רא"ש/ברכות/א/יג
|
פסקי הרא"ש - ברכות |
אמר רב יהודה[1] אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש אין צריך לברך. מאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה. בירושלמי מסיק עלה א"ר אבא והוא ששנה על אתר. ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק"ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד. וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע, לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על[2] הנפטר באהבה רבה. ולא על המברך ברכת התורה, דאי לא תימא הכי היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק[3] דהוי[4] הפסק וצריך לחזור ולברך כל שכן[5] הנפטר באהבה רבה. ואף את"ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה. מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה, וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך[6] מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך.
כיוצא בזה שאל ר"י את ר"ת אם צריך לברך על השינה בסוכה, דיותר חמירה שינה מאכילה, דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר"י רוצה לומר[7] דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם[8] בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס"א שמקיים)[9] אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:
ומי שהשכים ללמוד קודם שילך לבית הכנסת ובירך על התורה. כשקורא פרשת קרבנות בבית הכנסת אינו צריך לחזור ולברך. ואע"פ שאותו שקורא בתורה חוזר ומברך אשר בחר בנו אע"פ שכבר בירך כל הברכות קודם פרשת קרבנות לא דמי. דאותה ברכה נתקנה על קריאתו בצבור כמו שנתקנה ברכה לאחריה וכמו שתקנו אשר בחר בנביאים למפטיר:
אמר רב הונא למקרא צריך לברך. למדרש אינו צריך לברך ר' אלעזר אומר אף למדרש צריך לברך. למשנה אין צריך לברך. רבי יוחנן אומר אפילו למשנה צריך לברך. לגמרא[10] אין צריך לברך. ורבא[11] אמר אף לגמרא[10] צריך לברך[12] דאמר רבי חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי בפירקין[13] בסיפרא[14] דבי רב וקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פירקא. וכתב רב האי דהלכתא כוותיה[15].
מאי מברך. אמר רב יהודה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה. ויש מקומות שאומר[ים][16] לעסוק בדברי תורה.
רבי יוחנן[17] אמר הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך ברוך אתה ה' נותן התורה. ויש מקומות שחותמין בא"י המלמד תורה לעמו ישראל. ולפי מה שרגיל ר"ת לפרש דכל היכא שהברכות קצרות אפילו ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך כמו ברכות של הבדלה וברכות של חופה. א"כ היה צריך לברכה אחרונה שתהא פותחת בברוך. שאותה שלפניה קצרה. לכך היה אומר רבינו תם שאין זה כ"א סיום ברכה ראשונה ואינו כי אם שתי ברכות, והיה אומר והערב נא.
רב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה. וזו היא המעולה שבברכות. אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו. ולר"ת גרסי'[18] נימרינהו לתרווייהו:
- ↑ בכתה"י רב הונא.
- ↑ כלפנינו בכ"י נ"י 6827. בכ"י נ"י 9941 והוא ששנה לאלתר על הנפטר באהבה רבה. בכ"י סקוטלנד והוא ששנה לאלתר על אתר הנפטר באהבה רבה, ובכ"י א"פ והוא ששנה על אתר הנפטר באהבה רבה.
- ↑ בכתבי היד העסק.
- ↑ בכל כתבי היד הוי.
- ↑ בכל כתה"י וכ"ש.
- ↑ בכל כתה"י וכן.
- ↑ כ"ה בכ"י א"פ ונ"י 6827. בכ"י סקוטלנד והיה אומר רבינו יצחק, ובכ"י נ"י 9941 והיה ר' יצחק אומר.
- ↑ בב' כת"י נ"י ובכ"י סקוטלנד וכשנרדם, ובכ"י א"פ וכשנדדה.
- ↑ בב' כ"י נ"י ובכ"י סקוטלנד שיקיים, ובכ"י א"פ שיחייב.
- ↑ 10.0 10.1 לתלמוד.
- ↑ צ"ל רב, והוא ע"פ הרי"ף שביאר דמימרא דרב בסמוך חולק על אמוראים דלעיל, וכ"ה בכ"י נ"י 6827 וכ"י סקוטלנד (וכ"ה בכ"י נ"י 9941 אבל שם בהרבה קיצורים אין קו לסימן, ובכ"י א"פ כתוב רב'). וראה הע' בסמוך.
- ↑ אין חבר בעדי הנוסח של הגמ' לנוסח הרא"ש (והדפוסים שלפנינו הוגהו ע"פ גי' הרא"ש מן הגהות המהרש"ל), ונ' לשער שהרא"ש מעתיק גי' הרי"ף, והנה גי' הרי"ף יש לו חבר בכתה"י אלא דשם שמות האמוראים נתחלפו כך שר' יוחנן קדם לר"א, וגם הוסיף שורה כאילו רב חולק להדיא וכבהערה לעיל בסמוך, והרא"ש היה לפניו נוסח מוגה של הרי"ף, שהמגיה של נוסח זה ראה שאין לסדר הרי"ף חבר בעדי הנוסח החליף סדר המימרות, ותחת מימרא דרב דגם למדרש צריך לברך הגיה דר"א הוא דאמר הכי וקודם מימרא דר"י וכסדר הגמ', ורב הוא דאמר דאף לתלמוד צריך לברך, ובסוף.
בכ"י סקוטלנד יש גירסא משונה "אמר רב הונא (ובגליון מוגה "אמר רב יהודה אמר שמואל") למקרא צריך לברך, לתלמוד למדרש אינו צריך לברך, ור' יוחנן לתלמוד למדרש נמי צריך לברך, למשנה אינו צריך לברך, ורב אמר למשנה נמי צריך לברך. - ↑ בכ"י א"פ וסקוטלנד פירקי, ובכ"י נ"י 6827 פירקין, ובכ"י נ"י 9941 פירקי' (כ"נ).
- ↑ בכל כתבי היד בסיפרי.
- ↑ בכתבי היד וכתב רב האי גאון (ליתא גם בכ"י נ"י 9941) דהלכתא כוותיה דרב ומנהגא כותיה (בכ"י סקוטלנד נוסף דרב), וכ"ה ברי"ף.
- ↑ בכתה"י שאומ'.
- ↑ בכתה"י ור' יוחנן.
- ↑ בכתבי היד ר"ת גרס.
< סימן קודם · סימן הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |