רא"ש/בבא מציעא/ה/לד

רא"ש בבא מציעא ה לד

פסקי הרא"ש - בבא מציעא < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ליה אביי לרבה משכנתא מאי. התם טעמא מאי משום דלא קץ ליה והכא נמי לא קץ או דלמא התם זביני הכא הלואה וכרבית קצוצה הוא. א"ל התם משום דלא קץ ליה והכא נמי לא קץ ליה. אמר רב פפי עבד רבינא עובדא וחשיב ואפיק פירי ודלא כרבה בר רב הונא. וקשה דהא רבינא גופיה הוא דאמר לעיל דף סב. דמשכנתא בלא נכייתא בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה. וצריך לומר אע"ג דהוה בעי למימר דהוי רבית קצוצה לאו מטעם זה אפיק. אלא משום דהוי מחילה בטעות. דבתורת מכר ירד לתוך השדה והמכר אינו מכר. דכל את ונוולא אחי סמכא דעתיה והדרא ארעא. ופירי נמי הדרי דהויא מחילה בטעות והוי כמניח את חבירו ליטול חפץ מרשותו או נתנו לו וכסבור שהוא שלו ונמצא שאין שלו: ורב אלפס ז"ל כתב דקי"ל כרבינא בזביני וכ"ש במשכנתא בלא נכייתא ותימה הוא דלא אסיק אדעתיה ההיא דרבינא דלעיל בריש פירקין דמשכנתא בלא נכייתא בדינינו אין מוציאין ממלוה ללוה. והראב"ד פירש דההיא דלעיל איירי באתרא דלא מסלקי דהוי כמכר הלכך בלא נכייתא הוי אבק רבית ואין מוציאין מידו. ובנכייתא שרי לקמן בשמעתין. והכא איירי באתרא דמסלקי הלכך הוי בלא נכייתא כרבית קצוצה ויוצאה בדיינין ובנכייתא הוי אבק רבית ואסור. וכן היא דעת רב אלפס ז"ל:

