רא"ש/בכורות/ו/ח

רא"ש בכורות ו ח

פסקי הרא"ש - בכורות < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' טומטום ואנדרוגינוס לא במקדש ולא במדינה. רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה. וחכ"א אינו בכור אלא נגזז ונעבד:

גמ' אמר רב חסדא מחלוקת באנדרוגינוס. אבל בטומטום ד"ה ספיקא הוי וקדוש מספק. וקיימא לן בעלמא דאנדרוגינוס בריה הוי. דגרסינן בפרק הערל דף פג. אמר רב ליתא למתניתא דקתני ר' יוסי ור' שמעון אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה אלמא זכר הוי. מקמי ברייתא דתניא רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר הוא אם נקבה היא. דמדשבקיה ר' יוסי לבר זוגיה שמע מינה הדר ביה ואין לומר הדר ביה מברייתא לגבי ר' שמעון דמתני'. דמסתמא המשנה נשנית תחלה. אמרי בי רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה. ושמואל אמר בקושי ובקידוש. ומתוך דברי רב אלפס ז"ל משמע התם הא דפסיק משמיה דרב הלכה כרבי יוסי ארבי יוסי דברייתא קאי. כדקאמר רב ליתא למתניתין מקמי ברייתא. ולהאי פיסקא הלכה כרבנן בתראי דאמרי דאנדרוגינוס נגזז ונעבד. ורש"י פי' התם דאר' יוסי דמתני' קאי דאמרי בי רב היינו רב הונא דקאמר התם בההיא שמעתא משמיה דרב אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משני מקומות דזכר ודאי הוי. ופליג אהא דאמר לעיל אליבא דרב דליתא למתניתין מקמי ברייתא ומסתבר הכי דבהרכבה קושי וקידוש בכולהו נמי איירי ר' שמעון בהדיא וכולן משניות הן. וכן פר"י התם דאמרי בי רב היינו רב הונא כדאמר בתר הכי דזכר הוי ודריש ליה מקרא איזהו זכר שיש לו שתי משכבות ובנדה דף כח. קאמר רב נחמן משמיה דרב דספיקא הוי ופליגי רב הונא ורב נחמן אליבא דרב. ועוד מדאיצטריך למימר הכא אמרי בי רב משמיה דרב ש"מ דפליגי אמוראי בהך מילתא אליבא דרב. ולאפוקי משאר אמוראי איצטריך לפרושי משמיה דרב. דאי לאו הכי אמאי איצטריך ליה למימר משמיה דרב דכל דאמרי בי רב סתם משמיה דרב הוא כדמוכח פרק בית כור דף קה: ובפ' השואל דף קב: דפריך מאמרי בי רב אדרב. אלא משום דאמר רב תחלה דליתא למתני' מקמי ברייתא הדר תו קאמר דאמרי בי רב משמיה דרב פליגי אהא דאמרן. וכיון דפליגי אליבא דרב מסתברא דהלכה כאמרי בי רב. דשמואל סבר כוותיה דאמר ליתא לברייתא מקמי מתני'. כל זה מדברי רבי' יצחק וכיון דפליגי בהאי פיסקא רבוותא טוב להחמיר. ובכור מספק הוי ונאכל במומו לבעלים. ודלא כרבי ישמעאל דאמר מומו עמו. אלא כשיולד בו מום. וטומטום ספיקא הוי לכולי עלמא. ודוקא במטיל מים במקום נקבות. אבל במטיל מים במקום זכרות דכ"ע לא פליגי דזכר הוי ובעי למיתב לכהן. והא דאמר ר' אליעזר טומטום בבהמה מטיל מים במקום נקבות חולין הוי וכן הא דאמר ריש לקיש לא אמרו טומטום ספק אלא באדם הואיל וזכרותו ונקבותו במקום א' אבל בבהמה מטיל מים במקום זכרות זכר במקום נקבות נקבה ליתא אלא כי מטיל מים במקום נקבות ספיקא הוי שמא נהפכה זכרותו לנקבותו ואע"ג דמיעוטא הוא ולא חיישינן בעלמא למיעוטא. הכא כיון דאישתני אישתני וחיישינן. והכי מסקנא דשמעתין דלכולי עלמא אמרי כיון דאישתני אישתני וכן הלכתא:

הדרן עלך על אלו מומין

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.