה לו ובתו מותרת לו ואחי אביו מותר באשתו ובבתו אשת אחי אמו אסורה לו ובתו מותרת לו ואחי אמו מותר באשתו ובבתו. נושא אדם אשת בן אחיו ואשת בן אחותו ובת אחיו ובת אחותו המחזיר גרושתו משנשאת חולצת ולא מתייבמת צרתה מתיבמת לעולם. אין אדם פוסל את אשתו ואפי' בא על אחותה או על אמה או על בתה. כל העריות שבתורה הבא עליהן שוגג ומזיד פסלה מן הכהונה. מה בין העריות לשניות עריות אם עבר ונשאה יוצאה בלא גט והולד ממזר ושניות יוצאה בגט והולד כשר וזו וזו אין להן כתובה עריות פוטרות צרותיהן שניות חולצות ולא מתייבמות צרות שניה או חולצת או מתייבמת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
· סימן הבא >