אמר רבא בריה דרב יוסף משמיה דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה. פירש רש"י אבל באתרא דלא מסלקי עד הזמן הקצוב לו כל אותו הזמן כמכר היא אצלו ואפי' אכיל שיעור זוזי לא מסלקינן ליה. אכל טפי לא מפקינן מיניה ולא מחשבינן ליה משטרא לשטרא. ובדיתמי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה. אכל טפי מפקינן מיניה ומחשבינן משטרא לשטרא. אמר רב אשי השתא דאמרת אכל טפי לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי נמי לא מסלקינן ליה בלא זוזי. מ"ט כל סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא הוי. ומ"ט אבק רבית הוא ואבק רבית אינה יוצאה בדיינים . עבד רב אשי עובדא ביתומים קטנים כגדולים. דכיון דאפי' בדאכל שיעור זוזי לא מסלקינן ליה אין חילוק ביתומים קטנים לגדולים. דאבק רבית הוא ואין מוציאין בדיינין אפי' ליתומים קטנים. ולכאורה איירי אפי' בלא נכייתא מדקאמר גמרא האי משכנתא בסתם ולא פירש האי משכנתא בנכייתא. ורב אלפס מוקי לה במשכנתא בנכייתא. דלא תיקשי הלכתא אהלכתא לפי מה שפסק דהלכתא כרבינא דמשכנתא בלא נכייתא רבית קצוצה הוי ויוצאה בדיינים דהוה ליה כהלויני ע"מ שתאכל שדה או כרם בחנם. ואיכא מאן דסבירא ליה דהלכתא כרבינא בזבינא לחוד. אבל משכנתא אבק רבית הוא ומוקי לה במשכנתא בלא נכייתא. אמר רבא בריה דרב יוסף האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא. ואי צורבא מרבנן הוא אפי' בנכייתא לא ניכול. ואלא במאי ניכול. אע"ג דלפרש"י מצי למיכל בלא סילוק אפי' בלא נכייתא. מ"מ אאתרא דמסלקי קאי דבאותו מקום אין רגילות לעשות משכנתא בלא סילוק. הלכך לא משכח היתירא אלא בקיצותא. ומאן דאסר בקיצותא לא שרי אלא במשכנתא דסורא דכתב ליה הכי במישלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף. ואע"ג דמצי לסלוקי בתוך זמן דאי לא מצי לסלוקי אפי' בלא נכייתא שרי כפרש"י. מ"מ כיון שכתב סכום השנים בשטר מיחזי כמכר ושרי. ר"פ ורב הונא בריה דרב יהושע דאמרי תרוייהו האי משכנתא באתרא דמסלקי כל אימת דמייתי זוזי אין ב"ח גובה הימנו. ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה. מכאן יש ללמוד דמשכנתא באתרא דמסלקי יכול המלוה לכוף ללוה לפדותו בכל עת. כמו שהלוה יכול לסלק המלוה כך המלוה יכול לומר ללוה פדה משכון שלך. דאל"כ אמאי שביעית משמטתה והא לא קרינן ביה לא יגוש ודמי למלוה את חבירו לי' שנים דאין שביעית משמעתו. באתרא דלא מסלקי אלא עד דמישלם זימנא ב"ח גובה ממנה. ובכור נוטל בה פי שנים. ואין שביעית משמטתו. אמר מר זוטרא האי משכנתא באתרא דמסלקי מסלקינן ליה אפי' מתמרי דעל בודיא. ואי אגבהינהו בסיסני קנינהו. פשיטא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתליקנא הא קאמר לא מסתליקנא. אלא באתרא דלא מסלקי ואמר מסלקינא מאי. ר"פ אמר לא צריך למיקנא מיניה. ורב שישא בריה דרב אידי אמר צריך למיקנא מיניה. והלכתא צריך למקנא מיניה. אין לפרש משום דמלוה קאמר מסתליקנא והאי פטומי מילי. דלוה איבעי ליה לאיתנויי. דאם כן אמאי צריך למיקנא לימא דלוה יתנה. ונראה לפרש דמיירי לאחר ששיעבד לוה שדהו סתם. הלכך אי אמר ליה אפילו הודה המלוה ואמר מסליקנא לא מהני בלא קנין כיון שכבר זכה המלוה בשדה לפי המנהג. אבל באתרא דמסלקי ואמר לא מסתליקנא אע"ג שכבר נגמר השיעבוד בסתם כיון דקודם מתן מעות אמר המלוה לא מסתליקנא והודה לו הלוה ואדעתא דהכי קבל המעות מהני בלא קנין דאדעתא דלא מסתלק מחזיק בקרקע. אבל בתחלת הלואה אע"ג דהוי באתרא דלא מסלקי כיון שהמלוה פתח ואמר אני אלוה לך אדעתא שתסלקני כשתרצה ואדעתא דהכי קבל ממנו המעות ומשכן לו שדהו א"א למלוה לזכות אלא מה שזה מקנה לו. אמר איזיל ואייתי זוזי לא אכיל. איזיל ואיטרח ואייתי זוזי מאי. רבינא אמר אכיל. מר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא אכיל. והלכתא לא אכיל. כתב רב אלפס ז"ל הני שמעתתא דמשכנתא כולהו במשכנתא דנכייתא נינהו. ואע"ג דסבירא לן דמשכנתא בנכייתא אסור. ה"מ לכתחלה אבל אי עבר ועבד הכי דינא כי הני שמעתא דאבק רבית הוא ואין יוצא בדיינין. וכל זה דוחק לאוקומי כל הני שמעתא בדיעבד. רב כהנא ורב פפא ורב אשי לא אכלי בנכייתא. רבינא אכיל בנכייתא. אמר מר זוטרא מאי טעם דמאן דאכיל. מידי דהוה אשדה אחוזה אע"ג דפירי שוי טובא. פריק להו בד' זוזי ה"נ לא שנא. ומ"ט דמאן דלא אכיל אמר לך שדה אחוזה הקדש הוא ורחמנא אוקמיה אפדיון. הכא הלואה הוא ומיחזי כרבית. כתב רב אלפס ז"ל דרב כהנא ורב פפא ורב אשי סבירא להו דמשכנתא בנכייתא אסירא וקי"ל כוותייהו וליתא לדרבינא דהא אמרינן במאי ניכול במשכנתא דסורא. והתוספות כתבו דהנהו רבנן דלא אכלו מחמירין על עצמן היו כדין צורבא מרבנן וכן משמע לישנא דגמרא דקאמר גמרא מ"ט דמאן דאכל ומ"ט דמאן דלא אכל. ולא קאמר מ"ט דמאן דאסר ומ"ט דמאן דשרי. והא דמפרש טעמא דמאן דאכל משום דגמר משדה אחוזה הכי פירושו כיון שהתורה התירה בשדה אחוזה א"צ להחמיר אפי' לצורבא מרבנן ולית ליה הא דאמר דצורבא מרבנן לא ניכול. ור"ת פירש דרבינא לא היה רוצה ליטול את השם לעשות עצמו צורבא מרבנן. ויש מפרשים דנכייתא דהכא היינו קיצותא. דאיכא דאמר לעיל דחמש שנין אכילנא בנכייתא מכאן ואילך שיימינן לכולהו פירי. דאיפליגי בה רב אחא ורבינא חד אסיר וחד שרי וקי"ל חולין דף צג. ופסחים עד: דרבינא לקולא. כללא דמלתא לפרש"י ולפירוש התוספות משכנתא באתרא דלא מסלקי אפי' בלא נכייתא שרי דהוי כמכר עד אותו זמן. וכן משכנתא דסורא אע"ג דמצי לסלק ליה ומנכה מחוב כפי שנים שאכל מ"מ כיון שכתב סכום השנים מיחזי כמכר. ובאתרא דמסלקי בלא נכייתא הוי אבק רבית ואין יוצאה בדיינין ובנכייתא שרי כרבינא אלא שרש"י אסרה בבתים משום דלית בהו תיוהא. ור"ת ור"י ז"ל לא חלקו בין בתים לשדות. ולרב אלפס ז"ל באתרא דמסלקי בלא נכייתא הוי כרבית קצוצה ויוצאה בדיינין. ובנכייתא הוי אבק רבית. ובאתרא דלא מסלקי בלא נכייתא הוי אבק רבית לכולי עלמא. ובנכייתא פליגי אמוראי והלכתא כמאן דאסר. ולא שרי אלא במשכנתא דסורא במישלם שנין אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף. וכולה סוגיא מוכחת דלא כרב אלפס:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.